"למי יתנו לשלוט בבנק הבינלאומי - לסטודנט שסיים אוניברסיטה?" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"למי יתנו לשלוט בבנק הבינלאומי - לסטודנט שסיים אוניברסיטה?"

עו"ד דליה טל, היועצת המשפטית של לאומי, אומרת שיש לה סימפטיה למחאה החברתית, אך חוששת מהרגולציה המחמירה על הבנקים ומההגבלות המסתמנות על אחזקות פיננסיות של טייקונים: "צריך לדעת לחיות עם פוטנציאל לניגודי עניינים"

40תגובות

>> לא מעט בכירים במגזר העסקי מרגישים בחודשים האחרונים תחת מתקפה. משהו השתנה בעולם שהם הכירו כל כך טוב ולמדו לשחק לפי כלליו. הם לא רגועים מההתרחשויות סביב המחאה החברתית והם חוששים מהאי-ודאות הנלווית לתוצאותיה, בעיקר על רקע הסכנות שמביא עמו המשבר הכלכלי העולמי.

כמו רבים מהם, גם עו"ד דליה טל אומרת שהיא תומכת במטרות המחאה שאת אוהליה היא ראתה מדי יום מחלון משרדה שבשדרות רוטשילד בתל אביב - "גם לי יש ילדים ואני יודעת מאיפה זה בא". ואולם, היא חוששת לדבריה מפני התרת הרסן התקציבי, שעלולה להביא להידרדרותה של כלכלת ישראל.

"גם לי יש סימפטיה למחאה, אומרת טל, המוכרת בעיקר כיועצת המשפטית של בנק לאומי.

"באמת הגיע הזמן לטפל בבעיות חברתיות בוערות, כמו בתחום החינוך, אבל צריך להיזהר עם התקציב. תראו מה קורה באירופה ולאן זה עלול להביא אותנו.

"המשבר יגיע לישראל, אבל הפעם הסכנה גדולה יותר. כבר רואים את ההשפעות על הבורסה ועל המשק - הביטחונות של הלווים הגדולים נפגעו. אנחנו רואים שהבנקים סוגרים מסגרות אשראי. גם בנק ישראל מוריד הנחיות, וייתכן שיהיה מחנק אשראי במשק".

גם בנוגע להשפעות הנלוות של המחאה, בהן מסקנות ועדת הריכוזיות, יש לה לא מעט הסתייגויות, בעיקר בכל מה שקשור להפרדת אחזקות של נכסים ריאליים ופיננסיים על ידי בעלי ההון. טל מקווה כי הוועדה תאפשר לצדיק בינו, שלטענתה נפגע קשה מכולם ממסקנותיה, להישאר עם אחזקותיו גם בבנק הבינלאומי וגם בפז.

"הבעלים האולטימטיבי של בנק"

"אין אדם יותר מתאים מבינו להחזיק בבנק", היא מדגישה. "הוא הבעלים האולטימטיבי של בנק - יש לו רקורד מוכח בבנקאות, הוא לא גנגסטר או בחור מסתורי. הוא אף פעם לא הסתיר את מקור הונו, כולם יודעים מאיפה צמח כספו".

מאיפה צמח כספו?

"אני מחזירה את השאלה אליכם. הוא לא בא עם חבילת מזומנים, הוא קיבל אישור להחזיק את פז וגם את הבינלאומי. בינו הוא הבנקאי הקלאסי, שייתכן ויצטרך להיפרד מהבנק, ואז למי יתנו לשלוט בבנק - לסטודנט שסיים אתמול אוניברסיטה?"

בינו בחר לפעול בשני ענפים ריכוזיים וייתכן שזה מהווה בעיה לתחרות.

"הוא קיבל אישור מכל הרגולטורים. שני הענפים מפוקחים היטב".

