האם הקשרים העסקיים יצילו את אלקטרה נדל"ן? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ניתוח TheMarker

האם הקשרים העסקיים יצילו את אלקטרה נדל"ן?

ניתוח TheMarker האסטרטגיה העסקית של אלקטרה נדל"ן, כפי שתיאר בכיר בשוק ההון, לא מנעה את הידרדרותה ■ המנכ"ל שלמה שרף עזב את החברה רגע לפני הנפילה ■ השאלה היא אם הנכסים שלה איכותיים מספיק כדי שהחברה תתאושש

תגובות

>> לפני שנה קיבל שלמה שרף, שכיהן כמנכ"ל אלקטרה נדל"ן, הצעה להתמנות למנכ"ל קבוצת עזריאלי. שרף, 62, שצבר עד אז מוניטין של מנכ"ל מוערך בענף הבנייה והנדל"ן ושבאופן נדיר העביר את כל הקריירה במקום עבודה אחד, התלבט - ולבסוף עבר לעזריאלי. מי שהחליף אותו בתפקיד היה סגנו שי ויינברג.

בינואר 2011, במקביל להודעה על עזיבתו הצפויה לאחר כ-36 שנה בקבוצת אלקטרה שבשליטת גרשון זלקינד, מכר שרף את אחזקתו באלקטרה נדל"ן - כ-5% שקיבל עם הקמת החברה. המניות נמכרו לחברה עצמה ובעסקות מחוץ לבורסה במחירים של 28-29 שקל למניה ובתמורה כוללת של כ-36 מיליון שקל. שווי החברה ששרף הקים מאפס היה אז כ-750 מיליון שקל. כיום, לאחר קריסה של כ-70% מתחילת השנה, נסחרת מניית החברה בכ-8.7 שקלים ובשווי עלוב של כ-225 מיליון שקל.

שרף קיבל החלטה נבונה - הוא עבר לנהל חברה יציבה וגדולה ולקח הביתה כ-60 מיליון שקל (כולל בונוסים ושכר של 25 מיליון שקל). את הציבור הוא השאיר להתבוסס בבוץ של אלקטרה נדל"ן עם הפסדים גדולים והרבה לקחים.

זלקינד ושרף מקימים אימפריית נדל"ן

בחודשים האחרונים רודפים את אלקטרה נדל"ן בעיקר אירועים שליליים, שכל אחד מהם תרם בתורו לצניחה במחיר המניה. חברת הדירוג S&P מעלות הורידה את דירוג האג"ח שלה לרמה של BBB פלוס, התשואות לפדיון של האג"ח עלו לרמות זבל של כ-14%, שוכרים בחו"ל עזבו, וחשש מהשתלטות הבנקים המממנים על הנכסים בגרמניה עלול לגרום למחיקות בהון עצמי ואיבוד תזרימי מזומנים.

אלקטרה נדל"ן מחזיקה 89 נכסים מניבים (רובם בתחום המשרדים), 11 נכסים בשלבי פיתוח וחלק בפורטפוליו מלונות בבריטניה. החשיפה העיקרית של החברה היא בגרמניה (47 נכסים). שאר הנכסים נמצאים בקנדה (12 נכסים), בארה"ב (10 נכסים), בישראל (9 נכסים, מתוכם 5 בפיתוח), בהולנד (8), בשווייץ (5), בבלגיה ובלוקסמבורג (1 בכל אחת) וכן ארבע קרקעות בהודו, לצד פרויקט בהקמה.

היקף פעילות כמו של אלקטרה נדל"ן מחייב יכולת פיננסית גבוהה להעמדת הון עצמי, היכרות עם גופים מקומיים בשווקים השונים, זיהוי הזדמנויות עסקיות בשוק תוך יכולת תגובה מהירה, ידע וניסיון בתחום הנדל"ן, נגישות למקורות מימון ופיזור גאוגרפי נכון של השקעות. הצלחתה גם תלויה, בין השאר, באיתנות הפיננסית של השוכרים ובאורך חוזי השכירות בנכסים. היציאה משוק הנדל"ן, לעומת זאת, מחייבת יכולת לממש נכסים - בין כנכסים בודדים ובין כפורטפוליו, והיא כפופה לתנאי ההיצע והביקוש הקיימים בשוק.

