כיל גורפת 190 דולר לטונה פוספט ומעבירה למדינה 44 סנט - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אוצר מנדטורי

כיל גורפת 190 דולר לטונה פוספט ומעבירה למדינה 44 סנט

החברה מוכרת פוספטים במיליארד דולר ומשלמת רק 0.3% בתמלוגים לפי חוק משנת 1925; התשובה של כיל: הנתונים בדו"חות הכספיים אינם רלוונטיים לחישוב התמלוגים

60תגובות

התנהלותה של המדינה מול כיל בנוגע לתמלוגים הנגבים מהחברה על כריית משאבי טבע ממשיכה לעורר תמיהות. השבוע נמצאת הממשלה בעיצומו של מאבק על אישור הסכם הפשרה בינה לכיל בנוגע לתמלוגים שתשלם החברה על כריית האשלג מים המלח. במסגרת הסכם הפשרה, נקבע כי החברה תשלם תמלוגים של כ-10% מההכנסות. באותה עת, כיל משלמת על משאב טבע אחר, הפוספטים, תמלוגים של 0.3% בלבד.

כיל כורה פוספטים בנגב, ואמורה בקרוב לקבל היתר לכרייה גם בשדה בריר שליד ערד, שנחשב לשדה גדול במיוחד. פוטנציאל הכרייה בשדה התגלה על ידי ממשלת ישראל בשנות ה-80. החברה מכרה פוספטים ב-1.06 מיליארד דולר ב-2010 ורשמה רווח תפעולי של כ-109 מיליון דולר - ומתוך סכום זה שולמו רק כ-3.3 מיליון דולר תמלוגים למדינה. מדובר בשיעור תמלוגים של כ-3% בלבד מהרווח, ושל כ-0.3% בלבד מהמכירות. על פי חוק הכרייה אמורה כיל לשלם 2% מהתפוקה כתמלוגים למדינה.

חוק הכרייה נקבע על ידי המנדט הבריטי ב-1925, כשבתקופה שבה הסבירות למציאת פוספטים בארץ ישראל נחשבה לנמוכה ביותר. ב-87 השנים שחלפו מאז נחקק החוק השתנה דבר או שניים בנוגע לכרית פוספטים. במיוחד, התחוללו שינויים חדים בעולם הפוספטים בשלוש השנים האחרונות.

במשך כ-35 שנה היה מחיר הפוספט בעולם קבוע - קרוב ל-50 דולר לטונה. המציאות הנינוחה הזו השתנתה בחדות ב-2008, עם הגאות העולמית הגדולה של חומרי הגלם. באותה שנה זינק מחיר הפוספט לשיא של כל הזמנים של 345 דולר לטונה. בעקבות המשבר הפיננסי ירד מחיר הפוספט חזרה לכ-100 דולר לטונה, אבל מאז חזר ועלה לכ-190 דולר לטונה - משמע מחיר גבוה כמעט פי ארבעה מהממוצע ההיסטורי.

במקביל להתפתחויות ההיסטוריות במחירי הפוספט, נכנסה גם המדינה לבחינה של תמלוגי הפוספט. פרדוקסלית, ב-2009 הסתיים הליך גישור בין המדינה לכיל - המגשר היה דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.

בנוגע לשיטת חישוב התמלוגים, כלומר לא לגבי שיעור התמלוגים, אלא רק לגבי דרך החישוב שלהם, פסק שטרום כי על כיל לשלם למדינה 11 מיליון דולר נוספים, בגין השנים 2009-2000, התמלוגים נקבעים כסכום כספי לטונה. בעקבות זאת זינקו התמלוגים מכ-2.5 סנט לטונה לכ-26 סנט לטונה. ב-2010 עודכנו התמלוגים שוב, לפי נוסחת שטרום, ונקבעו על 44 סנט לטונה.