מוטי קמחי

לו היית מייצגת את דודי ויסמן, שמתחרה בפז (דור אלון) והתבטא בעבר על הבעייתיות הזאת, ייתכן שהיית רואה שיש בעיה? בעבר, למשל, היו רמיזות (שהוכחשו על ידי בינו) שכבעלים של הבינלאומי היה לו נוח כשקלאבמרקט קרסה מכיוון שזה פגע בבעלים, משפחת בורוביץ', שהתחרתה באותה העת בפז באמצעות סונול שהיתה בבעלותה.

"כל עוד פועלים לפי כללים ברורים ומוגדרים, כל עוד אין עסקות בעלי עניין והתערבויות של בעלי השליטה - אני לא רואה בעיה. הרי אסור לבינו לשבת בוועדות אשראי ובדיונים אסטרטגיים הקשורים לחברות שבשליטתו או של מתחריו. אני לא רואה בעיה תחת המגבלות האלה להחזיק גם חברות ריאליות וגם פיננסיות".

לדברי טל, השינויים הרגולטוריים שכופה המדינה מובילים לכך שלא יהיו גרעיני שליטה בבנקים בישראל, שכן לא יהיו קונים מלבד המשקיעים בבורסה - וזה מטריד אותה. היא מעריכה כי בבנק ישראל מוכנים כיום למבנה כזה, אפילו שהוא לא אידיאלי.

"אני תומכת בגישה מסורתית יותר, ולכן אני מודאגת מאוד. אין לנו מספיק ניסיון בתחום הזה. ההצעה של בנק ישראל מודרנית, אבל לא לגמרי ברור מה יהיה מבנה הבעלויות ומה בדיוק יהיה תפקידו של הציבור", היא אומרת ומזכירה כי לאומי הוא הבנק הראשון שכבר צועד בכיוון הזה - "בישראל, בניגוד לארה"ב, אין הפקרות בתחום השכר, ובבנק לאומי בכלל יש איפוק של המנהלים".

"או שלטון הנהלה או גרעין שולט"

לטענת טל, חוק הבנקאות אוסר שליטה סמויה בבנקים. מכאן, שבנק ישראל לא יוכל בעתיד לשלוט בהם באמצעות שליטה על מנהליהם, וגם לא בעלי מניות חזקים המחזיקים 5% מהמניות. "זה או שלטון ההנהלה או גרעין שולט. בנקים ללא גרעיני שליטה הם בנקים בשליטת ההנהלות.

"אין דבר כזה שהציבור שולט בבנק. זה לא עובד ככה. שלטון ההנהלה יכול להביא גם לתופעות לא רצויות, כמו שכר ובונוסים מוגזמים, שידחפו לנטילת סיכונים. בארה"ב, כשהבנקים והמוסדות הפיננסיים קרסו, המנהלים לא היו שם ולא היה עם מי לדבר.

"אצלנו מבינים את זה ולא רוצים שלטון מנהלים. הבעיה היא שאין קונים לבנקים. נוצר מצב שבינו בבינלאומי ומתיו ברונפמן בדיסקונט יחכו עד שהבורסה תתאושש וימכרו את הבנקים לציבור", היא מוסיפה.

טל אמנם זוכרת שגם עם גרעיני שליטה היו בעיות. למשל, שברונפמן לא מיהר ב-2008 להיענות לבקשת בנק ישראל להזרים כסף לבנק דיסקונט כשזה נזקק להון. "נכון שהברונפמנים לא הכניסו כסף, אבל בכל זאת יש חשיבות לכך שיש עם מי לדבר. אני יודעת כמה זה חשוב גם בתור מישהי שבאה מבנק ישראל".

כשמזכירים לטל שמלבד לתקשר עם גורמים שמיימיים שרי אריסון לא שיתפה פעולה עם הבנק המרכזי בפרשת הדחתו של דני דנקנר מתפקידו כיו"ר בנק הפועלים, היא מעדיפה לשתוק.