כדי להבין כיצד אלקטרה נדל"ן נקלעה למצב הנוכחי יש לחזור אחורה ל-1997, השנה שבה נכנסה לשוק הנדל"ן הבריטי. בראיון שהעניק שרף ל-TheMarker ב-2007 הוא סיפר כיצד נוצר הקשר הראשוני עם יגאל אהובי - המתווך והיזם שגזר קופונים שמנים מדלק נדל"ן, מאלקטרה נדל"ן, מדוראה ומחברות נוספות בלי לסכן כמעט הון עצמי - שהוביל לתחילת הקמתה של אימפריית הנדל"ן.

"זאת היתה עסקה שעשינו בבריטניה עם אהובי", נזכר שרף. "התחלנו בבניין אחד בלונדון, ואחריו קנינו יחד עוד 14 בניינים, עם תשואה יפה ושטף הכנסות מובטח. היה מדובר בהכנסה בטוחה מנדל"ן מניב. את אהובי פגשתי במקרה עוד לפני העסקה המשותפת. הוא היה הראשון שהכרתי שעסק בנדל"ן מניב בבריטניה. לאחר שהחלטתי לבחון השקעות בבריטניה יצרתי איתו קשר, שבעקבותיו גם נוצר קשר אישי ועשינו הרבה דברים יחד".

כך, השילוב של הקשרים של אהובי ושל מיכה טלמור (שותף ומתווך בעסקות), התשתית והגב הפיננסי של אלקטרה (ב-2009 אלקטרה נדל"ן עברה לשליטתה של אלקו החזקות) והרוח הגבית בשווקים - איפשר לשרף להגדיל בתחילת שנות ה-2000 את היקף הפעילות של החברה בבריטניה, להיכנס לקנדה ולארה"ב - ובאוגוסט 2005 להנפיק את אלקטרה נדל"ן בבורסת תל אביב בגיוס של כ-370 מיליון שקל במניות ואג"ח לפי שווי חברה של כ-840 מיליון שקל לפני הכסף.

ההנפקה רק הגבירה את התיאבון של שרף. אלקטרה נדל"ן נכנסה לעסקות בהיקף של מיליארדי שקלים לא רק בתחום הנדל"ן המניב. החברה רכשה עם אהובי, דלק נדל"ן, דוראה, הפניקס, מבטחים ושותפים נוספים נתחים ברשתות של בתי המלון הילטון ומריוט בבריטניה, שבהן השקיעה הון עצמי של כ-240 מיליון שקל, שרובו נמחק מאז. בהמשך הצטרפה החברה למיזם עם נכסים ובנין מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר להשקעות בנדל"ן בהודו בכ-250 מיליון שקל - והשופינג לא נגמר.

ב-2007 אלקטרה נדל"ן ביצעה כ-25 עסקות לרכישת נכסים בקנדה, בארה"ב, בבריטניה, בגרמניה, בהולנד ובבלגיה בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל. כדי לתאר את העסקות האלה החברה נזקקה בדו"חותיה הכספיים ל-2007 לכ-50 עמודים.

שרף אמנם הוביל את העסקות הללו, אבל הוא לא היה היחיד. בראיון ב-2007 הוא הסביר שזלקינד מעורב : "אני עובד עם זלקינד כבר 16 שנה, יש בינינו מערכת יחסים טובה מאוד. הוא פועל כיו"ר ואני כמנכ"ל. הוא לא מעורב בהחלטות היומיומיות, אבל הוא שותף בכל החלטה על מכירה או רכישה אסטרטגית".

הגידול בהיקף הפעילות ניפח את מאזנה של אלקטרה נדל"ן ליותר מ-11 מיליארד שקל, שוויה נסק בשיא - מאי 2007 - לכ-2.2 מיליארד שקל, היא ביצעה שערוכים של נכסים במאות מיליוני שקלים, מימשה חלק מהנכסים ברווחים נאים ורשמה רווח נקי של כ-560 מיליון שקל ב-2006-2007.

