כלל פיננסים: מה צפוי לנו בארבעת ימי המסחר האחרונים של 2011? - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלל פיננסים: מה צפוי לנו בארבעת ימי המסחר האחרונים של 2011?

בדיקה שביצענו על ת"א 100 מאז 1992 מראה שאותם 4 ימים היו אינדיקאטור מקדים עבור השנה העוקבת: לאחר 4 ימי מסחר חיוביים (בסה"כ) הייתה הסבירות לשנה עוקבת חיובית 82%; לעומת זאת, ההסתברות לשנה חיובית לאחר 4 ימים שליליים הייתה 62%

ביום חמישי התאכזבנו לראות שנתוני התוצר הסופיים בארה"ב לרבעון השלישי היו נמוכים משמעותית מהאומדנים הקודמים שלהם (1.8% לעומת אומדן קודם של 2% ואומדן קודם קודם של 2.4% ואומדן קודם קודם קודם של... טוב נפסיק) אבל מה יש עם התחזיות המוקדמות הלא קשורות? ורגע, מה יש לצרכן שככה נחלש?

עזבו אותו, הוא יתאושש. תסתכלו קצת קדימה, יש לנו עוד ארבעה ימי מסחר חשובים עד סוף השנה השנה. חוץ מזה, היו גם נתונים טובים בסופ"ש, כמו מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, מדד האינדיקטורים המובילים והזמנות מוצרי בני קיימא.

אי–פי

נתון ההוצאות שפורסם אומנם המשיך לעלות, אבל בין השאר על חשבון החסכונות. מדאיג? כנראה שלא, מדד הפחד המשיך לרדת והוא תכף מחליף קידומת מעשרים לעשרה. המשקיעים מרגישים נוח גם לצאת מהבונקר של האג"ח הממשלתיות האמריקאיות, אך לצערנו גם מאלה של איטליה.

פוש אחרון!

מלבד היום (ראשון) נשארו עוד 4 ימי מסחר ל-2011. בדיקה היסטורית שביצענו על מדד ת"א 100 מאז שנת 1992 מראה שאותם ארבעת ימי מסחר היוו סוג של אינדיקאטור מקדים עבור השנה העוקבת. ככה: לאחר ארבעה ימי מסחר חיוביים (בסה"כ) הייתה הסבירות לשנה עוקבת חיובית 82%. לעומת זאת, ההסתברות לשנה חיובית לאחר ארבעה ימי מסחר שליליים עמדה על 62%.

הסטטיסטיקה היא רק סטטיסטיקה. אבל אולי יש כאן גם מעבר. מעבר לשמחה לקראת מסיבות השנה החדשה, מה עוד מייחד את התקופה הזאת? יש המסבירים זאת כהתאמות תיקים והשקעות (הכן תיקך לשנה החדשה), יש המסבירים זאת כהתאמת תיקים למיקסום הטבות המס, יש המייחסים זאת למזג האוויר ויש שמייחסים זאת באמת סתם לאקראיות.

בסוף חודש נובמבר נתנו עוד דוגמה סטטיסטית מהסוג הזה וכתבנו כי לחודש דצמבר באופן כללי יש סבירות של 80% להיות חודש חיובי, יאללה יש עוד ארבעה ימים, שלא יהרוס לנו את הסטטיסטיקה, פוש אחרון וזה נגמר.

"העתיד הוא כבר לא מה שהיה פעם" - אנונימי

למרות תוכנית גדולה מהצפוי של הבנק המרכזי ותוכנית צנע שלישית באיטליה, חצו תשואות האג"ח שלה ביום שישי שוב את רמת ה-7%. איזה דבר הזוי, בשבוע שעבר הודיע הבנק המרכזי האירופאי, ה-ECB, על תכנית הלוואות לבנקים, שהייתה גדולה בהרבה מהצפוי: 489 מיליארד יורו.

מטרתה הייתה למנוע אפשרות לתרחיש "ליהמן" (מחנק אשראי). מלבד לתכנית, העביר הפרלמנט האיטלקי ביום חמישי תוכנית צנע שלישית, בהיקף של 30 מיליארד דולר. אבל לא זה ולא זה עזרו לאג"ח האיטלקי וביום שישי זינקו התשואות ל-10 שנים אל מעל ה-7% (תוך יומי).

מה הסיפור שלכם? למה לא השתכנעתם להשקיע באג"ח האיטלקיות? האמת שהעסק הזה ממש מורכב, יכול להיות שהמשקיעים מאמינים כי הבנק המרכזי העביר את כל התחמושת שלו לבנקים ולכן שלא נשארה לו תחמושת לרכוש כמויות גדולות של אג"ח ממשלתיות מהשוק. כלומר, קו ההגנה עובר אחורה. חוץ מזה, כבר אי אפשר לדעת כלום עם מדינות ה-PIIGS האלה.

הצרכן האמריקאי יכול להוביל את ההתאוששות?

הצרכן האמריקאי מהווה כ-70% מהכלכלה האמריקאית. מדאיג אם כך נתון התוצר לרבעון השלישי שפורסם ביום חמישי שהראה כי סעיף הצריכה עלה רק ב-1.7%, לעומת אומדן מקדים של 2.3%.

בנוסף, ביום שישי האחרון פורסמו נתוני ההוצאות וההכנסות של משקי הבית בארה"ב. מהנתונים עלה כי משקי הבית האמריקאים אומנם מגדילים את הוצאותיהם, אך הם עושים זאת גם ע"ח החיסכון. שיעור החיסכון האישי בארה"ב (הרווח לאחר מס), ירד בחודש נובמבר ל-3.5% מ-3.6% באוקטובר.

