פסגות: הפוליטיקאים באירופה ימשיכו לדבר - והתנודתיות בשווקים תימשך - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פסגות: הפוליטיקאים באירופה ימשיכו לדבר - והתנודתיות בשווקים תימשך

אורי גרינפלד: בסופו של יום האירופים יעשו הכל על מנת למנוע משבר פיננסי נוסף, הבעיה שלא ברור מתי בדיוק זה סופו של יום

"באופן מפתיע ביותר סוף השבוע חלף לו בלי איזו ועידת פסגה או הצהרה חסרת אחריות של פוליטיקאי בכיר באירופה. בהיעדר דרמות, ובתמיכת נתוני מאקרו חיוביים ברובם, עלה ה-S&P ב-1.7% בחמישי-שישי וסגר עלייה שבועית של 3.7%. התשואות ל-10 שנים עלו חזרה אל מעל רמת ה-2% ועומדות כיום על 2.03%", כך כותב אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המקרו בפסגות.

גרינפלד כותב: "נתוני המקרו שהתפרסמו בשבוע האחרון מלמדים שהמשק האמריקאי ממשיך לצמוח ברבעון הרביעי, ואף בקצב מהיר יותר מזה שנרשם ברבעון השלישי. להלן קובץ נתונים שהתפרסמו בשבוע האחרון:

נתוני הצמיחה ברבעון השלישי - הצמיחה ברבעון השלישי עודכנה כלפי מטה ל-1.8% (שיעור שנתי) לעומת 2.0% באומדן הקודם. עיקר העדכון בצמיחה נובע דווקא מסעיף הצריכה הפרטית אשר צמח בקצב של 1.7% בלבד (2.3% באומדן הקודם). למרות זאת, השינוי בביקושים המקומיים לצרכן הסופי - מדד שמנטרל את מאזן הסחר של המדינה וגם את השינוי במלאים –נותר גבוה ועומד על 2.7% (3.0% באומדן הקודם), מה שמלמד כי קצב הצמיחה בארה"ב עדיין גבוה באופן יחסי ומתאים לתחזיות שלנו לצמיחה של 1.5%-2% השנה וב-2012.

רויטרס

מספר הדרישות הראשוניות לדמי אבטלה ממשיך לרדת ועמד השבוע על 364 אלף בלבד, לעומת צפי ל-380 אלף. כיוון שהנתון השבועי תנודתי מאוד אנו מסתכלים על הממוצע הנע ל-4 שבועות אשר ירד לרמה של 380 אלף, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2008. נתון זה מצטרף לאוסף הנתונים המלמדים על השיפור בשוק העבודה האמריקאי, שיפור איטי עדיין אך בהחלט כזה המלמד על מגמה חיובית.

מדד ביטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הפתיע גם הוא לחיוב ועלה מ-64.1 נק' לרמה של 69.9 נק' (לעומת צפי ל-68 נק'). עלייה זו היא החדה ביותר מאז ספטמבר 2009. לעלייה בביטחון הצרכנים יש חשיבות גבוהה במשק שמבוסס על צריכה פרטית, בטח לאור אי הוודאות באירופה והשפעתה על השווקים הפיננסיים.

הזמנות מוצרים בני קיימא עלו ב-3.8% לעומת צפי לעלייה של 2.2%. למרות ההפתעה החיובית נציין כי היא נובעת בעיקרה מהזמנות כלי טייס מחברת "בואינג" אשר אינן מלמדות על מגמה חיובית מסוימת.

