הבנקאי שמנהל נכסים בהיקף 1.4 טריליון דולר, מאמין במחאה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקאי שמנהל נכסים בהיקף 1.4 טריליון דולר, מאמין במחאה

מנכ"ל חטיבת הבנקאות הפרטית של UBS, יורג זלטנר, מודע למיאוס של רבים כלפי בנקאים: "אנשים לא סומכים על הבנקים ולא רוצים לראות אותם כחלק מהכלכלה והצמיחה"; "מי שמייצר ערך באמצעות מינוף בלבד - לא צריך להיות מתוגמל"

תגובות

"המצב כיום קשה מאוד לבנקים ולבנקאים. בכל רחבי העולם אנשים מאוכזבים מהבנקאים ומהאופן שבו בנקים ניפחו את התעשייה והתעשרו מכסף זול. כועסים על הבנקאים מכיוון שהם גרמו לבעיה, אבל כעת כולם נדרשים לשלם את מחיר הפתרון. אנחנו צריכים להתייחס ברצינו למחאות" - כך אומר יורג זלטנר, 44, מנכ"ל UBS Wealth Management.

החטיבה שזלטנר עומד בראשה מנהלת נכסים בהיקף של כ-1.4 טריליון דולר. זהו כספם של הלקוחות האמידים ביותר, ותפקידו העיקרי של זלטנר הוא לשמור על הכסף הזה, גם למען הדורות הבאים. לחטיבה יש סניפים ביותר מ-40 מדינות, והיא מעסיקה בהם 27 אלף עובדים.

זלטנר מבקר בישראל על רקע החלטת הבנק השווייצי להרחיב את פעילות הבנקאות הפרטית שלו בישראל. לדבריו, הבנקים אף פעם לא היו אהודים, אבל הם היו מקובלים על הציבור - והציבור הכיר בהם. כיום הם איבדו את זה. "אני חושב שאנשים כיום לא סומכים על הבנקים, לא רוצים לעבוד אתם או לראות אותם כחלק מהכלכלה והצמיחה. זה עצוב, כי יש לנו תפקיד מרכזי בכלכלה. מרבית המימון בעולם הוא מימון בנקאי ולא ממשלתי.

"צריך למצוא את האיזון בנוגע לרמות השכר. אנחנו הבנקאים לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהמחאות ולהמשיך הלאה", זלטנר מסביר בראיון ל-TheMarker. "גם בנושא חלוקת העושר צריך להתייחס למחאה ברצינות רבה. אני רואה את העוצמה של ההמונים. בעבר היה ברור שהמיעוט קבע איך יתחלק העושר. בעיני, הפירמידה התהפכה כעת, וזה גרם להרבה פוליטיקאים לפחד לאבד את ההשפעה שלהם ואת משרתם. הפוליטיקאים מבינים כיום טוב יותר שהם נמצאים במשרות שלהם כדי להגן על האינטרסים של הציבור.

"כיום אנחנו בקיצוניות השנייה. האנשים יוצאים לרחובות, והכוח בידיים שלהם. באירופה איבדנו חמש ממשלות בתוך כמה שבועות - זה דבר שלא ראינו כמותו בעבר. לכן מדובר בנושאים חשובים והשלטונות מתייחסים למחאות ברצינות רבה. יש לנו דוגמה מצוינת לזה כעת בסוריה. הסוף שם ברור, כי העם כבר החליט והוא אומר את דברו", אומר זלטנר.

זלטנר מציין כי הגיע לישראל כדי לפגוש לקוחות ישראלים של הבנק, לראות מקרוב את הפעילות בישראל, שמנוהלת ממשרדי הבנק בהרצליה פיתוח, ולהתרשם באופן בלתי אמצעי ממצבה של כלכלת ישראל. "פגשתי לקוחות ישראלים ואת הצוות", הוא מספר, "ואני מרגיש בטוח להסתכל על ישראל כיעד לצמיחה".

