לאחר 13 שנה ותגמולים ב-250 מיליון שקל - עקיבא מוזס פורש בשיא מכיל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאחר 13 שנה ותגמולים ב-250 מיליון שקל - עקיבא מוזס פורש בשיא מכיל

החברה תחת ניהולו של מוזס ייצרה לבעלי המניות ערך מצטבר של 66 מיליארד שקל בזכות אסטרטגיה מוצלחת, אך גם בעקבות זינוק מטאורי במחיר האשלג ■ ההחלטות הממשלתיות האחרונות נגד כיל בתחומי המיסוי והתמלוגים כנראה תרמו לתחושת השובע של מוזס מהתפקיד ויפגעו ברווחיותה של החברה

12תגובות

עקיבא מוזס, מנכ"ל כימיקלים לישראל, הודיע על רצונו לפרוש מתפקידו לאחר 37 שנים בחברה מהן 13 כמנכ"ל. מוזס, בן 65, לא קבע מועד לפרישה, כדי לאפשר לדירקטוריון זמן ראוי לאתר, לבחור ולהכניס את מחליפו לתפקיד בצורה מסודרת. מחיר מניית כיל ירד בתגובה להודעה ב-2.5%, לעומת עלייה של 0.1% במדד המעו"ף, כך ששוויה של כיל ירד ב 1.3 מיליארד שקל. יו"ר כיל, ניר גלעד, אמר על מוזס שהיה מגדולי המנהלים שהיו אי פעם בישראל, וציין שמוזס נענה לבקשה לשקול בחיוב את השתלבותו בקבוצת החברה לישראל לאחר סיום תפקידו בכיל.

מוזס אמר שההחלטה לסיים את תפקידו התגבשה אצלו בחודשים האחרונים: "אני חושב שנכון שלאחר שנים כה רבות בתפקיד הבכיר ביותר בחברה, אעביר את האחריות למנהל אחר. זו דרכו של עולם וכך צריך להיות". אני מבקש להודות לכל עובדי החברות בכיל בישראל ובחו"ל, לכל מנהליה ולכל חברי הדירקטוריונים בעבר ובהווה. ביחד בנינו חברה לתפארת. במיוחד אני מבקש להודות לסמי עופר ולבנו עידן עופר על האמון הרב שנתנו בי".

אייל טואג

עקיבא מוזס החל את דרכו בכיל ככלכלן בחברת הפוספטים בנגב, ובהמשך מילא שורה של תפקידים בקונצרן, כולל מנהל הפעילות בברזיל במשך 3.5 שנים, מנהל חברת Amfert (Amsterdam Fertilizers) ומנכ"ל חברת רותם-אמפרט נגב, תפקיד אותו מילא עד לאפריל 1999 כאשר החל לכהן כמנכ"ל כימיקלים לישראל בעקבות העברת השליטה בחברה לישראל ממשפחת אייזנברג למשפחת עופר.

כיל היתה אז חברה לא ממוקדת ולא יעילה, שלוועדי העובדים היה משקל משמעותי בניהולה. מחזור המכירות של החברה היה 1.8 מיליארד דולר והרווח הנקי שלה היה 110 מיליון דולר. כמעט מיד לאחר שנכנס לתפקידו הוביל מוזס מהלך של הגשת הצעות רכש לכל חברות הקבוצה שנסחרו בבורסה כמו פריקלאס, מפעלי ים המלח, חברת הברום ודשנים וחומרים כימיים. כיל השקיעה 250 מיליון דולר בהצעות הרכש; מחקה את החברות הבנות מהמסחר; והחלה לנהל אותן כחברה אחת.

מהלך אחר היה הקטנת מטה החברה מ-100 איש ל-40 כיום. מוזס הגדיר מחדש את פעילותה של כיל סביב ארבעה מרכזי רווח: דשנים, מוצרים תעשייתיים מבוססי ברום, מוצרי תכלית מבוססי פוספט ומגנזיום.

אחד המהלכים המהותיים ברה-ארגון היה מיזוג תפעולי בין יצרנית האשלג חברת מפעלי ים המלח לבין יצרני דשני הפוספט חברת רותם אמפרט נגב. המיזוג, שכלל איחוד של מערכי ההובלה היבשתית והאחסון, תפעול הנמלים ושימוש בתובלה ימית חסך 50 מיליון דולר לשנה, כלומר 50% מהרווח השנתי של החברה בסוף שנות ה-90.