ההכנסה הפרטית עלתה ב-0.1% (צפי ל-0.2%), בשל עלייה בהכנסות מריבית, דיווידנדים ושכ"ד. ההכנסה משכר ירדה ב-0.1% וההכנסה הפנויה הריאלית נותרה ללא שינוי. מנגד, ההוצאה הפרטית גדלה ב-0.1% (0.2% ריאלית). בהיעדר עלייה משמעותית בשכר, הצרכנים האמריקאים ממשיכים להשתמש בחסכונות על מנת לצרוך, כך ששיעור החיסכון המשיך לרדת ועומד כיום על 3.5%.
הטבות המס מוארכות בחודשיים

בתום שבוע של הכפשות דו-צדדיות הגיעו הרפובליקנים והדמוקרטים להסכמה להאריך את הטבות המס של 2011 עד לסוף פברואר 2012, או עד שיצליחו הצדדים להגיע להסכמות להארכה נוספת. נזכיר כי הטבות המס שהתקבלו בדצמבר 2010 כללו שלושה סעיפים תומכי צמיחה עיקריים:

1) הפחתת שיעור המס המשולם לביטוח לאומי מ-6.2% ל-4.2%.
2) הארכת ההטבות למובטלים מ-2010, שעמדו להסתיים, לשנה נוספת.
3) אפשרות לפחת מואץ של 100% ב-2011.

הוויכוח על הארכת ההטבות מעבר לפברואר הוא בדיוק עוד קצת מאותו דבר שהציגו הפוליטיקאים האמריקאיים עד היום. הדמוקרטים רוצים מס על הכנסות גבוהות (מס באפט) וביטול הטבות המס לעשירים של בוש. הרפובליקנים מבקשים לקצץ במשרות ממשלתיות ולהנהיג הקפאות שכר במגזר הציבורי. ביטול הטבות המס החל ממרץ, עלול לגרוע כ-0.6% מהצמיחה ב-2012, שיעור משמעותי כאשר הצפי הוא לצמיחה של 1.5%-2% בלבד.

התאוששות גם בשוק הנדל"ן?

מספר אינדיקטורים שפורסמו לאחרונה מלמדים על שיפור מסוים בשוק הנדל"ן האמריקאי. התחלות הבנייה עלו ל-685 אלף (קצב שנתי), מכירות בתים קיימים עלו לרמה של 4.42 מיליון (קצב שנתי) ומכירות הבתים החדשים לשיא של 7 חודשים – (315 אלף, קצב שנתי). מלאי הבתים הקיימים ברמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2005 ומלאי הבתים החדשים בשפל של כל הזמנים (המדידה החלה ב- 1963). האם נתונים אלו מבשרים על סופו של משבר הנדל"ן בארה"ב וצפויים לתמוך בעליית מחירים? כנראה שלא. למרות השיפור בנתונים יש לזכור שרמתם האבסולוטית של רוב האינדיקאטורים היא נמוכה מאוד כך שייתכן כי שוק הנדל"ן הגיע לתחתית אך הוא עלול לחכות בתחתית עוד זמן ארוך. בנוסף, על אף רמות המלאי הנמוכות שמראים האינדיקאטורים הרשמיים יש לזכור כי קיים מלאי צל עצום של בתים שעוקלו ע"י הבנקים ולא מוצעים למכירה על מנת לא להציף את השוק ולהוריד את המחירים בחדות. גם חלק גדול מהבתים שכן מוצעים ע"י הבנקים לא נכנסים למדדים הרשמיים אשר לא כוללים בתים המוצעים למכירה פומבית.

כמה נקודות על אירופה

■ במסגרת הברוגז עם צרפת, בריטניה החליטה שלא תגדיל כרגע את חלקה ב-IMF, כך שסך החבילה עליה הוחלט בוועידת הפסגה לפני שבועיים קטן לכ-150 מיליארד אירו. סירובה של בריטניה עלול לגרום ללחצים פופוליסטיים על ממשלות אחרות בגוש האירו (ובעיקר למדינות מחוץ לגוש) לסגת גם מהתוכנית. אם הבריטים שומרים על כספיהם של משלמי המיסים למה שממשלות אחרות לא יעשו כך?

