הערכה: נתח הממשלה ברווחי כיל יגדל ב-60%-50% עקב הפשרה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערכה: נתח הממשלה ברווחי כיל יגדל ב-60%-50% עקב הפשרה

הנתח צפוי להגיע לכ-50% מרווחי כיל - בדומה לנתח שנקבע בוועדת שישנסקי לגבי רווחי הגז

18תגובות

נתח הממשלה ברווחי כיל (כימיקלים לישראל) צפוי לגדול בכ-50%-60% - כך מעריכים באגף החשב הכללי במשרד האוצר, אשר ניהל את המשא ומתן עם כיל בעניין ים המלח. לפי הערכת האגף, נתח הממשלה ברווחי כיל צפוי לעלות מכ-30%-35% כיום לכ-50%-55% בעקבות הסכם הפשרה. זהו שיעור של  נתח ממשלה דומה לזה שנקבע בוועדת שישנסקי לגבי רווחי חברות הגז.

כמו כן, באגף החשב הכללי קובעים כי מדובר בנתח ממשלה גבוה מזה הנלקח בבריטניה ובספרד - מדינות בהן פעילה כיל - ונמוך במקצת מזה שגובה ממשלת קנדה ממתחרתה הגדולה של כיל, חברת פוטאש.

הגידול בנתח הממשלה נובע משלושה גורמים בו זמנית: הוצאתה של כיל מחוק עידוד השקעות הון לפני כשנה, העלאת המס על הדיבידנד בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג והסכם הפשרה על גובה התמלוגים.

חוק עידוד השקעות הון - כיל שילמה מס מופחת, במסגרת חוק עידוד השקעות הון, של כ-11%-12%. בחלק ממפעליה האחרים שילמה כיל מס של 17%. בעקבות השינוי שנעשה לפני  שנה, הוצאו חלק ממפעלי החברה מתכולת החוק. בעקבות זאת, שיעור המס שתשלם החברה צפוי לעלות לשיעור לא ידוע. הוא עשוי לעלות עד לשיעור מס החברות הרגיל של 25%, אבל אין וודאות בכך מאחר שהחברה צריכה עדיין להגיע להסכם עם רשות המסים על מעמדה המיסויי כחברת כרייה. ההערכה היא ששיעור המס של החברה יגדל בלפחות 50% לסביבות ה-18% לפחות.

העלאת המס על הדיבידנד - מכיוון שכיל מחלקת חלק גדול מרווחיה, הרי שהרווחים ממוסים גם כדיבידנד. ועדת טרכטנברג העלתה את המס על דיבידנד ב-5% -25% לבעלי מניות רגילים ו-30% לבעלי שליטה. לכן גם העלאה זו צפויה להגדיל משמעותית את הכנסות המדינה מרווחי כיל.

גובה התמלוגים - כיום משלמת כיל, באופן תאורטי, תמלוגים של 5% על כל הכנסותיה. להבדיל משני המסים שצויינו כאן, התמלוגים משולמים מההכנסות ולא מהרווחים, הם משולמים גם במקרה שבו החברה מפסידה, וגם נתונים הרבה פחות למניפולציות חשבונאיות. שיעור התמלוגים, לפיכך, הוא מהותי מאד בנתח התשלומים שמקבלת המדינה מהחברה.

פותחים את "מכתב השרים"

הסכם הזיכיון של כיל משנות ה-60' קבע כי החברה תשלם 10% תמלוגים מעל היקף הפקה של מיליון טונות אשלג בשנה. בפועל, סעיף זה בהסכם הזכיון לא מומש מעולם, בשל "מכתב השרים" - מכתב משנת 1995, עליו חתמו השרים דאג בייגה שוחט (אוצר) ומיכה חריש (תמ"ס) - שבו נקבע כי המדינה לא תדרוש העלאת התמלוגים ל-10% לפני שהתפוקה של כיל  תעלה על 3 מיליון טונות ולפני שנת 2010. ככל הידוע, כיל הגיעה לתפוקה של 3 מיליון טונות בשנת 2009, וכיום התפוקה שלה עומדת על קרוב ל-4 מיליון טונות כאשר על התפוקה כולה היא עדיין משלמת תמלוגים של 5% בלבד.

