עושים טראק: חברות הסמארטפונים זיהו את הפוטנציאל של הודו וברזיל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עושים טראק: חברות הסמארטפונים זיהו את הפוטנציאל של הודו וברזיל

סיוה וסרגון רוכבות על גל המכירות של הסמארטפונים, אך מנוע הצמיחה העתידי שלהן נמצא במדינות המתפתחות, שבהן שיעור החדירה של התחום עדיין נמוך

תגובות

בעוד מנכ"לים של חברות רבות בישראל ובעולם מסכמים שנה קשה - מנכ"ל סיוה גדעון ורטהייזר ומנכ"ל סרגון עירא פלטי דווקא מסיימים שנה חיובית ומחכים בכליון עיניים ל-2012. מי שאיפשרו להם להתמודד עם המשבר העולמי היו מכשירי הסמארטפון שכבשו את העולם. למרות המצב הכלכלי הקשה ברבות מהמדינות המפותחות, אזרחיהן המשיכו לשדרג את מכשירי הסלולר שלהם.

לפי חברת המחקר והאנליסטים גרטנר (Gartner), ב-2011 נמכרו 472 מיליון סמארטפונים ברחבי העולם והתחזית ל-2015 היא למכירת 982 מיליון מכשירים. ברבעון השלישי של 2011 נמכרו 118 מיליון סמארטפונים - כ-26% מכלל המכירות של מכשירי סלולר בעולם.

וקנין עופר

בארה"ב נמכרו 67 מיליון טלפונים חכמים ב-2010 ו-95 מיליון ב-2011 - מה שהפך את הסמארטפון למכשיר הנמכר ביותר בקטגוריית האלקטרוניקה. ענקית האלקטרוניקה הדרום-קוריאנית סמסונג הפיצה כ-300 מיליון טלפונים סלולריים מכל הסוגים בין ינואר לסוף נובמבר, לא כולל בהלת הקניות בתקופת החגים הנוצריים בדצמבר. לשם השוואה, בכל 2010 מכרה סמסונג כ-280 מיליון טלפונים סלולריים. חלק מההצלחה מיוחס לסמסונג גלקסי S2, שיצא לשוק באפריל.

נתונים שפורסמו באוקטובר חושפים כי ל-43% ממשתמשי הסלולר בארה"ב היה סמארטפון. התחזית היתה שעד סוף 2011 לרוב המשתמשים יהיה מכשיר כזה.

חברות טכנולוגיה רבות רכבו על גל ההצלחה של הסמארטפונים ב-2011. ולא מדובר רק במכשירים - השימוש הגובר במכשירי סלולר לגלישה באינטרנט גרם לכך שחברות התשתיות הקימו מגדלי שידור חדשים ושידרגו תחנות ממסר קיימות בכל העולם.

בנאסד"ק לא נשארו אדישים לפריחה בתחום ומיהרו להשיק תעודת סל מתאימה. בפברואר 2011 הושקה קרן סל בשם פירסט-טראסט (סימול: FONE) המכוונת להשיג למשקיע בה תשואה דומה למדד הסמארטפון (CEA Smartphone Index) העוקב אחר חברות הפועלות בתחום הסמארטפונים - יצרניות מכשירים חכמים ויצרניות שבבים וטכנולוגיות נוספות עבור המכשירים החכמים.

עם כל זאת, שיעורי החדירה הגבוהים במדינות המפותחות עלולים לפגוע בצמיחה של הענף. לכן, מנהליהן של חברות בתחום כבר ממהרים לתור אחר שווקים חדשים.

280 מיליון הודים מחכים לטלפון

מי שנהנתה במיוחד מהזינוק בביקוש לסמארטפונים היתה סיוה, שלמרות הירידות החדות בבורסות העולם בשנה החולפת הצליחה לזנק ב-43% - למחיר של 29.5 דולר למניה. ב-2010 השבבים של סיוה הותקנו ביותר מ-600 מיליון מוצרים. הרבה בזכות שיתופי הפעולה עם שבע משמונה יצרניות הסלולר הגדולות בעולם - בהן נוקיה, סמסונג, LG, מוטורולה, סוני-אריקסון ו-ZTE.

