דרוש: חוזה בשורות רעות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרוש: חוזה בשורות רעות

רוב החברות בבורסה לא ניצלו את השנים הטובות להתכונן למשבר החדש

2תגובות

באמצע 2009 ביצעה רשות ניירות מדגם בקרב החברות הציבוריות כדי לחזות את מספר החברות והיקף החוב שיגיעו לחדלות פירעון בתשלומים הצפויים עד סוף 2009. אחת מכל חמש חברות במדגם הגיעה לרמת הסיכון הגבוהה ביותר, וכ-14% מסך שיעור החוב היה בסכנה.

בסופו של דבר חלק מהחברות הגיעו לחדלות פירעון, אבל רובן הצליחו להימנע מכך. אלא שמכת הסדרי החוב, מסתבר באחרונה, רק נדחתה.

יצחק תשובה, אילן בן דב ויוסי מימן מצטרפים למועדון המפוקפק של בעלי שליטה שמבקשים עכשיו הסדר. אחרים עוד ממתינים על הסף עם תשואת אג"ח דו-ספרתית. איך קרה שכעת שוב השמים מתקדרים? הסביבה העולמית המשיכה להסתבך - אם ב-2008 פגע המשבר בחברות בחו"ל, בעיקר בבנקים, כעת הנפגעות הן מדינות - שאותן אין ממשלה שתחלץ.

פסיכולוגיה משפיעה רבות על גיוסי הון, ואף שאין ממש מחנק אשראי, שוקי ההון מתקשים לתפקד. כיום, כשמדינות רבות מאיימות לקרוס, הפסיכולוגיה עובדת שעות נוספות. אחד מהדירקטורים במשק אמר בימים האחרונים שכיום המנהלים הרבה יותר זהירים משהיו אפילו ב-2008. אז הם חשבו שאם המשבר יגיע לישראל הוא יהיה מצומצם משום שהחברות כאן ברובן היו יציבות ושמצבן של המדינות היה פחות נורא, מה שאכן קרה. כיום התחזית הן קודרת יותר.

חברות רבות בוול סטריט עצרו השקעות בתקופת המשבר והחלו לאגור מזומנים. לעומתן, לא השכילו רוב החברות בבורסה הישראלית לנצל את השנתיים החזקות 2009-2010 להורדת רמת המינוף באופן משמעותי או לרכישת אג"ח בבורסה והחלפתן בחוב ארוך טווח קצת יותר. גם חלוקת הדיווידנדים אצל חלק מהן נמשכה כדי לשרת את חובם של בעלי השליטה. חברות כמו דלק נדל"ן משכו את הזמן, ובמקום לנסות להגיע להסדר אז, הן נאלצות להגיע אליו כעת - כשמצבן רע יותר.

נהוג לומר שהמשברים פיננסיים נהפכו להיות קצרים יותר - ונמשכים חצי שנה או שנה, ולא שנים כמו בעבר. התזה הזו מתחילה להתערער. הסמיכות בין המשברים לא איפשרה לחברות לשוב ולגייס כסף.

באמ"ן יש יחידה קטנה שנקראת איפכא מסתברא - 'ההפך הוא הנכון' בתרגום חופשי מארמית. תפקידה של היחידה הוא לשרטט תסריטים הפוכים להערכות אמ"ן המקובלות ובכך לצמצם את הביטחון או האופוריה שהצבא עלול להגיע אליהם. זהו הלקח שנלמד בעיקר ממלחמת יום כיפורים. כנראה שגם חברות ציבוריות צריכות יחידה כזו בדירקטוריון.

יוסי מימן, בעל השליטה באמפל, לא תיאר לעצמו שחוסני מובארק יתנדף ושצינור הגז ממצרים יתפוצץ לו בפרצוף. אם הוא היה מנצל את השנים הטובות לפזר את עסקי אמפל לתחומים אחרים חסינים יותר, ייתכן שמצבו היה טוב יותר. גם חברות הסלולר, פרות מזומנים חזקות של בעלי השליטה הממונפים, ודאי לא תיארו שהרגולטור יקשה כל כך את החיים. תנובה וחברות מזון אחרות, שאמנם לא נמצאות בקשיים, למדו על בשרן באיחור כי העלאות המחירים היתה חרב פיפיות. אדם אחד או שניים בחברה שתפקידם היה להציג תסריטים הפוכים לדירקטוריון יכלו אולי למנוע מכל החברות האלה את הכאב שבהתפכחות מאוחרת.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#