דש בית השקעות: שוק האג"ח הקונצרניות ספג פגיעה חמורה - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דש בית השקעות: שוק האג"ח הקונצרניות ספג פגיעה חמורה

אם השוק הקונצרני יפסיק להיות ערוץ פעיל להענקת אשראי, ההפסדים למשקיעים באג"ח החברות יתגמדו, יחסית לפגיעה במשק בשל מחסור באשראי זמין למגזר העסקי

6תגובות

שוק אגרות החוב הקונצרניות בישראל נמצא במשבר עמוק. בשנת 2011 היקפו צמח רק במעט ובעצם הוא הפסיק לספק אשראי חדש למשק. בהיסטוריה הלא ארוכה של שוק אגרות החוב הקונצרניות במדינה, שהתחיל להגיע לממדים משמעותיים רק באמצע העשור הקודם, זאת הפעם הראשונה, מלבד שנת המשבר 2008, שבה כמעט לא נרשם גידול בשוק.

כמובן שהמשבר באירופה, החולשה בכלכלה האמריקאית, "אביב העמים" במדינות ערב ואירועים אחרים פגעו בשווקים הפיננסיים בישראל ובעולם בכלל ובשוק האג"ח הקונצרניות בפרט. יחד עם זאת, נדמה שהאפיק הזה, שסיפק בשיאו כמעט מחצית מהאשראי העסקי במשק ספג פגיעה, שתקשה עליו לחזור ולהיות עורק חיוני שמספק אשראי לחברות במגוון גדלים, ממגוון ענפים וברמות סיכון שונות.

אמנון גוטמן

מעבר לתנאים הכלכליים המאתגרים, השוק ניצב בפני מכשולים רבים, הן מצד הגופים המוסדיים שאמורים לספק אשראי והן מצד הלווים. להלן מספר בעיות שהועמדו בשיא חריפותן בתקופה האחרונה:

1. היסטורית, הבנקים בישראל סיפקו לחברות אשראי לטווח הקצר והארוך יחד. מצב זה שונה מארה"ב בה בנקים מסחריים מעניקים למגזר העסקי בעיקר את האשראי לטווח הקצר וההלוואות לטווחים הארוכים ניתנות באמצעות שוק האג"ח של חברות.

כתוצאה מהמעורבות העמוקה של הבנקים בישראל במתן האשראי לטווח ארוך לחברות, הייתה להם "שליטה" על צרכני האשראי הגדולים במשק. הבנקים החזיקו את מרבית הביטחונות שיוכלו לתת החברות בתמורה לקבלת אשראי. הרגולטור בישראל רצה ובצדק, לתקן את המצב. כך שגם האשראי המוענק על ידי הגופים המוסדיים יהיה מובטח בביטחונות. אומנם לצורך כך נדרש שהבנקים יתמקדו בעיקר באשראי לטווח קצר, כמו בארה"ב, וישחררו בהדרגה את הביטחונות לשימוש הגופים המוסדיים.

התהליך אמור להתרחש בהדרגה והשינוי צריך לקחת מספר שנים. כעת השוק נמצא במצב "תקוע" כי הבנקים ממשיכים להיות ספק האשראי לטווח ארוך והמוסדיים אינם יכולים להעניק הלוואות לחברות בהתאם לדרישות הרגולטור בגלל שהביטחונות נמצאים ברשות הבנקים שלא ממהרים להוציאן.

יתרה מכך, לאחרונה נדרשים הבנקים לפעול להעלאת יחס הלימות ההון. כתוצאה מזה, היקף האשראי הניתן על ידי המערכת הבנקאית צפוי לגדול בקצב איטי, אם בכלל. בעצם שוק האשראי עלול להיות "חנוק" כי נותני האשראי לטווח ארוך העיקריים במשק לא יכולים לספקו, כל אחד מסיבותיו שלו.

2. בעקבות הקשחת רגולציה, השקעה באגרת החוב הקונצרנית הופכת לתהליך מורכב ומסובך. עמידה בתנאי הרגולציה דורשת זמן רב ומשאבים גדולים שעלותם אינה מבוטלת, זאת, כאשר להשקעה באגרות החוב הקונצרניות יש אלטרנטיבות מאוד ראויות, כגון המניות.