טל מכירה בבעיית הריכוזיות במערכת הבנקאות, אבל אומרת כי חלק מהפתרונות כבר ניתנו בעבר, למשל בוועדת גושן (ועדה שטיפלה בגיבוש קוד ממשל תאגידי לחברות ציבוריות בישראל). לדבריה, הפתרון שוועדת הריכוזיות הגיעה אליו הוא קיצוני מדי - "אנחנו מדינה קטנה מדי לפיצולים האלה", היא אומרת.

את לא רואה שיש ניגודי עניינים בקבוצות הגדולות?

"צריך לדעת לחיות עם פוטנציאל לניגודי עניינים. גוף גדול יכול לפעול עם זה. אני מכירה בכך שיש בעיות בעניין הריכוזיות וצריך לטפל בהן, השאלה היא איך. בוועדת בכר, למשל, שפכו את התינוק עם המים. היו לנו חששות. אמרנו שניגודי העניינים יעברו לחברות הביטוח, שהייעוץ הפנסיוני לא יקבל חיזוק, שדמי הניהול יעלו ולא יירדו - לצערי הכל קרה. יש חוק חמור בישראל, אתם לא מכירים את החוק".

את חושבת שהבנקים ניהלו את נכסי הציבור כמו שצריך?

"אולי נעזוב קצת את הבנקים".

"להוציא 60 מיליון דולר מבנק מת"

לא לחינם מבקשת טל מדי פעם בראיון "לעזוב את הבנקים". היא מעדיפה להצטייר כעורכת דין שמטפלת במגוון תחומים, אם כי ברור שמערכת הבנקאות היא עיקר עיסוקה וגם עיקר מומחיותה, כך שהבנקים חוזרים אחר כך לא מעט במהלך השיחה.

החברות הממושכת של טל עם גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי, שעליה היא מבקשת לא לדבר, תרמה בין השאר לכך שקיבלה את תפקיד חייה - היועצת המשפטית של בנק לאומי - מה שגם פותח בפניה עוד דלתות במגזר העסקי ומבסס את מעמדה כעורכת הדין המובילה בתחום הבנקאות בישראל. כששואלים אותה מה החלק של לאומי בהכנסות המשרד שלה, היא אפילו קצת מתרגזת: "זו שאלה לא לגיטימית, אני לא שואלת כמה אתם מרוויחים".

טל היתה מעורבת בשנים האחרונות ברכישת השליטה בפרטנר על ידי אילן בן דב (לאומי רכש 5% מפרטנר והעמיד חלק מהמימון לבן דב), במכירת מניות HOT שהוחזקו על ידי לאומי לידי פטריק דרהי, במכירת מניות קשת שהיו בידי הבנק ליצחק תשובה, במגעים מול מאיר שמיר לרכישת מניות תנובה, ובמימון הרכישה של פסגות על ידי קרן איפקס.

אבל באחד התחומים שמפרנס בימים אלה את עורכי הדין, הסדרי החוב, היא מעורבת פחות. לטל, שותפה בכירה במשרד עוה"ד קנטור-אלחנני-טל, שייצגה את הבנקים הבינוניים בהסדר אפריקה ישראל ב-2009, נגיעה עקיפה בלבד להסדרים שמתנהלים כיום: ייצוג חברת הביטוח והפיננים הפניקס שבשליטת תשובה - חברה אחות של דלק נדל"ן, שמצויה בעיצומו של הסדר חוב בסך כ-2 מיליארד שקל וגם לא עומדת בהחזר ההלוואה של כ-65 מיליון שקל לפניקס.

"בעניין הסדרי חוב אני מוכנה להיות לא פופולרית", היא אומרת. "חברה שמגייסת חוב היא חברה בע"מ, ומי שקונה את החוב שלה יודע מה מבנה הבעלות ומהו ההון".

אבל אותם אנשים גייסו את הכסף גם בזכות השם והמוניטין שלהם.