במקביל לרה-ארגון החלה מכירה שיטתית של נכסים שלא היו בליבת עסקיה של החברה כמו ההחזקה ביצרנית מוצרי הקוסמטיקה אהבה, ההחזקה בחברת פריו, מפתחת השבבים לטיפול בנסיגת חניכיים, ונכסים אחרים תמורת 265 מיליון דולר.

לחברה היו גם מימושים פחות מוצלחים, כמו מכירת 50% מחברת הנדסת התפלה לקבוצת דלק של תשובה בספטמבר 2000 תמורת 22 מיליון דולר ומכירת 13% ממניותיה של SQM, יצרנית הדשנים הצ'יליאנית תמורת 100 מיליון דולר בדצמבר 2004.

כיל תחת ניהולו של עקיבא מוזס חתרה להגדיל את פעילותה בתחומי הליבה, למשל על ידי הגדלת כושר הייצור של בריכות האידוי בים המלח מ-2 מיליון טונה ב-1998 ל-4.2 מיליון טונה; רכישת יצרניות האשלג IberPotash הספרדית ו Cleveland האנגלית.

החברה גם פעלה כדי להקטין את תלותה במחירי האשלג הברום האלמנטרי וסלע הפוספט למוצרי המשך, על בסיס חומרי הגלם שהיא מפיקה, כמו תרכובות ברום למעכבי בעירה ולתמיסות צלולות לאיזון לחצים בקידוחי נפט, ומלחי פוספט ותוספי מזון.

התרחבות לחו"ל

כיל הגדילה את נוכחותה בשווקים הבינלאומיים על ידי סדרת רכישות, כך שכיום יותר מ-50% ממחזורה הכספי נובע מפעילות מחוץ לגבולות ישראל. החברה מתמקדת בנישות צומחות ורווחיות יחסית, כמו רכישת חברות של דשנים מיוחדים (סקוטס האמריקאית במארס 2010 תמורת 270 מיליון דולר), חטיבת פעילות המים של הנקל (ינואר 2008 תמורת 89 מיליון דולר), רכישת יצרנית מלחי הפוספט המובילה בארה"ב ובברזיל (אסטריס תמורת 255 מיליון דולר בספטמבר 2005), ורכישת סופרסטה - החברה הגדולה בעולם לייצור מעכבי בעירה על בסיס זרחן (יוני 2007 תמורת 352 מיליון דולר).

שלהי תקופתו של מוזס בתפקיד התאפיינו בלחץ ציבורי ממשלתי ורגולטורי חזק, שהתבטא בהחרגת כיל מהחוק לעידוד השקעות הון, והחלת מס החברות הרגיל על פעילות ההפקה של האשלג בתחילת 2011. זאת, בנימוק שכיל אינה זכאית להטבות המגיעות לאזור פיתוח. אלה פגעו בדימוי העצמי של כיל כעמוד השדרה של דרום המדינה, וכמי שאחראית לאחוז ניכר מהתוצר. כמה חודשים אחר כך החליטה הממשלה להטיל את האחריות למימון הגנת בתי המלון בחוף עין בוקק על כיל, ולהעלות את שיעור התמלוגים תוך החלת תקדים ששינסקי והפרה של התחיבויות שלטוניות. החלטות אלה בינואר 2012 כנראה תרמו לתחושת השובע של מוזס מהתפקיד.

החלטות אלה יפגעו ברווחיות כיל, הן בשל העלויות הקשורות בהגנה על בתי המלון, והן בשל העלייה בשיעור התמלוגים שכיל תשלם למדינה. כלומר יחד עם ההתקררות הצפויה של הכלכלה העולמית ושוק הדשנים, נראה שמוזס פורש בשיא כאשר החברה צפויה לדווח על רווח של 1.5 מיליארד דולר במחזור של 7.2 מיליארד דולר, הרווח השני בגודלו בתולדותיה של החברה.

שאלת המחליף

מוזס היה מנכ"ל דומיננטי שחיזק את החברה, פיתח אותה, וייצר ערך לבעלי המניות. ואולם אחד הדברים שמוזס לא עשה היה לטפח מועמד מובהק לרשת אותו. זוהי בעיה מהותית מבחינתה של החברה לישראל, בעלת השליטה (52.3%) בכיל.

