בנק ישראל: שיפור בניהול המשבר באירופה - הסבירות למשבר פחתה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל: שיפור בניהול המשבר באירופה - הסבירות למשבר פחתה

כמו כן, עלה מדיוני הריבית כי סביבת האינפלציה נוחה ולהורדת הריבית עשויות להיות השלכות לא רצויות על מחירי הנכסים

2תגובות

מדיניות הבנק המרכזי באירופה ושל בנקים מרכזיים נוספים בעולם מהחודש האחרון מצביעות על "שיפור בניהול המשבר" באירופה, והיו אחד הגורמים שהשפיעו על הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בהחלטת הריבית לחודש ינואר. כך עולה מפרוטוקולים, שמפרסם היום בנק ישראל מדיוני הוועדה.

בקרב חברי הוועדה שררה תמימות דעים על סבירות גבוהה שאירופה תקלע למיתון, בעוד הסבירות למשבר פיננסי פחתה. הערכות אלו שימשו בסיס להותרת הריבית ללא שינוי, ברוב של 5 מתוך 6 חברי ועדה ובניגוד לציפיות שהיו בשוק להורדתה. הטיעון המרכזי בעד הותרת הריבית ברמתה הנוכחית היה, שבהינתן המידע שנוסף החודש, בעיקר בכל הנוגע למשבר באירופה, לא נראה שדרושה הפחתת ריבית נוספת לאחר הפחתתה בחודש הקודם.

"רמתה הנוכחית של הריבית נוחה, שכן היא יוצרת סביבה מוניטרית המאפשרת מרחב פעולה במקרה של הרעה נוספת במצב הכלכלי. לעת עתה למדיניות מרחיבה יותר עלולות להיות השלכות לא רצויות על מחירי נכסים", ציינו חברי הוועדה.

בהערכת המצב הכלכלי בעולם, הצביעו חברי הוועדה להורדת הריבית על ידי ה-ECB. את ההלוואות רחבות ההיקף שהציע הבנק לבנקים מסחריים בגוש היורו בתנאים נוחים ואת הפעולה להורדת הריבית על קווי ה"החלף" הדולריים כהתפתחויות חיוביות בהתמודדות עם משבר החוב באירופה. בנוסף הוזכר כי גם בנקים מרכזיים נוספים הורידו בחודש קודם ריבית וכי רמת הריבית בארה"ב נותרה נמוכה מאוד.

בהקשר לפעילות הריאלית בישראל, המשתתפים בדיון הסכימו שכל הנתונים שהתווספו ממשיכים להצביע על האטה בצמיחה, שנובעת בעיקר מירידה בביקוש. בצד המחירים, חברי הוועדה הסכימו כי סביבת האינפלציה נוחה כשהירידה הקלה שנרשמה במחירי הדירות אף הפכה אותה לנוחה יותר. לגבי שער החליפין, העריך אחד מחברי הוועדה, כי לפער הריביות השפעה מתונה ביחס להשפעה שיש לשינויים בפרמיות הסיכון של ישראל. כלומר, העלייה בפרמיית הסיכון היא זו שמביאה להיחלשות השקל ולא הצמצום בפער הריביות.

עוד ציינו משתתפי הדיון כי עליית מדד הטק פולס בארה"ב, המהווה אינדיקטור לביקוש בענף ההיי-טק, מעודדת לגבי היצוא הישראלי. מנגד, הוזכרה ההאטה בצמיחה במשקים המתעוררים, שעלולה להקשות על הסטת היצוא אליהם לנוכח ההאטה בפעילות במדינות המפותחות.

מנגד, חבר הוועדה היחיד שהצביע בעד הורדת הריבית, טען שיש "להקדים תרופה למכה". לדבריו, הנתונים החדשים שנוספו, בעיקר ההאטה בצמיחה בישראל, המשבר המתמשך באירופה וההאטה בצמיחה של המשקים המתעוררים - מעידים באופן ברור על מגמה שלילית, ובשל הפיגור בו משפיעה המדיניות המוניטרית ראוי להוריד את הריבית כבר בינואר.

כמו כן, טען אותו חבר כי לאור רמות הריבית הנמוכות במשקים מובילים בעולם, הפער בין מידת ההרחבה המוניטרית בישראל ובמדינות אלו עלול לפגוע ביצוא דרך ייסוף בשער החליפין.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#