"טיב טעם היא לא רשת מגלומנית - אין לי בעיה להיות גם מספר 10" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון TheMarker

"טיב טעם היא לא רשת מגלומנית - אין לי בעיה להיות גם מספר 10"

חגי שלום הפתיע רבים כשרכש ב-2009 את טיב טעם - שהיתה אז רשת חבוטה עם מניה בשפל ■ ללא ניסיון בקמעונות הוא פתח במהלך התייעלות והצליח להציף ערך ולרשום עד כה רווח על הנייר של 40 מיליון שקל, אחרי הירידות של 2011

6תגובות

>> מניית טיב טעם יצרה אתמול את הסערה היומית בבורסה של תל אביב, כאשר בשעת המסחר האחרונה צנחה ב-9% במחזור מסחר ענק וחריג של 12.5 מיליון שקל - המחזור היומי הגבוה ביותר שהציגה השנה, גבוה פי 50 ממחזורה הממוצע.

זאת, כאשר קובי טריביטש, מייסד הרשת ומי שמכר את השליטה בה לפני כשנתיים לארגז של חגי שלום, מימש 3.5% נוספים ממנה במחיר הנמוך בכ-9.5% ממחיר השוק - תמורת 7.5 מיליון שקל.

המכירה של טריביטש הצטרפה ל-2011 הגרועה של ענף הקמעונות ונגסה לשלום עוד קצת בתשואה המרשימה שרשם ב-2010, שמגיעה כעת ל-190% מאז הרכישה לעומת ת"א 100 שעשה 7% באותו הזמן. ב-2011 איבדה המניה 33% בזמן שת"א 100 ירד ב-18%, שופרסל ירדה גם היא ב-33%, ורבוע כחול ב-46%. המתחרה היחיד שמנייתו רשמה עלייה באותה תקופה הוא רמי לוי, שמנייתו הוסיפה 20%.

בשיחה עם חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם ומנכ"ל הרשת, אנחנו חוזרים שנתיים אחורה, לאוקטובר 2009 - לימים שבהם הצרכנים עשו כל מאמץ כדי להשיג את סל הקניות הזול ביותר. תקופת המשבר הכלכלי הזניקה קדימה את רשתות השיווק הזולות, כמו רמי לוי, שכבר נסחרה אז בבורסה, ודומיו שהגיעו שנתיים אחריו לאחד העם.

בענף פועלות גם רשתות הענק שופרסל ורבוע כחול, ולצדן טיב טעם - רשת המרכולים הלא כשרים המתמקדת בייצור ויבוא מזון. טיב טעם הגיעה ל-2009 חבוטה ומדממת, כשהיא מנהלת הסדרים עם נושיה ובעורפה נושפים תחקירי כלבוטק ("והנה עוד חתול שמן שטומן ראשו במארז בשר ומושך מתוכו חתיכה אחר חתיכה").

מניית טיב טעם הגיעה אז למחיר שפל של 65 אגורות למניה, אחרי ארבע שנים של הפסדים תפעוליים ואחרי סיבוב קצר וכושל שביצע ארקדי גאידמק בניסיון להשתלט עליה, תוך הצהרות כי יהפוך אותה לכשרה. ודווקא אז, במהלך מפתיע הגיע שלום חסר הניסיון בקמעונות ורכש את השליטה בחברה לפי שווי של כ-100 מיליון שקל - פרמיה של 7% מעל מחיר השוק - כשהוא מזרים גם הלוואת בעלים נוספת.

ההתייעלות הניבה תוצאות

כעת עומד שווי אחזקותיו של שלום בטיב טעם על 113 מיליון שקל, המשקף לו תשואה "על הנייר" של 61% על השקעה מצטברת של 70 מיליון שקל (ללא הלוואת בעלים שהעמיד). השאת הערך הזו מגיעה לאחר שנתיים של רפורמה ברשת. שלום פיטר עשרות עובדים, הקטין את ההנהלה וסגר סניפים - עד שהרשת התייצבה על 28 סניפים.

ההתייעלות הניבה תוצאות - והרשת מציגה שיפור בדו"חותיה כמעט מדי רבעון. ב-2010 התמקדה הרשת בתהליכי התייעלות, שכללו פיטורים וסגירת סניפים. ב-2011 הרשת התרכזה בשיפור ביצועי מגזר התעשייה - בדגש על מיזוג הפעילות היצרנית של מפעל מעדני מזרע עם מפעל החברה בעמק חפר.

