"המוסדיים פוחדים מהרגולטור, ופונים לאנטרופי לכיסוי תחת" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המוסדיים פוחדים מהרגולטור, ופונים לאנטרופי לכיסוי תחת"

הכלכלן הראשי של אקסלנס שלמה מעוז: "אנו רואים היום מגמה הולכת וגוברת של חברות שמוחקות את עצמן מהמסחר בתל אביב"

5תגובות

"העצמת כוחה של הרשות לניירות ערך כרשות מחוקקת, חוקרת, שופטת, לצד הרגולציה הכבדה שהעניקה כוח לבעלי מניות המיעוט - בדיון על שכר הבכירים ועסקות בעלי עניין - גורמים לכסף של משקיעים לברוח לחו"ל", טען היום שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה ודירקטור בכיר במספר חברות ציבוריות, בכנס PWC בבורסה בתל אביב.

מעוז הוסיף כי נתון מדאיג נוסף הוא: "אנו רואים היום מגמה הולכת וגוברת של חברות המוחקות את עצמן מהמסחר בתל אביב". הדבר בעייתי לדבריו, שכן כיום במצב בו ההממשלה לא נמצאת בגירעון והתשואות בשוק נמוכות, המוסדיים מחפשים כל אפיק השקעה אחר שיתן תשואה עודפת ונתקלים בבעיה.

אייל טואג

מעוז תקף את המונופול של חברת אנטרופי, המנסחת חוות דעת מקצועיות למוסדיים בכל הנוגע לדרך ההצבעה המומלצת בעסקות בעלי עניין, שכר בכירים וכו'. לדבריו, "הגופים המוסדיים הם שפנים שמפחדים מהרגולטור ופונים לאנטרופי בשביל לקבל פתק ביטוחי שיכסה להם את התחת".

לדבריו, תיקון 16 לחוק החברות קרה, כשהמוסדיים היו במצב הבעייתי ביותר לגבי הצגת התשואות למחזיקים. "ממשלת ישראל הצליחה יתר על המידה. הגירעון שלה נמוך ולכן המוסדיים נדחפים להשקיע בחברות הנסחרות, ומטבע הדברים צריכים לאשר את שכר הבכירים. אולם, בתקופה בה כולם זקוקים לעזרה ואין איפה להשקיע את ההון, קם גוף רגולטורי שהחליט שהוא מחוקק שופט ותובע - הרשות לניירות ערך - והוא מהווה איום אדיר על השוק המוסדי. "למה הצבעת? לשם מה עשית? אפשר להשית עליך קנסות בקלות" - זו הפחדה של המוסדיים, שנכנסו ללחץ ומצאו כיסוי בדמותה של אנטרופי, שהיתה גרועה יותר ממונופול ממשלתי".

לשיטת מעוז, צריך להבדיל כשמאשרים שכר בין חברות יזמיות כגון גזית גלוב, לבין גופים כגון הבנקים - שבמידה ויתפרקו, כלל אזרחי המדינה יישאו בנזק ויעניקו להם רשת בטחון: "בגופים כמו הבנקים הייתי מגביל את השכר ועושה מכרז ומחפש באמצעותו. בשביל שהמנהל יהיה מקצועי, הייתי לוקח ועדה בינלאומית של מומחים שיאתרו את המנהלים למכרז שיתבצע בשיטה ההולנדית - המנהל המתאים שמוכן לנהל את הבנק בשביל השכר הנמוך ביותר, יתקבל".

לגבי הבונוסים, טוען מעוז כי המוסדיים צריכים להתחיל ולאשר בונוסים מושהים, בצורת ממוצע נע. כך, שאם מנהל חכמולוג בא להראות תוצאות רק לשנה אחת - ניתן יהיה לסקל אותם. כמו כן, לדבריו אין לתת בונוסים רק על פי רווח, אלא להכניס פרמטרים נוספים שאינם דווקא קשורים לחבר בפרט -  כגון איכות הסביבה, תאונת במפעל, התרומה לחברה מסביב, ירידה בפיטורים ושיפור רווחים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#