"מוניטין הוא מושג יפה, אבל ההחלטה היא בסופו של דבר של המשקיע שלוקח סיכון מחושב. אף אחד לא הבטיח שהבעלים יכניס את היד לכיס כדי להחזיר את כל הכסף. לחברה לא קוראים בשם הבעלים. זה לא פופולרי, אני יודעת, אבל בעלי האג"ח ידעו היטב ממי הם קונים".

"אפילו כשליהמן ברדרס נפל הממשלה לא החזירה את החובות, כי היא לא חייבת. בנק ישראל הודיע הרבה פעמים שאם בנק נופל הוא יכול לעזור, אבל הוא יבדוק ויחליט. ובכל זאת, אני רוצה לסייג: אם נעשו עסקות בעלי עניין מפוקפקות יש להתייחס לכך, ואפשר לעשות הקשרים מבחינה משפטית. אתה יכול להציג את ההתנהלות הריכוזית ואת זה שיש בראש מישהו שהנפיק, ואם זה המצב - יכול להיות שנוצרה מחויבות משפטית להחזר החוב".

דווקא בנק לאומי הצליח לקבל החזר בפרשת ליהמן ברדרס - אף שהיה מדובר במבנה בעלות בעייתי.

"נכון, זהו סיפור ייחודי - איך הצלחנו להוציא 60 מיליון דולר מבנק מת. בתיק הזה טיפלתי יופי-טופי. גם שם הם באו לבתי משפט והראו שמדובר בחוב של גוף אחר, והסבירו שיש לעשות הפרדה בין הישויות המשפטיות. אלא שהוכחנו שהם התנהגו ממש כמו גוף אחד, כמו מסלקה, ושבגלל המבנה התאגידי שלהם הם הצליחו להתחמק מהרבה מאוד חובות. במבנה כזה, ברור שהבעלים אחראי ושצריך להרים את כל החומות. אבל לא במבנה של חברות אצלנו".

אבל הבנקים אצלנו כן מענישים את מי שלא משלם חוב.

"נכון, אבל זה לא כתוב בספר".

איך זה שהם תמיד ראשונים בהשוואה למוסדיים?

"למה תמיד מדברים על הבנקים? אני לא יודעת לענות על השאלה, רק יכולה להגיד שפעמים רבות יש להם ביטחונות. הרבה פעמים ייצגתי בנקים וחברות שהיו במצבים כאלה, ואמרתי לבנקים: 'אם קיבלתם ערבות אז מצבכם טוב, ואם לא - אין לכם ביד שום התחייבות משפטית, אלא אם כן תמצאו כזאת'.

אז את רוצה שמוסדיים יתנהגו לפי הספר והבנקים לא?

"הבנקים מתנהגים לפי הספר, אבל הם תמיד יודעים שיש כתובת. ההיסטוריה של הלווה חשובה מאוד. זה לגיטימי לתמחר את זה. כשחברה לא מחזירה חובות, כדאי לבדוק את החברות האחרות של אותו בעל בית, וזה יכול להתבטא בתמחור - אבל לא צריך להחרים אותו".

ראינו התנהגויות שונות של בעלי השליטה בהסדרים.

יש כאלה שהשם שלהם חשוב ולא רוצים להיות מרוכים על גבי העיתונים. לכן, לב לבייב התנדב לשלם סכומים גדולים - אבל זה לא חובה".

ב-2008 הצעת לפרוס רשת ביטחון לאג"ח הקונצרניות. גם היום יש משבר דומה - האם זו אופציה שנדבר עליה בחודשים הקרובים?

"זה לא ריאלי כיום".

מה יש לך לומר על ההסדר שמציע תשובה בדלק נדל"ן?

"אני לא יכולה לדבר על זה, אני מייצגת את הפניקס. תמחק את השאלה הזאת".