סיוה מפתחת טכנולוגיה המסייעת ליצרניות הסלולר לבצע את הקישור בין השבבים הנמצאים במכשיר לבין הפונקציות שהם ממלאים. המודל העסקי של סיוה מבוסס על כך שלקוחותיה מקבלים רישיון חד-פעמי לשימוש בטכנולוגיה, ובנוסף, החברה נהנית מתמלוגים על כל מכשיר שנמכר ומבוסס על הטכנולוגיה שלה.

מחירו של רישיון הוא בין חצי מיליון דולר ל-2 מיליון דולר, בהתאם לסוג ולכמות השבבים המסופקת. התמלוגים עבור כל שבב במכשיר מסתכמים ב-7-8 סנטים ליחידה. נכון להיום, אחד מכל שלושה מכשירי סלולר הנמכרים בעולם כולל טכנולוגיה של סיוה.

פריצת הסמארטפונים חילחלה גם לדו"חות סיוה, שנהנתה מגידול בהכנסות ומרווחי שיא. הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2011 צמחו ב-39%, לעומת הרבעון המקביל, והסתכמו ב-14.8 מיליון דולר. ההכנסות מתמלוגים, שהן 59% מסך הכנסות החברה, גדלו ב-67% והסתכמו ב-8.8 מיליון דולר.

הרווח הגולמי של סיוה ברבעון השלישי הגיע ל-14 מיליון דולר, זינוק של 45% בהשוואה לרבעון המקביל. יתרה מזאת, שיעור הרווח הגולמי מסך המחזור הגיע לשיא של 95%, לעומת 91% ברבעון המקביל.

הרווח התפעולי על בסיס GAAP הוכפל ברבעון השלישי, לעומת הרבעון המקביל ב-2010, והסתכם ב-4.7 מיליון דולר, והרווח הנקי על בסיס GAAP גדל ב-65% והסתכם ב-4.9 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה עלה ב-54% ל-20 סנט. קופת המזומנים ושווי המזומנים של סיוה גדלה ברבעון השלישי בכ-3 מיליון דולר והסתכמה בכ-156 מיליון דולר.

ומה הלאה? שיעורי החדירה הגבוהים של הסמארטפונים - מיליוני מנויים בישראל כבר עברו לסמארטפונים - והמשבר הכלכלי העולמי מציבים סימן שאלה גדול מעל הצמיחה בתחום בשנים הקרובות. אבל היתרון של מתכנתת השבבים מהרצליה הוא שסיוה אינה מכוונת את פעילותה רק לשוק הסמארטפונים, אלא גם לטלפונים סלולריים מדגמים ישנים יותר (דורות 2 ו-2.5). יתרה מזאת, מנוע הצמיחה העתידי של סיוה נמצא בעיקר בהודו.

רק ל-8% מתושבי הודו יש חיבור לאינטרנט דרך המחשב, בעוד של-72% יש מכשיר סלולרי. רוב אזרחי המדינה התחברו לאינטרנט לראשונה דרך הטלפון הנייד. במדינה שמספר תושביה כבר חצה את רף המיליארד, העובדה של-28% מהאכלוסיה אין טלפון סלולרי מצביעה על שוק פוטנציאלי של 280 מיליון איש - פי 40 מכלל השוק הישראלי. מה עוד שהביקוש בהודו הוא בעיקר למכשירים מהדגמים הישנים יותר, כך שלסיוה יש בהחלט מקום לצמוח במדינת הענק.

סרגון בונה על אמריקה הלטינית

חברה ישראלית נוספת שנהנתה מהצמיחה בשוק הסמארטפונים היא סרגון, שנסחרת במקביל בתל אביב ובוול סטריט. כך, הכנסותיה של סרגון זינקו ברבעון השלישי ב-86% ל-116.1 מיליון דולר.

