טרכטנברג: "המחאה אינה חלום ליל קיץ" - מחאת האוהלים - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סיכום שנה

טרכטנברג: "המחאה אינה חלום ליל קיץ"

הממד הרעיוני-כלכלי-חברתי צריך לתפוס מקום הרבה יותר מכובד לעומת הממד המדיני-ביטחוני

תגובות

קיץ 2011 - קיץ של תקוות, של התרוממות רוח, של יחד, של "כן, אנחנו יכולים". כן, אנו יכולים לעצב במו ידינו חברה ישראלית צודקת יותר, הגונה יותר, אנושית יותר; כן, אנו יכולים לפרוץ את מעגלי הייאוש והאדישות שעטפו אותנו אל מול מצוקה כלכלית מחד גיסא וגילויים מקוממים של אי-צדק מאידך גיסא; כן, אנו יכולים להתרומם מעל ל"אני כאן ועכשיו" שבו שקענו לנוכח האטימות של הקולקטיב הממוסד, הפוליטי-ממשלי; כן, אנו יכולים להעיז ולרקום מחדש חזון, להישיר מבט לעבר אופק רענן ומבטיח; כן, אנו יכולים.

חורף 2011 - מה עכשיו? האם היה זה "חלום ליל קיץ" שחלף כלא היה? האם הישראלים החדשים חזרו לסורם? לא ולא! דור שלם של ישראלים פקח עיניים לרווחה, ראה מציאות עגומה, טעם את טעם העשייה, התנסה בהפעלת העוצמה שבאכפתיות הקולקטיבית, ורק החל להרוות את צימאונו לשינוי, לעתיד טוב יותר. דור זה לא ירפה, לא ייתן לאף אחד להסיט אותו מדרכו החדשה שהוא ממציא ומפלס בעצמו, לא יסכים לתעלולי השכחה או הרגעה. "הגי'ני" יצא מהבקבוק - ואין להחזירו.

אבל מה עם המלצות דו"ח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי? האם אלה לא יתמסמסו כדרכן של המלצות ודו"חות? שינוי כלכלי-חברתי עמוק לעולם לא נרקם בעיקרו על שולחנה של ועדה, לעולם לא קורה רק כתוצאה מיישום דו"ח. תהליכי שינוי של תפישה מכוננת, של קווי מדיניות עיקריים, של הסדרים חלוקתיים, של אופן הפעולה של ממשלות, הם תמיד ארוכים, קשים ומפותלים.

עופר וקנין

אין קיצורי דרך, אין להוציאם למיקור חוץ - המאבק חייב להתרחש בעיקרו במגרש הפוליטי, כמו גם במרחב הרעיוני. עם זאת, דו"ח הוועדה אכן מכיל תשתית נאותה להמשך תהליך השינוי, ואין ספק כי יישום ההמלצות יתרום רבות להשתתת המשק והחברה בישראל על בסיס צודק יותר.

לא צריך להמעיט בחשיבותם של הצעדים שננקטו עד כה: הממשלה כבר יישמה חלק לא מבוטל של ההמלצות, כאשר אחדות מהן מנוגדות בתכלית לתפישה שהיתה שלטת ערב המחאה, ואני מאמין שהיא תמשיך לעשות כן בעתיד הקרוב. זה הישג נאה, הישגה של המחאה. כמובן, אילוצים פוליטיים ולחצים אינטרסנטיים מצרים את מרחב הפעולה של הממשלה ביישום ההמלצות, אבל זו דינה של דמוקרטיה, ואין מה להיבהל מכך.

ומה הלאה? כוחות השינוי שהתעוררו בקיץ 2011 ימצאו את דרכן ויתועלו למגוון אפיקים, חלקם פוליטיים (גם ממוסדים וגם חוץ-פרלמנטריים), חלקם רעיוניים וחלקם בעשייה חברתית בשטח. המפה הפוליטית של ישראל תשתנה באופן ניכר, כאשר הממד הרעיוני-כלכלי-חברתי יתפוס מקום הרבה יותר מכובד בה, לעומת הממדים האחרים, ובפרט לעומת הממד המדיני-ביטחוני.

מעל לכל, קיץ 2011 הזכיר לכולנו שהחזון הציוני היה ועודנו הרבה יותר מאשר קיבוץ העם היהודי בארצו: הפרוגרמה הציונית כוללת כמרכיב מרכזי כינונה של חברה טובה יותר, צודקת יותר ונאורה יותר, שיכולה להצמיח מתוכה את כל אותן מעלות שנשללו מאתנו ב-2,000 שנות הגלות. קיץ 2011 החזיר את החלק הזה של החזון למרכז הבמה, והישראלים החדשים לא ייתנו לקונפליקטים המאוסים והבלתי נגמרים מבית ומחוצה לו להרחיקו שוב אל מאחורי הקלעים של ההיסטוריה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#