"לא כמו ההשקעה בקרדיט סוויס"

בשנה האחרונה עסקה טל לא מעט ברכישת בנק ספדיה (Banque Safdi) השווייצי על ידי לאומי תמורת 143 מיליון פרנק שווייצי. המחיר הסופי של העסקה היה נמוך ב-34 מיליון פרנק (140 מיליון שקל) מהמחיר המקורי, בעיקר בשל עזיבת לקוחות עם נכסים בהיקף של כ-2 מיליארד פרנק בתקופה שחלפה מאז שהעסקה נחתמה ועד שהיא הושלמה. כיום מנהל הבנק רק כ-3 מיליארד פרנק שווייצי.

"מדובר בעסקה מיוחדת שהחלה כמכרז מטעם המוכרים. תהליך הרכישה היה מורכב במיוחד, לאור דרישת המוכרים כי לא תתבצע בדיקת נאותות בבנק לפני החתימה. הם רצו לשמור על הסודיות. חששנו שתהיה יציאה של לקוחות בתקופת ההיערכות לסגירת העסקה, וזה מה שבאמת קרה".

למה לאומי צריך לקנות בנק בשווייץ?

"יש לנו כבר בנק בשווייץ ןהיה לו עודף הון, כך שהיינו צריכים למצוא מה לעשות איתו. הוחלט שחיבור נכסים יגדיל את הבנק על אותו בסיס הוני. אין שום דרך אחרת לצמוח שם, אי אפשר לגייס לקוחות בהיקפים כאלה בלי רכישה".

בכלל, לקנות בנקים בחו"ל ועוד בתקופה כזאת?

"היה לנו דיון רציני מאוד האם להמשיך בחו"ל במקומות כמו שווייץ, בריטניה וארה"ב, ובסופו של דבר הוחלט לשמור על השלוחות בחו"ל. לא מדובר רק בשיקולי רווח, השלוחות האלה מביאות לקוחות ועסקים לישראל - הן מעין שגרירויות. ספדיה הוא בנק פרטי שאמנם חי גם מפיקדונות, אבל זה לא בנק מסחרי של ממש, אלא יותר סוג של גוף השקעות. זה לא השקעה בקרדיט סוויס".

יכול להיות שיש מנהלים בבנק שחושבים על נסיעה לחו"ל לצורך ישיבות דירקטוריון, או פילו על לעבור לגור שם?

"נכון שיש חלק שנוסעים רק בשביל הישיבות, אבל בהיבט הזה המצב הוא לא כזה אטרקטיבי כמו שהיה בעבר.

"כיום, זה די קשה לפתות מנהלים איכותיים שיעברו לחו"ל, שכן התרבות היא אחרת, בתי הספר לילדים שונים, המשכורות לא מה שהיה פעם לעומת החלופה בישראל - כיום כל אחד יכול, למשל, להגיע לניו יורק ולטייל שם, ולא חייבים לחיות במקום. נסיעה לחו"ל זה אפילו קצת עונש. נוסעים לשלושה ימים לישיבה, זה תענוג מפוקפק".

למה התכוונת כשהזכרת את קרדיט סוויס?

"זו עסקה שבתקופה הנוכחית היא בעייתית - אבל כמו ברוב העסקות ובכלל בחיים היו תקופות יותר טובות והיו גם פחות טובות".

"שוק של מוכרים"

הבנקים בישראל לא נפלו כמו הבנקים באירופה.

"הבנקים בישראל אחראיים ויש להם לא מעט רזרבות הוניות, אבל אנחנו רואים רק שוק של מוכרים. אין קונים שעומדים בתור. זה כואב שאף אחד לא מתעניין בהשקעה או ברכישה של בנק. הבנקים הפכו להיות לא אטרקטיביים".

למה זה קורה?

"קודם כל, הבנקים בעולם כיום זה לא מוצר מועדף. יש לנו במשרד לקוחות אמידים מחו"ל שמחפשים השקעות והזדמנויות, ואני אומרת להם 'תבואו לפה, אפשר לקנות כאן בנקים וחברות ביטוח - נכסים מעניינים'. ומה התשובה שאני מקבלת? 'דליה, this is not the issue'".

מה כן מעניין את הלקוחות הזרים?

