משרד המשפטים יקיים דיון ב"חוק התספורות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

משרד המשפטים יקיים דיון ב"חוק התספורות"

לפי הצעת החוק של ח"כ גלאון, הסדר חוב בשיעור של יותר מ-10% מהיקף סדרת אג"ח ייעשה בפיקוח בית המשפט

5תגובות

>> משרד המשפטים יקיים דיון ב"חוק התספורות" של ח"כ זהבה גלאון (מרצ), על רקע הסדרי החוב האחרונים במשק. כך נודע ל-TheMarker. לפי הצעת החוק, שהגישה גלאון יחד עם ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), "הסדר חוב בהיקף של יותר מ-10% מהיקף סדרת אג"ח ייעשה בפיקוח בית המשפט, שימנה לצורך כך נאמן שייצג נאמנה את בעלי החוב".

הצעת החוק תועלה בקרוב להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, לקראת העלאתה להצבעה בקריאה טרומית. גלאון אמרה אתמול כי "הציבור מאס בהסדרי החוב השערורייתיים מהתקופה האחרונה. גם אם יתקבלו המלצות ועדת הריכוזיות, לא תהיה בישראל הפרדה בין אחזקות פיננסיות לריאליות. לכן, הגופים המוסדיים, המנהלים את כספי הציבור, ממשיכים להישלט על ידי אותם טייקונים המבקשים לגלגל את החובות שלהם על הציבור. כתוצאה מכך, כשמתנהל מו"מ על הסדרי חוב, לשני הצדדים החתומים על ההסדר יש עניין להפיל את ההפסדים על ציבור החוסכים, ואין גורם שמייצג את האינטרס הציבורי. הדבר מוביל להסדרים כמו זה שמבקשת טאו בבעלות אילן בן דב, או דל"ק נדל"ן של יצחק תשובה. מי שגוזר את הקופון הוא תמיד בעל ההון".

לדברי גלאון, להצעה הנוכחית יהיו השפעות רוחב דרמטיות על ההתנהלות בשוק ההון. ההצעה תאפשר צמצום היקף הפגיעה הפוטנציאלי בציבור החוסכים באופן מיידי במסגרת הסדרי החוב העתידיים, מכיוון שהיא אוסרת על קיום הסדרים שבהם יש מחיקת חובות בהיקף של יותר מ-10% מהחוב. בנוסף, בהסדרים עתידיים, מינוי נאמן מטעם בית המשפט יגביר את השקיפות לציבור, וייאפשר פיקוח הדוק יותר על הסדרי חוב הנעשים בכספי החיסכון של הציבור.

בטווח הארוך, לפי גלאון, ההסדר יהיה תמריץ שלילי להשקעות מסוכנות של הגופים המוסדיים, מכיוון שתוגבל יכולתם להגיע להסדרי פרישת חובות מורכבים. החוק יוביל לכך שקרן פנסיה תדע שהשקעה ספקולטיבית שלה בחברה ממונפת או כושלת של בעל השליטה תסתיים בפירוק החברה בפיקוח בית משפט, ולכן היא תאלץ לשקול היטב את מדיניות ההשקעות שלה.

השפעה חיובית נוספת של הגבלת התספורות, לפי גלאון, היא הכבדה על מהלכי מינוף ורכישות ספקולטיביות של חברות על ידי בעלי הון. כיום טייקונים יודעים שגם בהשקעותיהם הכושלות ביותר ניתן להגיע להסדר חוב, שיצמצם למינימום את הנזק שנגרם להם תוך שימור השליטה בפירמידה. על פי הצעת החוק, מהלכים כאלה עשויים לגרור את הפקעת השליטה בחברה מידי בעל ההון.

עוד אומרת גלאון כי בטווח הארוך, ההצעה צפויה להשפיע גם על נכונות הבנקים בישראל להעמיד אשראי מסוכן לטובת מהלכי השתלטות ורכישת אמצעי שליטה. ב-2010 לבדה הלוו הבנקים 26 מיליארד שקל לטייקונים לטובת פעילות זו, בין השאר מכיוון שתספורות אג"ח והסדרי חוב אחרים הבטיחו שגם אם בעל ההון אינו מסוגל להחזיר את ההלוואה, הציבור יעשה זאת עבורו. מרגע שחברות יעמדו בפני סנקציות משפטיות, כמו כינוס נכסים בהסדרי חוב, יגדל הסיכון של הבנקים במתן הלוואות לקבוצות שליטה, והתנהלותם בהקצאת אשראי תהפוך לזהירה יותר.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#