"המנהלים בישראל מדחיקים את האפשרות של קטסטרופה בגוש היורו" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המנהלים בישראל מדחיקים את האפשרות של קטסטרופה בגוש היורו"

רו"ח דן הלפרן, שותף ומנהל תחום ניהול הסיכונים ב-Deloitte בריטמן אלמגור זהר, אומר שעל המנהלים להכין תוכנית למקרה של התפרקות גוש היורו, שתכלול דרכי מימון ושמירה על המוניטין

תגובות

>> בשעה שכל העולם נושא עיניו למדינות גוש היורו המשוועות לחבילת מימון של 2.1 טריליון יורו, נראה כי גוברים הסיכויים להתממשות החששות לגבי התפרקות הגוש. בסקר שביצעה רויטרס באחרונה בנוגע לעתידו של גוש היורו, העריכו 70% מהנשאלים - 14 מתוך 20 כלכלנים ואנשי אקדמיה - כי הגוש לא ישרוד במבנה הנוכחי.

מחקרים אחרים מצביעים על כך שאם הגוש אכן יתפרק יימחקו כ-800 מיליארד יורו מהון המגזר הפרטי באירופה. אמירות כמו "נותרו לגוש היורו ימים ספורים כדי למנוע קריסה", שנשמעו הזויות לפני זמן לא רב, הופכות לאט לאט לקונסנזוס. כיום נראה כי אפילו אם תסריט האימים יתממש רק בחלקו, עלולה להיות לכך השפעה עצומה גם על המשק הישראלי ועל החברות הנסחרות בבורסה התל-אביבית.

דן הלפרן, שותף מנהל בדלויט ישראל
דודו בכר דודו בכר

וכיצד נערכים מנהלי החברות הישראליות לקראת רעידת האדמה הזו? נראה כי רבים מהמנהלים ומהדירקטורים מסתפקים בקריאת הכותרות המאיימות בעיתונים - ולא מיישמים צעדים אופרטיביים כדי להקטין את החשיפה של החברות לסיכון הגובר. זאת, אף שאת הפגיעה העיקרית, נוסף על זו שתיגרם כתוצאה מהחשיפה הפיננסית לגוש היורו, יספגו ככל הנראה חברות ישראליות מובילות - כולל כאלה הנסחרות בבורסה במדדים המובילים - המקיימות יחסי גומלין של יצוא-יבוא ושל מימון פיננסי אל מול שחקנים בגוש האירופי.

"אפקט דומינו"

"מעטות החברות שהכינו תוכנית מגירה להתמוטטות גוש היורו", אומר רו"ח דן הלפרן, שותף ומנהל תחום ניהול הסיכונים ב-Deloitte בריטמן אלמגור זהר. "התרחיש של התמוטטות גוש היורו מתקרב - אבל החברות בבורסה לא מתכוננות לקראתו".

לדברי הלפרן, לעת עתה נראה כי 500 מיליארד היורו שהוזרמו באחרונה לבנקים באירופה משולות להנשמה מלאכותית לחולה סרטן. "המנהלים בישראל מדחיקים את האפשרות של קטסטרופה בגוש האירופי - הם בטוחים כי אם אכן יגיע מצב של חדלות פירעון או משבר חמור נוסף, תינתן לחברות רשת ביטחון מבחוץ. התפרקות הגוש עלולה לגרום לאפקט דומינו, וחברות ישראליות גדולות חשופות במאות מיליוני דולרים לגוש", מתריע הלפרן.

מנהל תחום ניהול הסיכונים ב-Deloitte מצביע על מצב בעייתי: במקום למזער סיכונים החברות נמצאות בהכחשה. עם זאת, הוא מדגיש שבחלק מהחברות החלו להיערך למשבר המתקרב, בין השאר באמצעות צמצום האשראי, אבל רוב המנהלים עדיין אדישים למצב.

הלפרן אינו מתייחס רק לחברות הנדל"ן הישראליות שפועלות באירופה, אלא לכל חברה שיש לה יחסי גומלין עם הגוש האירופי. ולא חסרות חברות כאלה - טבע, כיל, מכתשים אגן, אסם, אמדוקס, אלביט מערכות ועוד הרבה חברות גדולות ומוכרות - חשופות בצורה זו או אחרת לגוש האירופי.