שוק המניות נזיל הרבה יותר מאשר שוק האג"ח הקונצרניות. אצל מרבית הגופים המוסדיים קיימת פוזיציה קטנה יותר במניות בעלות סחירות גבוהה יותר מאשר באגרות החוב הקונצרניות הלא נזילות. עובדה זו, מאפשרת תגובה מהירה הרבה יותר ברכיב המנייתי של התיק. תנאי הרגולציה להשקעה בשוק המניות הרבה יותר מקלים. נוסיף גם שכעת מחירי המניות משקפים לעיתים ערך כלכלי גבוה יותר מאשר אגרות החוב הקונצרניות.

3. שוק האג"ח הקונצרניות מאוד לא נזיל. השקעה בהיקפים גדולים באגרת החוב של חברה עסקית הופכת ל"חתונה קתולית". גם אם משקיע מוסדי יהיה הראשון שיזהה קשיים בחברה שנתיים או שלוש אחרי ביצוע השקעה, האפשרויות העומדות בפניו יהיו מוגבלות למדי. חיסול פוזיציה משמעותית בנייר עלול להימשך זמן רב ובתנאי מחזורי מסחר דלים לגרום להפסדים כבדים. במידה ויצטרפו אל המשקיע המוסדי הראשון משקיעים נוספים, ההפסדים עלולים רק להחמיר.

4. להשקעה באגרות החוב הקונצרניות קיימות אלטרנטיבות מלבד שוק המניות המקומי. ניתן להשקיע גם באג"ח הקונצרניות בחו"ל. בדרך כלל השווקים בחו"ל נזילים הרבה יותר. השקעה באג"ח הקונצרניות בחו"ל לא דורשת עמידה בתנאי רגולציה מחמירים.

5. באותו הקשר מעניין לציין שהפרשות לחובות שמסופקות על ידי המערכת הבנקאית בגין אשראים שניתנו או בגין השקעות שנעשו, אינן זוכות לביקורת תקשורתית בשל פגיעה בכספי הפנסיה, זאת לעומת הפסדים באגרות החוב הקונצרניות המוחזקות על ידי גופים מוסדיים. כביכול, הפסדי הבנקים אינם פוגעים בערכן של המניות שלהם ודרכן בכספי הפנסיה של הציבור. הגידול בהפרשות הבנקים נזקף בדרך כלל לתנאי המשק. לעומת זאת, הפסדים בגין אגרות החוב הקונצרניות של הגופים המוסדיים מיוחסים למחדל של אותם הגופים.

6. גם הלווים יעדיפו לקבל אשראי מהמערכת הבנקאית. במקרה של קשיים הם יוכלו לנהל מגעים להסדר החוב מבלי להיחשף. לעומת זאת, במקרה של קשיים בתשלומי האג"ח, הסתבכותם תוביל לא רק להתמודדות עסקית, אלא גם להתמודדות תקשורתית מאוד לא פשוטה.

חסרונות כה רבים של האפיק הקונצרני בישראל הופכים אותו לנחות ומאיימים בקיפאון או אף בצמצום היקפו. סגירת ערוץ לגיוס של אשראי ארוך טווח מחוץ למגזר הבנקאי עלולה להנחית מכה קשה למשק. לאפיק זה, שצמח ב-300% משנת 2005, הייתה תרומה גדולה לצמיחת המשק בשנים אלו. צריכים לתקן את הליקויים, לאפשר לשוק לבצע התאמה הדרגתית לדרישות חדשות, אך חייבים גם לדאוג שהוא ימשיך להתפתח ולגדול.

אם שוק הקונצרני יפסיק להיות ערוץ פעיל להענקת אשראי, ההפסדים למשקיעים באג"ח החברות עליהם מדברים היום, יתגמדו ביחס לתוצאות הפגיעה במשק בשל מחסור באשראי זמין למגזר העסקי.

הכותב הוא כלכלן המקרו של דש בית השקעות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#