אבל למרות ההצלחה של השנתיים האחרונות, השאלה שמולה ניצב שלום כעת היא כיצד ניתן להמשיך לייצר תשואה לבעלי המניות שלו, אחרי שסיים את מהלכי ההתייעלות שרקח. ולא רק זאת - איך יתמודד עם גל הצרכנות המודעת החדש שיצרו המחאות החברתיות האחרונות, שאליו הגיעו כמעט כל הרשתות קמעוניות בלתי מוכנות.

חגי שלום

בינתיים, נראה כי המחאה החברתית הרועשת והגועשת של הקיץ האחרון כמעט שלא נגעה בתוצאות טיב טעם. עונת דו"חות הרבעון השלישי של 2011, שהיתה שחונה בעבור רשתות המזון הגדולות שופרסל ורבוע כחול וגרמה לרשתות הדיסקאונט לפצוח במבצעים ששחקו את הרווח הגולמי - דווקא נראתה לא רע בעבור טיב טעם. למרות המחאה, החברה הצליחה לרשום עלייה חדה בשיעור הרווח הגולמי - כלומר בפער בין התעריפים שהיא משלמת לספקים לאלה שבהם היא מוכרת.

הכנסות טיב טעם ברבעון השלישי אמנם קטנו ב-3.8%, לעומת הרבעון המקביל - והסתכמו ב-264 מיליון שקל - אבל ירידה זו מיוחסת בעיקר לעובדה שחגי תשרי, המאופיינים בקניות חזקות, חלו ב-2011 ברבעון הרביעי. למרות הירידה, המכירות בחנויות זהות עלו ב-2%, והרשת הצליחה להגדיל את הרווח הגולמי ל-32% ממחזור המכירות (82 מיליון שקל), לעומת 28.3% מהמחזור (77.7 מיליון שקל) ברבעון המקביל של 2010.

"תחום עתיר מחזורים - ולא רווחים"

ולמרות התוצאות היפות, נראה כי הקיץ האחרון רק מאתגר את שלום להמשיך ולהשביח את טיב טעם. הוא אמנם מסביר כי נוחות הקנייה ברשת וחוויית השירות הן מהיתרונות הגדולים של טיב טעם, אבל בעידן של האטה כלכלית ושל התעוררות צרכנית בכל הקשור למחירים - אלה מהווים דווקא איום גדול על המשך הצמיחה בהכנסות הרשת. שגשוגן של רשתות הדיסקאונט הקטנות מספק רמז לכך.

"התקופה הזו לא פשוטה - בגלל המחאה. גם אנחנו לא יצאנו מזה לגמרי", אומר שלום, ומוסיף: "כשיש הורדת מחירים של מוצרים, אז גם אני מוכר פחות. וכשהמחירים יורדים, כך גם מחזורי המכירות. יש כיום נהירה לכיוון הדיסקאונט. זה יקבל ביטוי ברווחיות ואני מאמין שאף אחד לא יימלט מזה.

"עם זאת, בתחום הריטייל אין מהפכות גדולות. זה תחום עתיר מחזורים - ולא רווחים. הכוח שבו זו היציבות. ירידה של 10% זה אפוקליפטי. בדרך כלל זה 5% למעלה או למטה. אצלנו הביקוש קשיח יותר, בסביבות 3%.

"טיב טעם היא לא רשת מגלומנית. אנחנו לא צריכים להוביל את השוק. אין לי בעיה להיות מספר 10 מבחינת נתח שוק. אנחנו מחזיקים 2% מהשוק, ואם נגדל ל-3% - נשמח. זה עולה המון להפעיל את הרשת בשבת, אבל אנחנו עושים את כל המאמץ כדי להעניק חוויית קנייה. זה היה יכול להיות חסם אם הייתי רוצה להחזיק 10% מהשוק, אבל כל עוד אנחנו באזור של הקהל שלנו אנחנו מצליחים.

"טיב טעם מעניקה מוצר שונה. אצלנו לא עומדים בתור חצי שעה כמו ברמי לוי. בשביל שזה יקרה אנחנו צריכים לשלם פי שניים שכר דירה מחנויות הדיסקאונט, כי חשוב לנו שהמדפים והמעברים יהיו מרווחים, ואני מעסיק יותר קופאיות. אני בונה גם לשופרסל סופרמרקטים, אז אני יודע".