סרגון אינה קשורה ישירות למכירת מכשירים סלולריים. החברה מספקת פתרונות תקשורת אלחוטית התומכת בשירותים מתקדמים בסלולר, כמו צפייה בשידורים חיים וגלישה באתרי אינטרנט - הכל דרך הסלולרי.

התשתיות הישנות תמכו בשירותי המסרונים והשיחות בלבד. הטכנולוגיה של סרגון מאפשרת תמיכה בהעברת נתונים בטכנולוגיה מתקדמת לטלפון הנייד. החברה נהנתה מהגידול העולמי במספר משתמשי הסלולרי - סרגון מספקת תמיכה בבניית אתרי תקשורת חדשים, לרבות מהדור השלישי, שבו תומכת הטכנולוגיה שלה.

לסרגון בסיס לקוחות ביותר מ-130 מדינות. בין לקוחותיה: בזק, נוקיה, סלקום, ו-AT&T. מטה החברה נמצא בתל אביב והיא מעסיקה כ-1,200 עובדים ברחבי העולם.

למרות העלייה בביקושים למוצרי סרגון, מניית החברה ירדה ב-30% ב-2011 למחיר של פחות מ-9 דולרים, בעיקר בשל הפסדים. סרגון דיווחה על הפסד נקי של 6.7 מיליון דולר על בסיס GAAP, או 19 סנט למניה, ברבעון השלישי - לעומת רווח נקי של 4.6 מיליון דולר ברבעון המקביל.

הסיבה לעלייה בהכנסות מצד אחד ולמעבר להפסד מצד שני היא רכישת נרה נטוורקס, (Nera Networks) בינואר 2011 תמורת כ-50 מיליון דולר. רכישת יצרנית מערכות המיקרוגל חיזקה את מעמדה של סרגון בתחום התקשורת האלחוטית - היא נהפכה לחברה הרביעית בגודלה בשוק ולאחת מעשר חברות ההיי-טק הישראליות הגדולות שנסחרות בנאסד"ק (מבחינת היקפי מכירות שנתיים).

כתוצאה מהמיזוג שולבו הנכסים ויכולות הליבה של שתי החברות לחברה אחת מאוחדת, בעלת משפחת מוצרים ובסיס לקוחות משותף. המיזוג גרר בעקבותיו גם סבב פיטורים של 200 עובדים בסרגון.

כיום מכוונת סרגון לאזור אמריקה הלטינית, שנחשב אחד משוקי הסלולר הצומחים בעולם. בשל הצמיחה בתחום, הצורך בתשתית תקשורת אלחוטית רחבת פס באזור רק גדל.

התפלגות ההכנסות של סרגון לפי אזורים גיאוגרפיים, כפי שפורסמה ברבעון השלישי של 2011, משקפת את השינוי שעברה. בעוד שבעבר הודו היתה מוקד ההכנסות של סרגון עם 30% עד 40% מהמכירות, ההאטה בשוק הטלקום ההודי - במידה רבה בשל עיכוב בהחלטות הממשל - העבירה את מרכז הפעילות של החברה לאמריקה הלטינית. ברבעון השלישי, אמריקה הלטינית היתה האזור המוביל מבחינת המכירות של סרגון, עם 25% מההכנסות, בהשוואה להודו שסיפקה רק 12% מההכנסות.

עדות לשינוי ניתן לקבל משתי עסקות שסרגון סגרה באחרונה. בספטמבר 2011 חתמה החברה על עסקה בשווי של כ-10 מיליון דולר בברזיל לפריסת רשתות תקשורת מבוססות מיקרוגל בריו דה-ז'ניירו ובסאו פאולו. בדצמבר חתמה החברה על הסכם נוסף עם ספק תקשורת סלולרית באמריקה הלטינית, הכולל תמיכה בבניית אתרי תקשורת חדשים לרשת הדור השלישי. סכום העסקה מוערך ב-1-2 מיליון דולר.