"באירופה עדיין יש סיכוי לקטסטרופה"

"ראיתי בישראל הרבה יזמים ואנשים שמודאגים מהמצב באירופה", אומר זלטנר. "בכל שיחה שאלו אותי על המצב באירופה. כשמסתכלים על בסיס הכלכלה מבינים שישראל היא יעד אטרקטיבי מאוד להשקעות. אני מרגיש שטוב לנו לבנות כאן משרד וטוב לנהל כאן פעילות. וטוב להציע כאן את שירותינו. אני מרגיש בטוח מאוד ביחס לישראל. יש כאן יזמים יוצאי דופן. באירופה המיתון מורגש היטב, דבר שאי אפשר לומר ביחס לישראל".

אתה מגיע לישראל ומרחיב כאן את פעילות הבנק למרות חוסר היציבות הגיאופוליטית. זו לא החלטה טריוויאלית.

"ישראל כשלעצמה היא שוק אטרקטיבי בעל סביבה כלכלית בריאה וצומחת, ויש בה שיעור אבטלה נמוך. הסביבה היזמית כאן חזקה מאוד. ב-50 השנים האחרונות נוצרו כאן הרבה דברים. אנחנו חושבים שגם בתקופות של חוסר ודאות - כדאי להישאר נאמנים למדינה ולאוכלוסייה שלה.

"נכון, יש הרבה חוסר יציבות פוליטית באזור ויש אירועים שצריך לקחת בחשבון, אבל זה גם שוק מתעורר. לאן תלך, לאירופה? אירופה מלאה באתגרים. תלך לארה"ב? ארה"ב מלאה באתגרים. כולם מדברים על הנחיתה הרכה בסין, אבל גם אם תלך לאסיה יש שם אתגרים. אנחנו בוחרים את האזורים הגיאוגרפיים שלנו באופן סלקטיבי.

"ישראל היא אחד השווקים עם ההזדמנויות האטרקטיביות ביותר. באירופה יש עדיין סיכוי לקטסטרופה. אם המנהיגים באירופה לא יפעלו במהרה, תהיה לנו קטסטרופה והשווקים יגיבו בירידות חדות. איבדנו חמש ממשלות במהלך השבועות האחרונים סביב הניסיון לפתור את הבעיות באירופה. חילופי השלטון לא פותרים את הבעיות. הסיכוי לקטסטרופה באירופה הוא קטן, אבל קיים".

איך המשבר האירופי משפיע על לקוחות הבנקאות הפרטית ברחבי העולם - יש לכם יותר לקוחות?

"ההשפעה היא משמעותית. הלקוחות מפוחדים".

ולכן הם מעבירים כספים לבנקים השווייציים?

"זה קורה, אבל התופעה המשמעותית יותר היא שמשקיעים מונעים מפחד, אז הם יוצאים מהשוק ומחזיקים מזומן, סחורות ומטבעות שהם מאמינים בהם".

"האיחוד לא יתפרק הפעם"

אתה רואה כיום הזדמנויות בשווקים?

"ללקוחות העשירים תמיד יש פריבילגיות. העשירים תמיד נעשים עשירים יותר. זו המציאות. פירמידת העושר היא לא פירמידה סוציאלית, היא פירמידה תלולה. לבעלי ההון יש כיום הזדמנויות אדירות. מי שמשקיע יוכל להשיג תשואות נפלאות בשנים הקרובות, כי השווקים לא נזילים. לבעלי ממון יש כיום הזדמנויות אדירות באג"ח קונצרניות של חברות אירופיות ובהשקעה סלקטיבית במניות. יש חברות חזקות שפעילות בשווקים מתעוררים - אלה חברות מנצחות שסובלות כיום מתמחור חסר".

"אבל אם למשקיעים יהיו חששות ביחס לתמיכה האירופית בבנקים, הם ירוצו למשוך את הכספים מהחשבונות שלהם. זו הסיבה שאנחנו צריכים לוודא שהבנקים מוגנים באופן ישיר ועקיף.

EPA

"אם בנקים יתחילו ליפול נראה שעטה אל הבנקים שתפיל את כל המערכת. כולם יודעים את זה - הפוליטיקאים, הבנקאים, חברי הפרלמנט. לכולנו יש אינטרס לשמור על האיחוד, לסגור את המעגל, וזו הסיבה שהאיחוד לא יתפרק הפעם".

