כך נהפכו האג"ח הממשלתיות למנצחות המפתיעות של 2011 - זירת הדעות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נהפכו האג"ח הממשלתיות למנצחות המפתיעות של 2011

מי ששמר בתיק האג"ח על נתח של יותר מ-50% באפיק הממשלתי נהנה פעמיים: מתנודיות נמוכה ומנזילות ניכרת

תגובות

>> מה יהיה האפיק הבולט לטובה של השנה הקרובה? בתחילת 2011 התשובה לשאלה הזו נראתה ברורה כמעט לכל מומחה ששאלנו - אלה לא יהיו האג"ח הממשלתיות.

ההסברים של המומחים נשמעו הגיוניים, לפחות בחלקם: תשואת האג"ח הממשלתיות נמוכות, העולם ימשיך להתאושש לאחר המשבר של 2008-2009, הריבית בדרך למעלה, המשק דוהר, הנדל"ן מנתר - ובכלל: נמאס מאג"ח ממשלתיות אפורות, ועדיפה השקעה עם קצת יותר פלפל.

אלא ש-2011 היתה שנה מתעתעת. האג"ח הממשלתיות חותמות אותה כמנצחות של שוק האג"ח המקומי.

האג"ח הממשלתיות השקליות בריבית קבועה (שחרים) עלו ב-5.65% נכון למועד כתיבת שורות אלה - אך נראה כי ידו של האפיק עוד נטויה וכי תיתכן עלייה נוספת לפני סוף השנה. האג"ח הממשלתיות הצמודות עלו בשיעור מתון יותר, 3.8%.

לעומת זאת, האפיק שנראה מבטיח בתחילת 2011, אג"ח קונצרניות, רשם ירידות. מדד תל בונד 20 ירד ב-0.21% ומדד האג"ח הקונצרניות הכללי, הכולל גם אג"ח בדירוגים נמוכים יותר וברמות סיכון גבוהות יותר, ירד ביותר מ-2%. גם במקרה של האג"ח הקונצרניות נראה כי היד עוד נטויה - לירידות נוספות בימי המסחר שנשארו עד סוף השנה.

בגלל פישר וגוש היורו

כדי להבין את המהפך הזה כדאי להיזכר בימים העליזים של תחילת 2011. לאחר ירידת התשואות (ועליית המחירים) של 2010, נפתחה 2011 ברמת תשואות פנימיות נמוכה מקודמתה, ומשקיעים שחיפשו לחזור על התשואות של 2010 - 6%-10% בתיקים סולידיים יחסית - נאלצו להעלות את רמת הסיכון. זו היתה מגמה כלל עולמית: בכל העולם יצאו משקיעים מאג"ח ממשלתיות ופנו לאפיקים מסוכנים יותר ובעיקר לאג"ח קונצרניות בדירוגים נמוכים או לאפיקים הנחשבים מסוכנים פחות (אג"ח קצרות).

המעבר הדרמטי הזה החל לייצר עיוותים בשוק. נוצר מצב שלאורך רוב הרבעון הראשון של השנה האפיק הקונצרני לא הפסיק לעלות, ולצדו שוק המניות קרטע ושוק האג"ח הממשלתיות נפגע. העלאת הריבית המפתיעה של נגיד בנק ישראל במארס החלה לתקן את העיוותים, והחרפת המשבר בגוש היורו והחשש מהשלכותיו (שבינתיים הפכו את מגמת העלאת הריבית לתחזית לירידתה) הפכו את הקערה על פיה.

הסדרי החוב שביקשו חברות שונות, כולל אילן בן דב בטאו ויצחק תשובה בדלק נדל"ן, הטרידו משקיעים עוד יותר, והרחיקו אותם מהאג"ח הקונצרניות - מגמה שנמשכת גם בימים אלה. אגב, המגמה הזו לכשעצמה יוצרת כעת עיוות חדש וקיצוני, שייתכן שיתוקן בשלב כלשהו ב-2012.

על השינויים בטעמי המשקיעים בשנה האחרונה ניתן ללמוד גם מפעילות תעשיית קרנות הנאמנות. הגיוסים העצומים של התעשייה בתחום "אג"ח כלליות אחרות" (קטגוריה עם משקל מהותי של אג"ח קונצרניות), שהיתה למגייסת הגדולה ביותר בשלושת החודשים הראשונים של 2011, התחלפו בפדיונות עצומים. האפיק המגייס ביותר בתעשייה מאז הוא זה של קרנות המק"מ והקרנות השקליות הקצרות.

במבט לאחור, מי שהצליח לשמור בתיק האג"ח שלו על רכיב אג"ח ממשלתי של יותר מ-50% מתחילת השנה נהנה פעמיים: פעם אחת מכך שהוא איזן את תשואת התיק וקיבל תנודתיות קצת יותר נמוכה, ופעם שנייה כשנהנה מנזילות ניכרת - יתרון שלא היה למי שבחר באג"ח קונצרניות בדירוג נמוך, שסבלו מירידות חדות לצד סחירות דלילה במשך ימים רבים בחצי השנה האחרונה.

יתרונות המח"מ הארוך

ומה אפשר לומר הלאה, לקראת 2012? היעדר פתרון למשבר בגוש היורו, לצד ההאטה בצמיחה של הכלכלה העולמית והמקומית, שינוי המומנטום של העלאות ריבית בעולם למגמה של ירידת ריבית יחד עם האטה באינפלציה בכל העולם הופכים את האפיק הממשלתי למקום לא רע לפתוח איתו את השנה החדשה.

אפשר אף לומר יותר מכך. מדד המחירים לצרכן לנובמבר שהפתיע בירידה, יחד עם תחזית לאינפלציה נמוכה במיוחד בחודשיים הקרובים לפחות והסימנים להאטה חדה ביצוא וירידה במחירי הנדל"ן, מבשרים להערכתנו על הורדת ריבית נוספת כבר החודש - וכפי שהדברים נראים כרגע, ייתכן שהיא לא תהיה האחרונה.

תמונת המצב הזו, כפי שאנו רואים את הדברים, מתמרצת כל משקיע להאריך במידה מסוימת את המח"מ באפיקים הממשלתיים. מי שישקיע במק"מ ייהנה ללא ספק מהורדות הריבית העתידיות, אך מי שישקיע באג"ח ממשלתיות שקליות לטווח בינוני עשוי לגזור רווחי הון בתקופה קצרה יחסית. ואם יש בכך נחמה, הוא עשוי גם לצמצם כך את ההפסדים מהשגיאה של תחילת 2011.

נוכח התשואות הנמוכות על האג"ח הממשלתיות בארה"ב, יש החוששים מהארכת המח"מ באפיקים הממשלתיים המקומיים. ואולם על אף העובדה שנתוני המקרו של התקופה האחרונה מצביעים על ההתאוששות, גם הבנק המרכזי האמריקאי אינו מדבר על העלאת ריבית לפני אמצע 2013 - והאפשרות להרחבה כמותית נוספת (QE3) - אשר עשויה לשמר את התשואות הנמוכות או אף לדחוף אותן עוד - עדיין לא ירדה מהפרק. החששות האלה גורמים לנו שלא להמליץ על המח"מ הארוך ביותר.

 

 

הכותבים הם מנהלי קרנות בהראל פיא. אין לראות במאמר שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: המלצת קריאה אישית מעורך אתר TheMarker אבי בר-אלי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#