טובעים במסמכים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טובעים במסמכים

מס החברות עולה אך לא ננקטים צעדים להפחתת הביורוקרטיה הכרוכה בתשלום

תגובות

בימים אלה, בעוד המלצות ועדת טרכטנברג וועדת הריכוזיות נידונות בכנסת, התפרסם דירוג שלפיו ישראל נמצאת במקום ה-81 בעומס המסים, מתוך 183 כלכלות בכל העולם. אין בדירוג זה שינוי מהותי מהדירוג בשנה הקודמת (82 מתוך 183).

עומס המסים נמדד זו הפעם השישית כחלק מהמחקר Paying Taxes הנערך במשותף של הבנק העולמי ופירמת PwC העולמית ומבוסס על משטרי מס ב-183 כלכלות. לצורך ביצוע החישובים שבבסיס מדד עומס המסים, שורטטה חברה תיאורטית, ובכל מדינה נבחנו אותם הפרמטרים ביחס אליה.

בבסיס הדירוג עומדת התפישה שלפיה נטל המס הכספי אינו חזות הכל, וכי יש משמעות כלכלית רבה גם לביורוקרטיה הכרוכה בתשלום המס, כלומר לזמן הנדרש כדי לעמוד בדרישות המיסוי ולמספר תשלומי המס שיש לבצע מדי שנה.

דווקא שיעור המס הכולל בישראל - מס חברות, מע"מ, מסים עירוניים - אינו גבוה יחסית, ומסתכם ב-31.2% מרווחי אותה חברה תיאורטית, נתון המציב את ישראל במקום ה-46 בעולם. לעומת זאת, הנטל הביורוקרטי כבד במיוחד ופוגע בדירוג הכולל. החברה התיאורטית חויבה בישראל לבצע 33 תשלומי מסים (מקום 111 בעולם, לעומת ממוצע של 13.1 תשלומים במדינות ה-OECD) והשקיעה 235 שעות בשנה בציות לחוקי המס (מקום 101 בעולם, לעומת 195 שעות בממוצע במדינות OECD).

בימים אלה נראה שעומס המסים בישראל יגדל וילך בעקבות כמה צעדים שהוכרזו באחרונה, בעיקר כחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג. העלאת מס החברות משיעור של 24% לשיעור של 25% תוך ביטול ההפחתה הצפויה עד לשיעור מס של 18% ב-2016 תשפיע באופן ישיר על עומס המסים, בעוד שבמקביל לא ננקטים צעדים להפחתת הביורוקרטיה הכרוכה בתשלום המס. כל זאת בניגוד למגמה העולמית. החל ב-2006 שיעור המס בכלכלות הנבחנות ירד בממוצע ב-8.5%, זמן הציות התקצר ב-54 שעות ומספר התשלומים ירד בכמעט חמישה.

כשבוחנים את שיעור המס האפקטיבי החל על חברות בישראל, המצב אף מחריף. בפועל, שיעור המס האפקטיבי לרוב גבוה משיעור המס הסטאטוטורי שהוזכר לעיל, כך שבפועל ייתכן אף שיעלה על הממוצע ב-OECD (25.5%). זאת, בשל מגוון סיבות, בהן: מגבלות משמעותיות לקיזוז הפסדים בשל היווצרותם ממקורות שונים, היעדר אפשרות בדין הישראלי לקזז הפסדים מהשנה הנוכחית כנגד רווחים משנים קודמות (Carry Back), מגבלות שונות על שינוי מבנה, אפשרות מוגבלת בלבד לדו"ח מס מאוחד וכן הגבלות שונות על התרת הוצאות מימון.

אף שהמשק הישראלי מתאפיין בחוסן יחסי ובקרקע פורייה לצמיחה עסקית, שיעורי המס בחברות והעלאות המס על המשקיעים, בעלי השליטה ובעלי המניות בחברה, הם תמריץ שלילי ליזמים מקומיים ולמשקיעים זרים. ואולם, כשנשאלו הנסקרים מהו ההיבט החשוב ביותר שיש לשפר במערכת המס המקומית, התקבלה תשובה מפתיעה.

רובם לא ציינו את שיעור המס, אלא את הצורך לייעל את מערכות המס ולשפר את האופן שבו שלטונות המס מטפלים בשומות ובחילוקי דעות. לכן, דומה שבהסתכלות קדימה, על הרשויות להתמקד בייעול מערכת המס - אשר יאזן במידת מה את עליית שיעורי המס ובסופו של יום אף יקל על עומס המסים כולו.

-

עו"ד ורו"ח ג'רי זליגמן הוא שותף וראש מחלקת מסים ב-PwC Israel. עו"ד קרן שניידר היא מנהלת פיתוח עסקי בחברה

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#