זעזוע ראשון בגרעין השליטה של אי.די.בי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זעזוע ראשון בגרעין השליטה של אי.די.בי

נוחי דנקנר נפרד מהתעשייה ומתמקד בנדל"ן ובשירותים פיננסיים

26תגובות

העסקה הנרקמת למכירת השליטה בכלל תעשיות מסמלת במידה רבה את דרכה של אי.די.בי בעידן נוחי דנקנר. הדרך הזו כוללת פרידה הדרגתית מעסקי התעשייה והתמקדות מוגברת בנדל"ן ושירותים פיננסיים.

כלל תעשיות היא קונצרן התעשייה היחיד והאחרון שנותר בישראל. הקונצרן הקודם, כור, שגם אותו רכש דנקנר לאי.די.בי, כבר אינו כזה. תחת ניהולו של דנקנר מכרה כור את שתי האחזקות התעשייתיות המובילות שלה, אי.סי.איי ומכתשים אגן. בהזדמנויות אחרות מימשה אי.די.בי את אחזקותיה בחברת הטקסטיל פולגת ובחברות ההיי-טק סייפן ופאנדטק.

עיסקי התעשייה של כלל תעשיות כוללים בין היתר 59% מנייר חדרה, 75% ממונופול המלט נשר, 36% ממנועי בית שמש, 30% מיצרנית המיצים יפאורה, בעלות מלאה על כיתן, 62% מקבוצת האופנה גולף ו-26% מיצרנית האריזות קרגל. נוסף לכך מחזיקה כלל תעשיות באמצעות חברת משאב (הבעלים של נשר) ב-38% ממניות קבוצת תעבורה, שהשליטה בה מצויה בידי משפחת לבנת.

אם אכן תצא העסקה אל הפועל תיוותר אי.די.בי בעיקר עם עסקים מתחום השירותים והנדל"ן: שירותי תקשורת (סלקום ונטוויז'ן), קמעונות (שופרסל), שירותים פיננסיים (כלל ביטוח, כלל פיננסים וקרדיט סוויס) וקבוצת הנדל"ן נכסים ובניין. עסקים בעלי נפח קטן יותר בקבוצה יהיו בתחומי התיירות (ישראייר וכלל תיירות) והמדיה (מעריב).

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

משפחת לבנת - פרידה מדנקנר?

מתחילת הדרך המשותפת בגרעין השליטה של אי.די.בי סימנה משפחת לבנת את כלל תעשיות כמטרה העיקרית שלה. בהתאם לכך התמנה נציג המשפחה, צביקה לבנת,למנכ"ל משותף של כלל תעשיות לצדו של אבי פישר. הבחירה הזאת התאימה גם לעסקיה האחרים של המשפחה, שכוללים את עסקי התובלה בישראל, עסקי שילוח אווירי באמצעות חברת ממן ועסקי שיווק ופיתוח שונים בישראל בתחומים כמו תחבורה, אנרגיה, ביוב ומים.

אבי המשפחה, אברהם לבנת (בונדי), ישראלי ניצול שואה, הקים את קבוצת תעבורה בעשר אצבעותיו. ניתן לשער שהוא לא התלהב במיוחד ממהלכי ההשקעה הממונפים שהוביל דנקנר בעסקת לאס וגאס ובקרדיט סוויס. משפחת לבנת לא הגדילה כמעט את אחזקותיה בקבוצת אי.די.בי מאז עסקת ההשתלטות ב-2003, כפי שעשה דנקנר. כיום היא מחזיקה ב-13.3% מהמניות, ומידת ההשפעה שלה על ההתנהלות של קבוצת אי.די.בי כולה נמוכה -מה גם שדנקנר עצמו מחזיק באמצעות גנדן בכ 54% ממניות אי.די.בי.

ההחלטה לרכוש את השליטה בכלל תעשיות מסמנת שינוי חשוב ומשמעותי ביחסי הכוחות בגרעין השליטה באי.די.בי, היא וממקדת את משפחת לבנת במה שמעניין אותה באמת. בהנחה שהעסקה אכן תצא לפועל, השלבים הבאים עשויים להיות מכירת אחזקותיה של המשפחה באי.די.בי ורכישת יתרת מניות השליטה (כ-25%) בכלל תעשיות. שינוי כזה בגרעין השליטה של אי.די.בי יחייב כנראה גם את בעלת מניות המיעוט השנייה באי.די.בי, משפחת מנור, להחליט אם היא מעוניינת בהמשך השותפות.