למעשה הצריכה האישית בנובמבר לעומת שנה קודמת עלתה ב-4.3% ואילו ההכנסה לאחר מס לעומת שנה קודמת עלתה רק ב-2.4%. כלומר, האם גם העלייה של 1.7% המאכזבת נשענת על "אכילה" של החיסכון, מקור מוגבל שלא יוכל להחזיק אותה עוד הרבה זמן? באופן עקרוני זה נכון, אבל יש סיבות למה הצרכן מרגיש נוח להוציא כסף מהחיסכון. חלק מאותן סיבות עשויות לאותת על עתיד חיובי יותר:
1. יתכן כי במהלך המשבר עצרו משקי הבית החלטות הוצאה וככל שההתאוששות ממשיכה הם מוציאים לפועל את אותן החלטות רכישה ישנות.
2. ישנן אינדיקציות על שיפור בשוק העבודה. כמו כן, ביום שישי אישר בית הנבחרים הארכה זמנית של דמי האבטלה, מה שיסייע לתמוך בהוצאות.
3. קל יותר לקבל אשראי צרכני.
כלומר, אל תספידו את הצרכן האמריקאי, הוא אולי בזבזן, אבל הוא יודע מה קורה סביבו. חיסכון גם ככה לא היה אף פעם הצד החזק שלו:

ריבית בנק ישראל – המחסנית לא כל כך מלאה

אנו ממשיכים להעריך כי בהחלטת הריבית מחר, יכריז בנק ישראל על הפחתה נוספת לינואר מרמה של 2.75% לרמה של 2.5%. מלבד מדד נובמבר הנמוך ובתוכו סעיף הדיור השלילי, גורמים נוספים דוחפים או מאפשרים לבנק ישראל להוריד מחר את הריבית.

ביניהם, ירידה בציפיות האינפלציה בשוק, ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים בשוק האג"ח ירדו מכ-2% ל-1.7%, התחזקות השקל בחודש דצמבר אל מול רוב המטבעות המובילים בעולם (לא כולל הדולר), מדיניות ההרחבה המוניטארית של הבנק המרכזי באירופה, חששות מהאטה ומגמת הירידה במחירי הסחורות.

עם זאת, לבנק ישראל אין כ"כ הרבה תחמושת כמו שאולי נראה, הריבית הריאלית כבר מתקרבת לגבול האפס, ולא נראה שבהתאם לתנאי המשק הוא ירצה להגיע לאזור הזה. עם זאת, אם המצב יחמיר ויביא גם לירידת ציפיות האינפלציה המחסנית שלו תטען בתחמושת חדשה. כלומר, לאחר הפחת הריבית ל-2.5% אנו לא מצפים להפחתות ריבית נוספות, גג אחת. אבל אם המצב יחמיר ויביא לירידת ציפיות האינפלציה המחסנית של הריבית הריאלית תטען.

קצת לפני חצות ... נותנים עוד רגע קט לחזאים

רגע לפני שמחוג השעון מורה על 00:00 ועל תחילתה של שנה חדשה ידרשו החזאים להסתכל לאחור ולראות אילו מהתחזיות שלהם התממשו, אם בכלל. גוש היורו לא התפרק ב-2011, שוק המניות האמריקאי החבוט סוגר עם הביצועים הטובים בעולם, הבנק המרכזי לא יצא בתכנית הרחבות מוניטארית (QE3) ועוד שלל תחזיות גדולות כקטנות.

אימרה ישנה טוענת שלאדם אסור להסתכל על תחזיות שלו בעבר, אחרת יאבד את כל הביטחון העצמי שלו. ואכן, מספיק להסתכל על השינויים בתחזיות הצמיחה ל-2011 לאורך זמן (ראו גרף), כדי לראות את הפערים הגדולים בין התחזיות, אפילו בינן לבין עצמן. תחזיות צמיחה (ממוצע התחזיות בבלומברג) שעמדו באמצע השנה על 3.2% ירדו מאז בחדות ועומדות היום על 1.8% והיד עוד נטויה.

למה אף פעם לא הייתה כותרת בעיתון – "מגדת עתידות זכתה בלוטו"? – ג'יי לנו

תשואות האג"ח האמריקאיות מזנקות

תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב זינקו בסוף השבוע לרמות שיא של ששת החודשים האחרונים (העשר ל-2.02%). העלייה בתשואה הגיעה על רקע נתוני מקרו טובים בארה"ב (באמת? אני לא נפלתי מהם) ועל רקע הזרמת האשראי של הבנק המרכזי באירופה.

רגע, הזרמת כספים לא אמורה להוריד ריבית? בעיקרון כן, אלא אם ההשפעה שלה על עליית כמות הכסף במשק קטנה מההשפעה שלה על ציפיות התרומה לפעילות הכלכלית ואז גם לאינפלציה.

סיפור דומה היה עם מדד אמון הצרכנים ביום שישי שהפתיע לטובה והביא גם הוא לעליית הציפיות האינפלציוניים. למעשה, מאמצע חודש אוגוסט טיפסו ציפיות האינפלציה לשנה בארה"ב מ-0.03% ל-1.03% היום. הרבה אנשים, ואנחנו בתוכם, ציפינו ש-2011 תהיה השנה שבה תשואות האג"ח יחזרו לעלות, אלא שהמשבר באירופה שינה את התכניות.

זה לא אומר שלא חשבנו שהתשואות עוד יכולות לרדת ובינואר 2011 אפילו כתבנו כי לתשואות עוד "יש בשר". אלא שהסיכון לא היה שווה את זה כאפיק השקעה. גם כעת, בפתחה של 2012 אנחנו מאמינים כי בתשואות האג"ח הממשלתיות יש עוד בשר, אבל הן פשוט לא שוות את הסיכון, הן לא נותנות כמעט תשואה וכל סימן להתאוששות עשוי להעיף אותן למעלה כמו טיל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#