"עבור החברות המייצאות מדובר בסיכון פיננסי - בשל כישלון אפשרי של גבייה מלקוחות ומחיקה של חובות, כמו גם כתוצאה מפערים גדולים בין החוזה לבין התשלום בפועל שינבעו משינויים בשערי חליפין. החברות המייבאות חשופות יותר לסיכון התפעולי.

"יהיו הרבה חברות שלא יהיה להן את החוסן הכלכלי, בין אם כתוצאה ממחנק אשראי ובין אם בשל מחסור בחומרי גלם או אי תשלום לקוחות. הראשונות להיפגע יהיו החברות שמאופיינות בפיזור גיאוגרפי נמוך".

הלפרן מציין כי בעוד הרשויות בלונדון דורשות מכל החברות הציבוריות הפועלות בבריטניה להיערך למצב של התמוטטות גוש היורו - הרי שהמקבילה הישראלית, רשות ניירות ערך, עדיין לא הוציאה הוראות בעניין לחברות הנסחרות בבורסה המקומית. מי שכן רמז לחברות להתחיל להתכונן להתפרקות הגוש היה הנגיד סנטלי פישר, שחייב את הבנקים להגדיל את הלימות ההון שלהם.

העלות של ההיערכות לקראת התפרקות גוש היורו, לדברי הלפרן, עשויה להגיע למיליוני דולרים לחברה. הוא מדגיש כי על כל חברה מוטלת החובה לבצע בדק בית, כולל בחינת שלל התרחישים וההשפעות, ולאמוד את יכולותיה - עם איזה הפסד ולאורך כמה זמן היא תוכל להתמודד.

"על המנהלים להכין תוכנית היערכות מבוססת תרחישים", מפרט הלפרן. "תוכנית כזו חיונית לשמירה על פעילויות מפתח ומימון ועל המוניטין במקרה של משבר. את המהלך אמור להוביל המנכ"ל, יחד עם הדירקטורים והמנהלים, בהם סמנכ"ל הכספים וסמנכ"ל השיווק, שצריכים לדון בחשיפה בפועל ובדרכים היעילות להקטנתה".

הלפרן מדגיש כי אם יתממש התסריט של התפרקות גוש היורו בשעה שהכתובת היתה על הקיר והדירקטורים לא שקלו את החלופות - הרי שכל דירקטור מכהן עלול למצוא עצמו חשוף לתביעת רשלנות.

זמן לעבור לזהב

אילו צעדים כדאי למנהלי החברות לשקול? הלפרן מביא כמה דוגמאות: אם חברה קיבלה קווי אשראי באיטליה, היא צריכה לבדוק אפשרויות לקבלם ממדינות אחרות והאם הריבית העדיפה שהיא מקבלת בשוק האירופי מצדיקה את הסיכון; חברה המוכרת במדינות ה-PIIGS צריכה לשקול הקטנת החשיפה לאזור, גם אם הדבר יביא להקטנת רווחים, ולבדוק שווקים אחרים. "השיקול שצריכים לבחון הוא האם הקטנת הרווחיות בשיעור מסוים תמנע חשיפה שעלולה לגרור את החברה לחדלות פירעון בהמשך", הוא מסביר.

צעד נוסף שמציע הלפרן הוא לבדוק אפשרות של העברת הכספים המושקעים בנכסים פיננסיים - לזהב. כדי להיערך, למשל, לפרישת יוון מגוש היורו מנהלי החברות הישראליות צריכים להתמודד עם שאלות כמו באיזה מטבע ישולמו להן הכספים, איך הן יגדרו את המטבע, מה ההשלכות של האיחור בקבלת הכספים מהעסקות וכמה זמן החברות יכולות לחיות עם איחור כזה. לכל מי שחושב ששינוי מטבע הוא איזוטרי, ממליץ הלפרן לדמיין את ישראל חוזרת ללירה.

הלפרן מדגיש כי אחרי שמנהלי החברה בדקו את התרחישים השונים עליהם להחליט מה החלופה הטובה ביותר לטיפול בכל תרחיש ומה העלות האלטרנטיבית שלה. בסופו של יום, לדבריו, מה שצריך להנחות את המנהלים הוא תוך כמה זמן הם מעריכים שהחברה תוכל לחזור לפעילות רגילה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#