אמרת הפעם. מה יקרה בפעם הבאה?

"יש סבירות גדולה שבפעם הבאה האיחוד יפורק. חוסר האיזון בתוך אירופה גדול מאוד. אם לא תהיה תוכנית תקציבית מקיפה, אם אין יכולת התערבות מתואמת של אירופה, אם המנהיגים האירופיים לא יכולים להסכים על סביבה שיש בה סמכות שיפוטית ומנדט ברורים לרגולטורים ולבנקים המרכזיים - לא ניתן יהיה לשמור על אירופה מאוחדת לטווח ארוך".

אז למה לא לפרק כבר עכשיו את גוש היורו?

"מאוחר מדי. יש הרבה מודלים והרבה אנשים חכמים שניתחו וחישבו ואין כאן בכלל שאלה. המחיר של פירוק גוש היורו גבוה באופן משמעותי מהעלות של ההתמודדות עם המצב הקיים.

"יכולת להוציא את יוון, אבל מה תוציא אחרי זה? עכשיו למעשה אתה צריך להפריד את גרמניה מכל השאר. ואם גרמניה תופרד מגוש היורו, המטבע שלה ישוערך ב-30%. זה יחסל את כל כלכלת היצוא שלה, כי המטבע שלה ישוערך במכה אחת. אירופה היא שוק אדיר שאחראי לחלק גדול מאוד מהתוצר של גרמניה, ולכן הם לא יכולים לאפשר לעצמם צעד כזה של חיסול שוק היצוא".

אתה חושב שהגרמנים מודעים לזה? אנגלה מרקל רואה את זה?

"אם אתה פוליטיקאי, המטרה שלך היא להישאר בשלטון. אני חושב שמרקל מודעת היטב למצב. השאלה מבחינתה היא 'איך אני פותרת את זה ונשארת בתפקיד'. אם לא היו לה בוחרים או מפלגות אחרות ברקע, היא היתה אומרת 'בואו נשלם את החשבון'".

האירופאים יצטרכו מעתה לעבוד יותר, ולשכוח מרווחה חברתית. למה אף אחד לא אומר את זה?

"כי אם יאמרו זאת אנשים יצאו לרחובות, וכיום הכוח היחסי נמצא בידי האנשים ולא עוד בידי הפוליטיקאים. הפירמידה התהפכה. כמו שראיתם במזרח התיכון, המחאות עלולות להתפרץ מהר מאוד, ולתקשורת יש חלק בזה. הדינמיקה היא מסוכנת לשלטונות וזו הסיבה שהם כל כך נזהרים ומנסים לעטוף ולארוז את זה באופן שידבר להמונים".

איך אתה ממליץ ללקוחות שלך לשמור על הכסף בתקופה זו?

"לקוח יכול להמר בכסף שלו בניסיון לנצל את התנודתיות בשוק. אבל אסור להפוך את זה לדבר היחיד ולחשוף את מלוא התיק".

למה להיחשף?

"בחלק המנייתי, למניות אמריקאיות יש יתרון קל לעומת מניות אירופיות. הייתי קונה מניות אמריקאיות מובילות. לעומת זאת באירופה, בגלל הצורך בסלקטיביות, הייתי קונה מדדים. בחלק של האג"ח, יש היום אג"ח בתשואות גבוהות ובאיכות גבוהה - של חברות מברזיל, ממקסיקו, מאסיה, מישראל, מאינדונזיה".

אג"ח איכותיות זה אג"ח בדירוג גבוה?

יורג צוחק. "אני לא חושב שאפשר לסמוך על חברות הדירוג בימים אלה. הכוונה באיכות היא לחברות שיודעות מה הן עושות ושיש לנו גישה אליהן, חברות שמשלמות דיווידנדים".

מה לגבי מניות בנקים?