במסגרת המשא ומתן עם כיל, דרשה המדינה לפתוח את מכתב השרים, ולהעלות את התמלוגים שמשלמת כיל על הכנסותיה ל-10% החל מ-1.5 מיליון טונות. כיל, תחת האיום של הקמת  "ועדת שישנסקי ב'", הסכימה לכך. כתוצאה מכך, תשלם כיל מעתה 5% תמלוגים על הפקת 1.5 מיליון הטונות הראשונים, ו-10% תמלוגים על כל התפוקה שמעל 1.5 מיליון טונות. מדובר כיום בתוספת תפוקה של כ-2.5-2 מיליון טונות שישלמו תמלוגים של 10%. בממוצע, שיעור התמלוגים של כי"ל יעלה לכ-7.5%-8%. מדובר בגידול של כ-60% בשיעור התמלוגים.

אמיל סלמן

מאחר שמס החברות שתשלם כיל צפוי לעלות עד 2017 בכ-50% לפחות, במקביל לגידול של 25% בדיבידנד וגידול של 50%-60% בתמלוגים, ההערכה היא כי סך נתח הממשלה  ברווחי כיל צפוי לגדול בעקבות הסכם הפשרה בכ-50%-60%. בעקבות זאת, נתח הממשלה ברווחיה התפעוליים של כיל יגדל כנראה מכ-30%-35% כיום, לכ-50%-55% בעתיד. החלק המדויק של נתח הממשלה יתברר לאחר שנת 2017, לאחר שיסתיים הליך קציר המלח דבר שיאפשר גידול בתפוקה, וכן לאחר שכיל תצא סופית מההגנות של חוק עידוד השקעות הון ויתברר מהו שיעור מס החברות שהיא משלמת.

במסגרת הפשרה עם כיל, שמרה לעצמה המדינה את הזכות לחזור ולפנות להליך חקיקה, "ששינסקי ב'", בעתיד. במידה שיתברר כי נתח הממשלה ברווחי כיל הוא נמוך מהחזוי, באותו מועד, יש מקום להניח כי הממשלה תפעל אז להגדיל את נתח הממשלה שוב - בהסכמה או בחקיקה.

במקביל להסכמה על העלאת התמלוגים, הסכימה כיל במסגרת הסכם הפשרה לממן את מרבית עלות קציר המלח, הנדרש כדי למנוע את הצפת המלונות הממוקמים על גדת בריכות המלח של כיל. עלות הקציר נקבעה על 3.8 מיליארד שקל, כאשר חלקה של המדינה הוא 80%. המדינה הגנה על עצמה כך שחלקה לא יעלה על 80% בכל מקרה במידה שיתברר כי עלות הקציר נמוכה יותר, וכי היקף ההשקעה שלה בקציר לא יעלה על 760 מיליון שקלים במידה שיתברר כי עלות הקציר גבוהה יותר.

בנוסף, מאז תחילת השנה הממשלה בודקת באופן פרטני את חישוב התמלוגים של כיל - ואינה משאירה עוד בידיה לקבוע את המספרים בעצמה. זאת על רקע אי האמון השורר בין המדינה לכיל בנוגע לחישוב התמלוגים עצמה. להערכת המדינה, כיל אינה משלמת לה תמלוגים של 5% כיום, אלא רק תמלוגים של 3.5%, וזאת בשל דרך החישוב של התמלוגים על ידי כיל, הכוללת העברה של מוצרי בעלי ערך מוסף גבוה לחברות בנות. על נקודה זו, שהיא בעלת השפעה מהותית על סכום התמלוגים שמשלמת כיל בפועל, מתקיימת כיום בוררות בין המדינה לחברה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#