■ סוכנות הדירוג מודי'ס הורידה דירוג לסלובניה ברמה אחת ל A+ עם אופק שלילי. הורדת הדירוג נבעה, ע"פ מודי'ס מבעיות הבנקים המקומיים ומהחשש שהממשלה תאלץ להזרים כסף על מנת לתמוך במערכת הפיננסית. היקף החוב הבנקאי בסלובניה עומד על 136% מהתוצר. מעבר לבעיות בסקטור פיננסי, המפלגה השלטת בסלובניה לא מצליחה כבר תקופה ארוכה להעביר רפורמות בפנסיה, מה שהביא את תשואות האג"ח הסלובני ל-10 שנים לרמה של 6.66%. החוב ממשלתי בסלובניה אמנם נמוך יחסית לשאר החברות בגוש האירו (43.6% מהתוצר) אך גם ללא התמיכה במערכת הבנקאית צפוי החוב הממשלתי לגדול בשנים הבאות באופן ניכר ולהגיע, לפי ה-IMF, ל-54% מהתוצר ב-2016.

בראיון עם בלומברג, לורנצו ביני סמאגי, חבר הנהלה ב-ECB שעוזב את הבנק בחודש הבא, הרשה לעצמו לומר מה שכולם רוצים לשמוע וטען בסוף השבוע כי הרחבה כמותית של ה-ECB בהחלט אפשרית אך זו תלויה בסביבה הכלכלית ולא בצרכים של השוק. במידה ויווצר חשש מדפלציה, אמר סמאגי, הבנק יפעל בכלים המתאימים והרחבה כמותית תהיה אפשרית.

איטליה צריכה לגייס כ-440 מיליארד אירו במהלך 2012 (מיחזור חוב + ריבית + גירעון). התשואה על אג"ח איטלקי לשנתיים: 4.95%. התשואה ל-10 שנים: 6.88%. איך אומרים באיטלקית: "שיהיה בהצלחה"?

ההערכה הכוללת שלנו:

■ הפוליטיקאים האירופים ימשיכו בעיקר לדבר ופחות לעשות. בשל כך התנודתיות החדה בשווקים תמשך.

■ בסופו של יום האירופאים יעשו הכל על מנת למנוע משבר פיננסי נוסף/ הסדר חובות באיטליה ו/או ספרד, הכל כולל הדפסות של ה-ECB. הבעיה עם התחזית הזו היא שלא ברור מתי בדיוק זה סופו של יום (הערכה גסה: ייקח עוד מספר חודשים).

■ ארה"ב תמשיך לצמוח אך לא בקצב מהיר מספקי על מנת להוריד את שיעור האבטלה באופן ניכר.

■ הריבית בארה"ב לא תועלה עמוק לתוך 2014. הריבית באירופה עוד תרד ותישאר נמוכה זמן רב.

■ מסקנות מהנקודות מעלה על המשק המקומי:

הצמיחה ב-2012: 2.5%-3%

בנק ישראל ימשיך להוריד ריבית (מחר דווקא לא יוריד) לכיוון רמה של 2.25%.

■ עוד משהו שצריך להיות מובן: מעבר להצגת תחזית כזו או אחרת, צריך להציג גם את רמת הסיכון באותה תחזית. רמת הסיכון בתחזית לעיל, יחסית גבוהה. היא גבוהה עוד יותר, אם לוקחים בחשבון את התרחיש האלטרנטיבי. אם המשבר באירופה הופך למשבר פיננסי עולמי, אנו עוברים למצב של מיתון עולמי, האטה בצמיחה עד כדי מיתון בצמיחה לנפש וריבית בנק ישראל יורדת לכיוון של 0.5%-1%.

■ אנחנו מעריכים שגם במצב כזה, למרות הורדת הריבית החדה, האג"ח הארוכות מסוכנות שכן הגירעון יגדל באופן משמעותי ותירשם ריצה לנכסים בטוחים (אג"ח קצרות).

ובפינת האופטימיות: בשעה טובה ומוצלחת החוב האמריקאי הגיע השבוע ל-100% תוצר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#