ברבעון השלישי טיב טעם הצליחה להגדיל את הרווח הגולמי שלה ל-32% ממחזור המכירות (82 מיליון שקל). כעת נפתח הפער בין המחירים שגובות הרשתות, כשרמי לוי הציג רווח גולמי של 20% ושופרסל - 26.5%.

המשמעות, ברמה הפשטנית ביותר: טיב טעם יקרה ב-12% מרמי לוי וב-5.5% משופרסל. עם זאת, כשמדברים על רווח גולמי יש לציין כי טיב טעם כוללת גם רווחי זכיינים המוכרים בחנויותיה למשל ירקות ופירות, ולא נכללים בשורת ההכנסות. העלייה במחירים של מוצרים אלה תרמה רבות לזינוק בשיעור הרווח הגולמי.

"נתרחב, אבל באופן מבוקר"

שלום מסביר כי אחד היתרונות של טיב טעם הוא שאין לרשת תעודת כשרות: "כך, הרשת יכולה לייבא מוצרים במחירים תחרותיים יותר. אנחנו נתפשים יקרים, אבל הדימוי הזה אינו נכון - אל מול איכות המוצרים, השירות והמקום הפער שלנו הוא צנוע מאוד".

ב-2012 מתכננת טיב טעם להתמקד בשיפור מערך היבוא, המכירות וההפצה, כדי להגביר את הצמיחה. "אנחנו הולכים להפוך את חברת היבוא שלנו לכזו שתמכור הרבה מחוץ לרשת. זה מנוף גדול מאוד שמאפשר לי לשים את המוצרים ישירות על המדף", מצהיר שלום.

לטיב טעם שתי חברות בנות עיקריות - טיב טעם הכרמל ומעדני מזרע - המייצרות מוצרי בשר, גם חזיר, ופירות ים. בנוסף, לחברה חטיבת יבוא המתמקדת ביין, גבינות ומוצרי מזון יבשים.

"אנחנו לא צריכים לדרוש ממפעל באיטליה שיהיה כשר, אז אנחנו יכולים לקנות ממנו גבינות ישירות. חברות כשרות משלמות הרבה יותר, וזה לא משתלם. זה נותן לי את היכולת להרוויח יותר - אני יכול להוריד במוצרים האחרים ולהיות ברווח ממוצע", מדגיש שלום.

למרות הדגש על פעילות היבוא, בטיב טעם עדיין מנסים למצות את פוטנציאל המכירות בחנויות הרשת. כך, בחודשים האחרונים החלה הרשת לעבור למכירה במתכונת דיסקאונט (המייצגת רווח גולמי נמוך) לחברי מועדון באמצע השבוע, הימים החלשים יותר שלה.

מנוע צמיחה נוסף שמציין שלום הוא המשך הניסיון לשפר את נקודת האופטימום בכל חנות - נקודה המייצגת את היחס הטוב ביותר בכל סניף בין מספר המ"ר למכירות. "את החנות במערב ראשון לציון הקטנו ב-50% והמכירות אפילו גדלו", מספר שלום. "בשוק התחרותי הזה אתה חייב להיות מדויק, אחרת לא תשרוד. סגרנו חלק מהחנויות והקטנו אחרות.

"גיליתי שהחוקים הפשוטים של הענף פשוט עובדים. אם הזזנו את הירקות והפירות מהפינה לאמצע, המכירות עלו ב-15%. אני יכול לחזות את השינוי במכירות של כל מוצר לפי איפה אני ממקם אותו בחנות. זה מדהים", מספר שלום.

שוק הקמעונות הרווי גרם לכך שמאז הרכישה לא פתחה טיב טעם אף חנות חדשה. למרות הזהירות, מצהיר שלום: "אנחנו נתרחב, אבל באופן מבוקר. אנחנו מנהלים משא ומתן לגבי כמה מיקומים, ואני מעריך כי ב-2012 נפתח כמה חנויות, לא גדולות. בקרית אונו אני מחפש בנרות. זה הקהל שלנו - איכותי, פחות דתי. גם בחולון ובשרונה בתל אביב פנו אלינו ביוזמתם ואמרו שהם רוצים אותנו".