נוחי דנקנר - פרידה מתשואות אג"ח מעליבות?

בעל השליטה באי.די.בי, נוחי דנקנר, ספג חבטות קשות בשנה האחרונה: הנפילה החדה בשווי מניות קרדיט סוויס, הכרה בהפסד של 3.5 מיליארד שקל בכור ובהפסדי העתק בלאס וגאס, צלילה של אי.די.בי לגירעון של מיליארד שקל בהון העצמי ואפילו הצורך לתת פיצויים לבעלי מניות המיעוט במכתשים אגן - כולם סדקו את תדמית המצליחן שלו.

אבל מכל אלו נראה שהמכה הקשה ביותר לתדמית שלו מסמלות איגרות החוב של קבוצת אי.די.בי, שנסחרות כבר כמה חודשים בתשואות זבל של 10%-18%. המחיר המעליב שבו נסחרות איגרות החוב של אי.די.בי משמש עדות יומיומית ופומבית לכך שהאיש החזק ביותר במשק הישראלי מתהלך עירום בכיכר העיר. עם תשואות אג"ח כאלו אין לדנקנר יכולת לגייס כסף, לא מהציבור ולא מהבנקים.

פעם, כשאי.די.בי היתה קונצרן חסון וחזק, היה דנקנר יכול בהחלטה של רגע לבצע עסקה מעוררת השתאות כמו ההשתלטות על כור, השתלטות על רשת קלאבמרקט השתלטות או על סלקום, קניית חבילת מניות גדולה בבנק לאומי (ומכירתה ברווח נאה אחרי כמה שבועות) והשקעה של מיליארדי שקלים ברכישת חבילת מניות בקרדיט סוויס. אבל כשמקורות המימון סגורים בפניו, כל העסקות הגדולות והמסעירות הללו הן חלום רחוק. פתאום השאלה העיקרית היא לא אינה עד כמה דנקנר חזק ומשפיע, אלא אם יש לו בכלל יכולת להחזיר חובות.

בחודשים האחרונים מנסה דנקנר להביא לאי.די.בי כסף בדרכים שונות. הוא ניסה למכור את כלל ביטוח לקרן פרמיירה, ולהעביר את השליטה בשופרסל לקבוצת ברונפמן פישר. שתי העסקות נפלו. מכירת השליטה בכלל תעשיות היא ניסיון שלישי למכור נכס מוביל ומרכזי של הקבוצה במטרה כדי להכניס פנימה מזומן. איגרות החוב של קבוצת אי.די.בי הגיבו אתמול להודעה בקפיצה של 9%-6%, אבל גם לאחר הקפיצה הזאת הן נסחרות בתשואות דו-ספרתיות. אג"ח ד' של אי.די.בי אחזקות למשל נסחרה אתמול בתשואה לפדיון של 16% ובמחיר של 68 אגורות. המשקיעים בישראל זקוקים כנראה להרבה יותר לפני שיחזרו להאמין כי לדנקנר יש מספיק משאבים כדי לשלם את מלוא החוב של אי.די.בי.

המחיר שבו אמורה משפחת לבנת לקנות 36% מכלל תעשיות נקבע לפי שווי חברה של  3.8 מיליארד שקל לכלל תעשיות. זהו מחיר שגבוה בכ-55% מהמחיר שבו נסחרה הבוקר מניית כלל תעשיות בבורסה. הוא גם גבוה בכ-58% מההון העצמי של החברה. מניית כלל תעשיות קפצה היום בכ-7%, אך היא עדיין רחוקה מאוד מהמחיר שננקב לה בעסקה.

העסקה כוללת כמובן פרמיית שליטה מסוימת, וטבעי שהיא תתבצע מעל לשווי המניות בבורסה. בנוסף, העסקה עדיין צריכה לעבור אישורים שונים, וייתכן שהמתווה המלא שלה יצביע על מחיר נמוך יותר. ובכל זאת, קשה להתעלם מכך שהמחיר שנקבע בה גבוה בעשרות אחוזים מהמחיר שבו נסחרת כלל תעשיות בבורסה. ייתכן מאוד שהסיבה לכך היא האווירה השלילית נגד כלפי מניות בבורסה בכלל, ובפרט כלפי מניות ששייכות לקבוצות עסקיות ממונפות.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#