מכירת הסמארטפונים מצילה את המפעילות

את הצמיחה בשוק הסמארטפונים ניתן לראות גם בדו"חות של חברות הסלולר המקומיות. הדו"חות של סלקום בשלושת הרבעונים הראשונים של 2011 נראו רע מאוד. כך, ברבעון השלישי ההכנסות ירדו ב-4% ל-1.6 מיליארד שקל והרווח הנקי צנח ב-40% ל-199 מיליון שקל.

סלקום, כמו כל ענף הסלולר המקומי, ספגה מכות קשות בשנה החולפת. שינויים רגולטוריים, כמו הפחתת דמי הקישוריות, שחקו את הרווחים וגם הציפייה בענף לקראת כניסת מתחרים חדשים כיווצה את החשבונית הממוצעת ללקוח.

עם זאת, נראה כי בלי הצמיחה בשוק הסמארטפונים המצב היה אפילו גרוע יותר. ברבעון השלישי רשמה סלקום צמיחה של 114% בהכנסות החברה מציוד קצה - כלומר, ממכירת טלפונים חדשים, בעיקר סמארטפונים. חברות הסלולר הישראליות לא ממהרות לחשוף את נתוני המכירות של המכשירים, אבל בדו"חות סלקום נכתב: "הגידול בהכנסות מציוד קצה נבע מעלייה במספר מכשירי הסלולר שנמכרו ברבעון השלישי 2011, בהשוואה לרבעון המקביל, כמו גם משינוי בתמהיל המכשירים שנמכרו, לטובת סמארטפונים ומכשירי דור 3 מתקדמים".

חישוב זריז מעלה כי אם ההכנסות מציוד קצה גדלו מ-220 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2010 ל-472 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2011, ומכשיר סמארטפון עולה בין 2,000 ל-4,000 שקל - הרי שסלקום מכרה 100-200 אלף מכשירים ברבעון. על פי הערכות, נמכרים בישראל 3 מיליון מכשירי סלולר בשנה. המכשיר הכי נמכר בישראל הוא הגלקסי S2, אחריו אייפון 4 ואת המקום השלישי ברשימה תופס HTC סנסיישן.

גם אצל מפעילת התקשורת פרטנר התמונה דומה. בעוד ההכנסות מציוד (בעיקר סמארטפונים) עלו ב-99% ל-385 מיליון שקל ברבעון השלישי, הרווח הנקי צנח ב-44% ל-172 מיליון שקל. "העלייה בהכנסות מציוד משקפת בעיקרה עלייה בהכנסה הממוצעת למכשיר, בעיקר בשל חלקם הגבוה יחסית של מכשירי הסמארטפון שנמכרו", נכתב בדו"חות פרטנר.

"הזינוק במכירת הציוד נובע ממלחמת המחירים שהתפתחה השנה, בעיקר סביב הסמארטפונים שנמכרו כחלק מחבילות שכללו הוזלות משמעותיות והחזרים גדולים על המכשירים" - כך נכתב בסקירה שפירסם לאומי שוקי הון באמצע נובמבר.

וכך הגיב האנליסט אורי ליכט מפועלים אי.בי.אי על תוצאות הרבעון השלישי של סלקום: "דווקא מה שמפצה מעט על התוצאות הוא צמיחה של 114% בהכנסות החברה מציוד. להערכתנו, הכנסות אלה אינן פרמננטיות - יהיה קשה מאוד לחברה לשמור על רווחיות בתחום זה".

ואכן, מלחמת הטלפונים החכמים בישראל רחוקה מלהסתיים. ב-2012 יש עוד מקום לצמוח. עם זאת, התחרות קשה והחנויות הפרטיות, שמוכרות את המכשירים במחירים נמוכים בכ-50% ממחירם בחברות הסלולר, נוגסות בעוגה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#