"הם מתעניינים בעיקר בלואו-טק, בחברות שמייצרות ומייצאות. פעם יהודים אהבו פיננסים, כיום נראה שבגלל המצב בעולם והחשש להידבקות של בעיות כלכליות סר חינו של הענף, לפחות בתקופה הקרובה.

"אני חושבת כי אין הצדקה שהבנקים ייסחרו בחצי מההון העצמי. זו הזדמנות קנייה. זה מצב שהמשק הישראלי לא ידע הרבה מאוד זמן. אל תשכחו: אנשים קנו בנקים בפרמיה של 10%-25%. ועוד לא ראיתי משבר בבנקים הישראליים".

גם אחרי ההגבלות של בנק ישראל זו הזדמנות קנייה?

"בהחלט. בנקים מרוויחים כיום קצת פחות והם בסדר".

את קונה?

"הלוואי והיה לי ממה".

אין לך?

"לא".

אולי המשקיעים חוששים מהדרישות של הפיקוח על הבנקים להגדלת הלימות ההון?

"בנק ישראל עושה את עבודתו נאמנה, ולמרות הכל הבנקים מרוויחים. תראו את התוצאות של מזרחי טפחות - נראות כמו של חברת טבע, וגם הבנקים האחרים ממשיכים להרוויח".

המשקיעים חוששים גם שלא ניתן יהיה למשוך דיווידנדים בשנים הקרובות ומעדיפים ענפים יותר תזרימיים?

"זאת באמת תקופה בעייתית, אבל הדיווידנדים עוד יחזרו. הבנקים אטרקטיביים, אבל ישנם קשיים שהרשויות מערימות. יש קריטריונים נוקשים שנובעים מבנק ישראל, מוועדת הריכוזיות, מחוק הייעוץ הפיננסי (בכר). נוצר מצב שאף אחד לא עצר לרגע לחשוב, שכן אם מחברים את כל הקשיים והמכשולים - ברור שלא יהיה מי שיוכל לקנות את הבנקים האלה".

"כשאתה בא לקנות שליטה אתה כבר לא משקיע רגיל. אתה צריך לקבל היתר מבנק ישראל ולהוכיח שיש לך פי שניים מההון הנקי והלא ממונף. להיות נקי בלי הלוואות, לא למנף או לשעבד את המניות - אתה צריך להיות מאוד איתן פיננסית".

וזה נראה לך מחמיר מדי?

"כן. הייתי מסתפקת בפעם אחת על ההון ולא בפי שניים. מה גם שהקריטריונים של בנק ישראל לא מאפשרים לקרנות זרות להשתלט על בנקים".

אבל ראינו כבר מה קרה לקרנות סרברוס-גבריאל שניסו להשתלט על לאומי וקרסו במשבר. אולי באמת אסור לתת לקרנות היתר?

"אני לא חושבת שקרן מסוכנת יותר ממשקיע פרטי, גם פרטי יכול לפשוט רגל. בכל מקרה, הקרנות יצאו מהמשחק. המוסדיים גם הם מחוץ לתמונה, כי אסור להחזיק בנקים יחד עם חברות ביטוח. היחידים שנשארו בפנים הם שחקנים בעלי ממון, ואז באה ועדת הריכוזיות ואוסרת על כל מי שיש לו תאגיד ריאלי מהותי להחזיק תאגיד פיננסי מהותי בישראל. הוציאו מהמשחק אנשים עשירים".

אילו שמות יצאו מהמשחק?

"כל השמות שאתם מכירים".

חיים סבן בתמונה.

"עדיין, כמה חיים סבן יש?".

עזריאלי?

"אני לא רואה אותו קונה היום משהו פיננסי מהותי".

זה לא לגמרי מדויק שהבנקים כל כך יציבים וחזקים. ראינו כבר את ההסתבכות החמורה של בנק הפועלים במשבר של 2008 וגם ללאומי יש כיום תיק ניירות ערך שחשוף לאירופה בכ-9 מיליארד שקל.

