2011 - השנה בה החברות של דנקנר נפלו ב-70.4% - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סיכום שנה

2011 - השנה בה החברות של דנקנר נפלו ב-70.4%

שוויה של אי.די.בי, חברת האחזקות הגדולה במשק, צנח ל-1.5 מיליארד שקל בלבד ■ זו היתה אמורה להיות שנה רגועה יחסית באחד העם ■ אבל המחאה החברתית שפרצה, הגברת הרגולציה בשוק התקשורת, החשש מהמיתון העולמי ורצף התספורות של בעלי חוב - גרמו למדד ת"א 100 לאבד 20% מערכו

18תגובות

גרף מניית אי.די.בי אחזקות מספר את סיפור השנה הקשה ביותר של נוחי דנקנר ושותפיו מאז השתלטו על חברת אי.די.בי, חברת האחזקות הגדולה במשק: צניחה של 70.4% בתוך שנה, לשווי של 1.5 מיליארד שקל.

אי.די.בי סבלה השנה בכל החזיתות: המשבר באירופה פגע אנושות בהשקעת המיליארדים בבנק השווייצי קרדיט סוויס, הלחצים הרגולטורים על שוק הסלולר כירסמו בשוויה של סלקום, המצב הגרוע בשוק ההון חתך את כלל ביטוח והמחאה החברתית תרמה לירידות בשופרסל. כל אלו יחד עם מסקנות ועדת הריכוזיות (פגיעה בפירמידות והפרת בעלות על נכסים פיננסיים וריאלים) ומסקנות ועדת טרכטנברג (הכנסת תחרות בשוק המלט) מבטיחים לה חיים לא קלים גם בהמשך.

אלא שהאתגר הגדול ביותר של מנהלי אי.די.בי כיום הוא דווקא תשלום החובות הגדולים לציבור. במקביל לצניחה בשווי אי.די.בי צנחו האג"ח של החברה והחשש עתה הוא מפני אי יכולת פירעון כל החובות במועד.

הבורסה חששה מצונאמי מדיני - וקיבלה מחאה ו"תספורות"

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

אחרי העליות של 2010 השורית והאופטימית, נראה היה בתחילת 2011 כי רק אירועים ספורים עשויים להעיב עליה. האירוע העיקרי אמור היה להתרחש בספטמבר - הצהרת העצמאות הפלסטינית באו"ם. אבל לספטמבר, על חששותיו, עוד היה זמן כדי להפתיע. בינתיים החלה השנה בעצלתיים, כשמחצית השנה הראשונה מתנהלת אמנם במגמת ירידה, אך מתונה מאוד.

ענף שנפגע השנה במיוחד בבורסה היה ענף התקשורת. בינואר 2011 הורדו דמי הקישוריות, לאחר מאבק עיקש של חברות הסלולר ברגולציה. בזמן שת"א 100 איבד 17% מערכו מאפריל השנה - ירד מדד מניות התקשורת (שהושק באפריל) ב-36%.

בענף הגז, מסקנות ועדת ששינסקי להגדלת התגמולים למדינה שמשלמות חברות הגז והנפט נגסו גם הן במניות בענף, אך קידוחים חדשים וציפייה לנפט במאגר לוויתן השפיעו בכיוון הנגדי. בסיכום שנתי ירד מדד הגז ב-6%. את תחילת 2011 ליוו פרוץ המהומות בעולם הערבי שגדלו והלכו בהדרגה. המהפכות, שהדיחו שליטים מרכזיים במדינות ערב, הזכירו לעולם כי המזרח התיכון עדיין סובל מסיכון גיאו-פוליטי, סיכון שלא קיים במדינות אירופה.

נראה כי האביב הערבי הכין את התשתית למהפכה הבאה, שהתחילה דווקא מפרט קטן - מחיר הקוטג'. ב-15 ביוני פרצה במלוא עוזה בפייסבוק מחאת הקוטג', שנהפכה לימים למחאת יוקר המחיה. כחודש לאחר מכן פרצה מחאת האוהלים, שסחפה מדינה שלמה בקיץ האחרון וניסתה לשנות את השיח הציבורי, יחד עם הרגלי הקנייה של הצרכנים. על רקע אירועים אלה, בשילוב עם המשבר המתגבש באירופה, החלה הבורסה לצנוח. בסיכום שנתי ירד ת"א 100 ב-18%.

המניות הקשורות למחאת יוקר המחיה (כמו מניות רשתות השיווק או יצרניות המזון) היו תחילה במוקד המאבק. מלחמת המחירים וחרמות צרכניים השפיעו במהירות על מחירי מניותיהן, שירדו ב-30%-40% בתוך שלושה חודשים, בזמן שת"א 100 יורד ב-15% בלבד.

ההכרזה הפלסטינית בספטמבר, שהעלתה את מפלס החשש בבורסה, התגלתה דווקא כמועילה במציאות החדשה - כחודש שיכול להסית את תשומת הלב לענייני החוץ. ואכן בספטמבר חלה התאוששות בבורסה, במקביל לתקוות להסדר באירופה - אך זו נמוגה במהירות.

העולם צועד לקראת מיתון

המחאה החברתית, שדעכה לקראת סוף השנה, העניקה רוח גבית לשורה של צעדי רגולציה, כמו הקמת ועדת הריכוזיות, שהמליצה להפריד אחזקות ריאליות מפיננסיות ולהטיל מגבלות על חברות פער; ניסיון לפתוח את שוק המזון ליבוא; והטלת התמלוגים על כיל. כל אלה, בנוסף לחששות מתגברים והולכים לכניסה למיתון מקומי ועולמי, הביאו לזינוק בתשואות האג"ח של החברות.

הזינוק בתשואות החל להעלות מחדש את השאלה כיצד חלק לא מבוטל מהחברות יצליח לשרת את החוב כשהעולם צועד בקצב מזורז למיתון. התשובה לא איחרה לבוא. בזה אחר זה הופיעו הסדרי החוב - "התספורות" - של 2011. הראשון היה יצחק תשובה ודלק נדל"ן. מצבה הקשה של החברה היה ידוע זמן רב, אבל רק לקראת סוף השנה נכנע תשובה למציאות הכלכלית, והתיישב לדון עם משקיעי האג"ח כדי להבין איך הוא פורע חובות של 2.2 מיליארד שקל.

אחריו בתור לתספורת התייצב אילן בן דב, בעל השליטה בפרטנר באמצעות טאו תשואות, שחייבת לבעלי האג"ח שלה כ-400 מיליון שקל. באחרונה הצטרף לתור גם יוסי מימן, עם חברת אמפל, שחייבת לבעלי האג"ח 950 מיליון שקל.

בלומברג

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#