"אני אוהב מניות בנקים כי הן נמכרות בחסר. רוב המשקיעים אומרים לי 'עזור לי להגן על התיק שלי'. הדבר השני שאומרים לי זה 'עזור לי להעביר את הנכסים שלי לילדי'. גם אז אני לא מכניס לקוח למניות הבנקים. אבל ניתן לעשות זאת רק אם מאמינים שאירופה תצא מהמשבר. אם תהיה הרעה במשבר האירופי, הבנקים יהיו הראשונים שייפגעו".

"השקעה בבנקים? תלוי בתיאבון לסיכון"

על הרקע הזה, "השקעה בבנקים תלויה בתיאבון לסיכון של המשקיע", לדבריו של זלטנר. "משקיע שיאמר לי שהוא יודע מה הוא עושה, ושהוא מוכן לסבול את התנודתיות הצפויה ויודע שהשנה הקרובה תהיה קשה בשווקים - יכול לקנות מניות של בנקים אירופיים. אני לא חושב שזו השקעה טובה למי שרוצה רק לגוון את תיק ההשקעות שלו. אבל משקיע שלא מבין בשוק ההון - השקעה בבנקים היא לא בשבילו".

מה עם השקעות אלטרנטיביות - כמו קרנות גידור?

"אני לא אוהב קרנות גידור, כי הסיבה היחידה שהן עושות כסף היא מינוף. אני לא רוצה שהמשקיעים שלי יהיו ממונפים. כשמסתכלים על ביצועים של קרנות הגידור מגלים שקרנות בודדות ייצרו ערך אמיתי - שלא נבע ממינוף. לכן לא אמכור את זה ללקוחות שלי. בנוסף, ללקוחות העשירים שלי כבר קיימת גישה לקרנות הגידור.

"לעומת זאת, קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) הן מכשיר השקעה טוב. זה דומה להשקעה בנדל"ן, עם חיסרון של היעדר סחירות. לכן השקעה בפרייבט אקוויטי צריכה להיות בהיקף של 8%-15% מהתיק".

בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, מתקיימים דיונים סביב שכר הבכירים ושכר הבנקאים. לדעתך הממשלה צריכה להתערב בנושא או להשאיר את זה לכוחות השוק?

"הייתי מופתע אם לא היית שואל אותי בראיון על שכר הבכירים. אני לא חושב שהפתרון הוא בחקיקה וברגולציה. זה לא נעשה באף תעשייה אחרת, אז מדוע להחיל את זה על הבנקים?

"אני יודע למה שואלים על זה. אסור לשכוח שכאשר המשכורות שולמו הן שולמו על בסיס הצמיחה והרווחיות. בדיעבד אני מודה שהכל קרס, אבל כשהמשכורות שולמו, הן שולמו על בסיס צמיחה ושגשוג אמיתיים. כיום אנחנו מבינים שהצמיחה היתה בעיקר בשל מינוף, וזו היתה טעות.

"אני מודה שיש לאזן את רמות השכר - אני האחרון שיטען אחרת. אבל יש שוני עצום בעושר של הבנקאים לעומת העושר שלהם כיום. יש לנו תמונה בראש של תנאי השכר המפליגים של הבנקאים, אבל זה נשחק. אני קיבלתי ב-UBS מניות במחיר

של 78 פרנק שווייצי ועדיין יש לי אותן, אבל הן נסחרות כיום ב-11 פרנק שווייצי. לכן התגמול שלי ירד בעקבות הקריסה. כלומר - יש קשר בין הביצועים לבין התגמול.

"הבנקאים צריכים להיות מתוגמלים על פי תרומתם לכלכלה. כיום אנחנו בסביבה שבה הבנקאים לא יכולים לתרום הרבה. לכן שכרם צריך לרדת. צריך לקצץ בשכר הבנקאים ללא ספק. מי שייצר ערך - צריך לשלם לו בנדיבות. מי שמייצר ערך באמצעות מינוף בלבד - לא צריך להיות מתוגמל כבעבר. זו הסיבה ששכר הבנקאים נפגע כעת, כי הם לא מייצרים ערך וזה הוגן לחלוטין בעיני. לפעמים אנשים שוכחים שהתגמול לבנקאים כבר נפגע ושהבנקאים כבר לא מחזיקים בחבילות התגמול שהחזיקו בעבר כשהן הונפקו".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#