מה לגבי מיזוגים ורכישות?

"אנחנו בודקים הרבה דברים. בחודש האחרון פנו אלינו לפחות שבע חברות, בעיקר מתחומי המזון, בהצעה שנקנה אותן. אני בודק עכשיו. יש לנו כסף פנוי והבנקים מחזרים אחרינו".

בחנת רכישת מניות במנדלסון של רוני אלרואי, חתנו של תשובה, ובסוף לא קנית. למה?

"כשאני מתעניין בחברה אני קובע עד כמה היא שווה בעיני, ואם הצד השני לא מגיע לאותו המקום - אז אין עסקה. לטעמי, המחיר לא הלם את שוויה של החברה בנסיבות הנוכחיות, ולא הגענו להבנות. אף פעם לא נתתי הצעה, אבל הצעתי לה לעשות כמה צעדים שהיא לא ביצעה".

טיב טעם בשנה האחרונה

טיב טעם בשנה האחרונה

"היחסים עם טרייביטש תקינים"

היחסים בין טרייביטש, מייסד טיב טעם שממשיך לכהן כדירקטור ברשת, לבין שלום נראים - לפחות על פי הדיווחים בבורסה - מעט מתוחים. בחודשים לאחר ששלום רכש את השליטה בטיב טעם, טרייביטש מיהר לרכוש מניות נוספות בחברה, כך שהגיע לאחזקה של 41% ועקף את שלום. לאחר מכן, שלום מימש אופציות, רכש מטרייביטש מניות נוספות - ולבסוף הגיע לאחזקה של 52.8% בחברה. טרייביטש נותר עם אחזקה של אחרי שמכר אתמול את מניותיו בשוק נותר טרייביש עם אחזקה של 22%.

את היחסים עם טרייביטש מגדיר שלום "קורקטים ותקינים בכל הקשור לחברה. אנחנו לא נצא לבלות יחד, אבל זה משום שאנחנו לא באותו הגיל. המצב לא פשוט. קובי בנה רשת ומסר את השליטה בה - וזה לא קל. אבל היחסים תקינים".

"זה לא הקוטג' - חצי המחאה כוונו למקום הלא נכון"

>> אם נשוב אל המחאה החברתית, גם לשלום יש תובנות משלו לגביה: "כולנו מאמינים במחאה ומבינים אותה, אבל לדעתי החצים כוונו למקום הלא נכון. כרגע, יותר מדי אנשים לא עובדים וזה מועמס על גבם של הצעירים.

"זה לא הקוטג'. תבינו, אני לא נגד מחאת הקוטג'. אבל פרצה פה מחאה כל כך עוצמתית שהיתה יכולה לגרום לכך שקדימה תצטרף לממשלה. לדעתי, זה הוחמץ, ואני מתפלל שזה יקום שוב.

"זה יכול להשתנות רק דרך שיטת הבחירות. צריכה להיות ממשלה מקצועית כמו בארה"ב. אי אפשר שאנשים נטולי כישורים ינהלו מערכות מקצועיות כל כך מורכבות. טובת האזרח נהפכה להיות משהו איזוטרי, וזה לא ייתכן", מדגיש שלום.

למרות ההתבטאויות הנחרצות, שלום לא מתכוון לפנות לפוליטיקה. "תפישת העולם שלי אומרת שהמלך צריך להיות האזרח - לא הפקיד ולא השלטון - וזה גם מה שהמחאה החברתית צריכה לומר. בישראל זה לא כך. אני בונה עכשיו מפעל חדש עם 300-400 עובדים, משקיע 140 מיליון שקל, לא מבקש שקל מהמדינה - ומוציאים לי את הנשמה.

"אלמלא היכולות האישיות, גם אני הייתי נופל. אני נלחם ותמיד שואל - וזה מה שהכי מציק לי - מה גורלו של אזרח פשוט כמוני שלא היה אלוף בצבא. בן אדם מן היישוב שרוצה לעשות משהו נחשב כמת. כל מתכננת מחוז במינהל מחליטה שלא. למה? ככה. האזרח הוא סוג ב' והשלטון - סוג א'. הביורוקרטיה צריכה לשאול איך היא יכולה לעזור ולא לחבל. כדי להזיז כביש צריך לחכות שנתיים. אבל אני לא מפנה חץ לאדם או למפלגה, אלא לשיטה".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#