החברה לישראל מתמודדת עם מספר רב של השקעות מפסידות וזוללות מזומנים כמו צים, בטר פלייס וצ'רי. כיל היתה מקור המימון האמין והכמעט בלעדי להשקעותיה של החברה לישראל שנהנתה בשנות פעילותו של מוזס מדיווידנד מצטבר של 2.7 מיליארד דולר מכיל. המועמדים הפוטנציאליים מכיל עצמה אינם צעירים: דני חן מנכ"ל כיל דשנים, מרכז הרווח העיקרי של החברה, הוא בן 59 היום. נסים אדר, מנכ"ל כיל מוצרים תעשייתיים, הוא בן 60. אשר גרינבאום, משנה למנכ"ל ומנהל תפעול ראשי, יהיה בן 62 במארס.

מועמדים אחרים כמו אבי דויטשמן, סמנכ"ל הכספים או אלי עמית, סמנכ"ל כלכלה, מכירים היטב את החברה והשווקים שבה היא פועלת, אך לא ניהלו חברה, בוודאי לא בממדים של כיל. נתונים אלה, והעובדה שכיל היא כיום חברת ענק בעלת מחזור של 7 מיליארד דולר ושווי שוק של 13 מיליארד דולר, מגדילים את הסבירות שהמנכ"ל הבא שינהל את כיל יבוא מחוץ לשורות הקונצרן, כפי שקרה במכתשים אגן ובחברת טבע.

מוזס ייצר ערך בשווי 66 מיליארד שקל, וקיבל תגמול ב 244 מיליון שקל

מאז מונה עקיבא מוזס לתפקידו באפריל 1999 רשמה חברת כיל רווח מצטבר של 5.65 מיליארד דולר, וחילקה דיווידנד מצטבר של 5.1 מיליארד דולר. שווי השוק של כיל עלה מ-1.3 מיליארד דולר באפריל 1999, ל-13.3 מיליארד דולר כיום. החברה, תחת ניהולו של מוזס, ייצרה לבעלי מניותיה ערך מצטבר של 17.1 מיליארד דולר, כלומר 65.6 מיליארד שקל.

בתקופת כהונתו של מוזס, מחיר מניית כיל המתואם לדיווידנד עלה ב-1,425% בעוד שמדד ת"א 25 עלה ב-192%. סביר להניח, עם זאת, שחלק לא מבוטל מהערך שנוצר בתקופה זו נבע מהנסיקה במחיר האשלג מרמה של 110 דולר בתחילת העשור הקודם, ל-470 דולר כיום. זאת, בעקבות העלייה ברמת החיים בעולם, כולל צריכת המזון בסין ובהודו שגרמה לעלייה בביקושים לדשנים.

עקיבא מוזס זכה במרוצת כהונתו כמנכ"ל כיל לתגמול בשווי כולל של 244 מיליון שקל. סכום זה כולל מימוש מניות בסכום מצטבר של 142 מיליון שקל; החזקה ב-433 אלף מניות כיל בשווי של 17 מיליון שקל; החזקה בחבילה של 733 אלף אופציות במחיר מימוש של 26 שקל למניה ששוויה הנאיבי הוא 10 מיליון שקל; וחבילה של 1.1 מיליון אופציות שקיבל בינואר 2010.

אופציות אלה נמסרו במחיר מימוש של 53 שקל למניה, שגבוה ב-35% ממחיר הבורסה של המניה כך שהן מחוץ לכסף. עלות שכרו של מוזס מ-1999 ועד ל-2010 הסתכמה ב-75 מיליון שקל (19.5 מיליון דולר) כולל מענקים ב19 מיליון שקל שקיבל ב2008 עד 2010. לפי הסכם השכר של עקיבא מוזס, שנחתם ב-1995 ותוקן ב-2000, הוא יקבל תקופת הסתגלות של 12 חודשים ומשכורת 13. כלומר מוזס יקבל 2.4 מיליון שקל במונחי שכרו החודשי בדצמבר 2010 (184 אלף שקל). בנוסף הוא יקבל פיצויי פיטורים, שיחושבו על בסיס שכרו החודשי האחרון במכפלת מספר שנות העסקתו מ 1995, כלומר 2.8 מיליון שקל. סכומים אלה אינם כוללים מענק פרישה שיוענק, סביר להניח, על ידי החברה לישראל למנכ"ל שייצר לה ערך בשווי עשרות מיליארדי שקלים.

מניית כיל בשנה האחרונה

מניית כיל בשנה האחרונה
אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#