אייל טואג

לכאורה, המדינה ניצחה בבוררות, והתמלוגים התייקרו פי 18 בתוך שלוש שנים. בפועל, עם זאת, כיל משלמת כיום תמלוגים של 44 סנט לטונה, לעומת מחיר שוק של 190 דולר לטונה - שיעור תמלוגים מגוחך של 0.25%-0.3% בלבד, והדבר מתבטא גם בשיעור הרווחיות הגבוה של כיל.

בשנת 2010 מכרה כיל פוספטים בסכום של 1.06 מיליארד דולר, הרוויחה 109 מיליון דולר (רווח תפעולי) ושילמה תמלוגים של כ-3 מיליון דולר. התמלוגים, משמע, היוו שיעור תשלום התמלוגים - 0.3% בלבד מהמכירות ורק 3% מהרווח - נמצא הרחק מתחת לרף התמלוגים שנקבע לכיל בתחום האשלג השבוע, וגם הרחק מתחת למה שנקבע בחוק הכרייה. רווחיות כיל בתחום הפוספטים רק השתפרה מאז, בעקבות הזינוק במחירי הפוספט ¬ את תשעת החודשים הראשונים של 2011 היא סיימה עם מכירות של 1.34 מיליארד דולר, ורווח של 192 מיליון דולר - ושילמה תמלוגים (עבור החציון הראשון) של 2.24 מיליון דולר.

משרד האנרגיה והמים: נבצע סקר מקיף בנושא

הסיבה לשיעור התמלוגים הנמוך הוא שהבוררות התבססה על החוק המנדטורי הקיים, הקובע כאמור שיעור תמלוגים של 2%. המדינה, כלומר, נכנסה לבוררות מול כיל - אבל התמקדה רק בשאלת חישוב התמלוגים ולא בגובהם של התמלוגים. המגשר שטרום אמנם העיר בבוררות כי ראוי לבחון את סבירות החוק המנדטורי, אבל המדינה לא עשתה כן.

גם כאשר החלה ועדת ששינסקי לבחון את גובה נתח הממשלה ברווחי חברות הגז, ושינתה לשם כך את חוק חיפושי הנפט ההיסטורי מ-1952, לא טרחה הממשלה לבדוק שוב את עמדתה לגבי חוק הכרייה המנדטורי ושיעור התמלוגים הראוי מהפוספטים.

והנה, השבוע נקבע הסכם פשרה היסטורי בין כיל לבין המדינה לגבי תמלוגי האשלג, ושוב המדינה לא טרחה להכניס להסכם גם את שאלת תמלוגי הפוספט. אלו נשארו ברמתם החוקית של 2%, שהיא כיום מעשית 0.3% בלבד.

אליהו הרשקוביץ

ממשרד האנרגיה והמים נמסר בתגובה כי גביית התמלוגים נעשית עבור כל טונה כרוי (מעל ל 6 מיליון טונות בשנה סלע פוספט) ולא עבור כל טונה פוספט מזוקק בפועל. קיים הבדל משמעותי בין כמויות החומר הכרוי ובין התוצרת המוגמרת הסופית. נוסחת התמלוגים היא נוסחה מורכבת המתבססת על מחיר סלע הפוספט, בניכוי הוצאות מוכרות לייצורו.

במשרד האנרגיה והמים הוסיפו כי "בכוונת המשרד לבצע סקר מקיף בנושא תמלוגים מאוצרות טבע במדינות שונות בעולם. המלצות הסקר יעובדו וייבחנו על מנת לעדכן, במידת הצורך, את גביית התמלוגים בישראל".

מכיל נמסר בתגובה כי "הנתונים בדו"חות הכספיים אינם רלוונטיים לחישוב התמלוגים - הם כוללים נתונים של פעילות בחברות זרות, וכן מכירות של מוצרי המשך מורכבים". בכיל, עם זאת, סירבו למסור את הנתונים הרלוונטיים - מכירות, רווח והיקף תמלוגים מכריית הפוספטים בישראל בלבד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#