"בבנקים הישראליים לא קרו משברים מהותיים. מה שהיה בהפועלים, זה משבר יחסית קטן והוא בנק מצוין, וגם לאומי בנק לא רע בכלל".

אתם ישנים טוב עם תיק ניירות הערך באירופה?

"תשאל את גליה מאור או את דני צידון (משנה למנכ"ל לאומי וראש חטיבת שוקי הון בבנק, מ"ר). לאומי מסר נתונים והסברים".

כשקרנות סרברוס גבריאל רכשו מניות בבנק לאומי פתחתם מיזם משותף של קרנות גידור בתיווכו של האיש החזק בגבריאל, עזרא מירקין. מירקין סיים את הקריירה שלו בפרשת מיידוף וכיום יש נגדו תביעות. מה קורה עם המיזם הזה - הוא בכלל התרומם?

"אני לא צריכה לענות על זה, תשאלו את דני צידון".

את אומרת שאין קונים שעומדים בתור ללאומי, אבל נראה כי שלמה אליהו - בעל המניות הפרטי הגדול ביותר בבנק (כ-10%) - משתוקק לקנות את לאומי.

"אליהו קונה בהחלט טוב וראוי, אבל את השאלה הזאת תפנו למפקח על הבנקים דודו זקן".

את מטפלת גם באליהו?

"ממש לא".

"לא הייתי פוסלת לחזור לתנובה"

בקיץ שלפני פרוץ המחאה החברתית החליט בנק לאומי לרכוש את מניות תנובה מידי מאיר שמיר, אבל העסקה נפלה בסופו של דבר. לדברי טל, זו היתה עסקה גדולה ומסובכת. "תנובה היא אחת מחברות הכתר במשק, יצרנית וייחודית שאין הרבה כמותה. חשבנו שזה טוב בעבר וגם היום אנחנו חושבים שמדובר בחברה טובה.

"לאומי עשה הערכת שווי לתנובה והגיע למחיר לא נמוך, אבל הוגן", היא אומרת ורומזת ששמיר אחראי לביטול העסקה: "בשלב מסוים, שמיר רצה לפתוח את ההסכם ולהכניס בו שינויים. לאומי לא רצה לקנות בכוח. בדקנו שוב את הדברים, ואז פרצה המחאה החברתית, ובתנאים החדשים שנוצרו לאומי לא רצה להיות בעסקה. עם זאת, לא הייתי פוסלת לחזור לתנובה".

הרווחיות הנמוכה של לאומי ברבעון השלישי נבעה בין השאר מהצניחה במניית פרטנר וההפסד הגדול של הבנק עליה. אולי הגיע הזמן לוותר על החשיפה להשקעות ריאליות?

"ההשקעות שלנו הן בסדר. גם פרטנר זאת השקעה טובה ואני לא חושבת שזאת היתה טעות להשקיע בה - הפוטנציאל שלה רחוק ממיצוי. במשך הרבה שנים השקעות ריאליות היו רווחיות מאוד בבנק. נכון שהיום מדובר בתקופה שהמניות יורדות ויש הפסדים, אבל זה עדיין לא אומר שהחברות פחות טובות. יש אלמנט משמעותי של פסיכולוגיה בירידות.

"לאומי עשה טוב בהשקעות ריאליות לאורך השנים. אנחנו עומדים בכללים ואני לא חושבת שמתכוונים לצמצם, אלא להפך - זה הזמן לחפש הזדמנויות".

מה התחזית שלך ל-2012?

"מצב הרוח לא כל כך טוב. אני לא רואה שנעבור את השנה הבאה באופן חלק. אני לא פסימית ולא אופטימית".

לפחות לא משעמם לך.

"אני משפטנית 40 שנה, לא היה לי אפילו יום משמעם אחד".

היו לך טעויות?

"היו. למשל הראיון הזה".

מיכאל רוכוורגר ורותם שטרקמן

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#