שרף לא נשאר מקופח ושילשל לכיסו בשנתיים האלה מענקים של כ-12 מיליון שקל. אלקטרה נדל"ן לא חילקה בשנים הללו דיווידנדים (דיווידנד יחיד של כ-20 מיליון שקל חולק באוגוסט 2008), אבל משפחת זלקינד נהנתה מכך שלחברה האם באותה עת, אלקטרה, שולמו דמי ניהול, החזר הוצאות והשתתפות בהוצאות שכר של כ-50 מיליון שקל ב-2005-2007.

"מודל פשוט"

ההתנהלות של אלקטרה נדל"ן היתה דומה לחברה אחרת, דלק נדל"ן. "זה נכון שלפעמים היה נדמה כי שרף ואיליק רוז'נסקי (מנכ"ל דלק נדל"ן לשעבר, מ"ר) פועלים כמו תאומים סיאמיים ורצים ללא הרף אחרי עוד ועוד עסקות. השניים התנהלו כמתחרים בזירת מירוצים, כשרוז'נסקי היה האינדיאני הפרוע, בעוד שרף היה יותר רגוע ומתוחכם ממנו", מספר בכיר בשוק ההון.

הבכיר מוסיף כי "המודל היה פשוט. אתר נכס, סגור על הלוואת נון-ריקורס, הוסף קצת הון עצמי ואתה הופך למלך המחזיק בניינים בכל העולם. דלק נדל"ן, מלבד הלוואות העתק שנטלה מהבנקים בחו"ל, השתמשה באג"ח שגייסה בישראל כהון עצמי - וכך היתה ממונפת ב-100%. אבל אלקטרה נדל"ן עבדה יותר מתוחכם.

"אלקטרה נדל"ן היתה ממונפת ב-85%, הביאה יותר כסף מהבית, גייסה פחות אג"ח, עבדה במרווחי תשואות (הפער בין הריבית על ההלוואה והתשואה שהנכס מניב, מ"ר) גבוהים יותר, רכשה נכסים איכותיים יותר המפוזרים במקומות רבים יותר ועשתה הגנות מטבע - אבל המודל הוא אותו מודל, שהתבסס על כך שהשווקים ימשיכו לחייך לנצח", מפרט הבכיר.

אלא שבמהלך מסע הרכישות המטורף פרץ המשבר בשווקי הפיננסים והנדל"ן. שוויה של אלקטרה נדל"ן נחתך ומנייתה נגרעה ממדד ת"א 100, אבל החברה המשיכה לגלות איתנות.

לזכותו של שרף ייאמר כי הוא קלט שהשווקים עשו סיבוב פרסה. שרף האט את קצב הרכישות, מימש ב-2009-2010 נכסים שהניבו תזרים נטו של כ-340 מיליון שקל, מיחזר אג"ח במאות מיליוני שקלים, ביצע רכישות עצמיות של אג"ח, ובסך הכל היה נראה כי אלקטרה נדל"ן חוזרת לדרך המלך כשגם השווקים החלו שוב להאיר פנים.

ואולם, חודשים ספורים לאחר עזיבתו של שרף המשבר חזר. הפעם הצרות של אלקטרה נדל"ן הגיעו מכיוונה של גרמניה. אף שגרמניה נחשבת לכלכלה החזקה באירופה, מצבם של הבנקים שמימנו רכישות נדל"ן בגרמניה אינו מזהיר, והם מנסים לנצל כל הזדמנות להגדיל את נזילותם ולחזק את הביטחונות של הלווים.

באפריל 2011 אלקטרה נדל"ן החלה בשורה של דיווחים בנוגע לטענותיהם של כמה בנקים שהלוו לחברה כספים לרכישת נכסים בגרמניה, שלפיהם היא לא עומדת באמות מידה פיננסיות - מה שמהווה עילה לפירעון מיידי.

הנכסים הבעייתיים

בינתיים, הבנקים מעכבים את עודפי המזומנים מהפרויקטים אצלם. החשיפה המאזנית (שווי בספרים של הנכסים בניכוי החוב) של אלקטרה נדל"ן בגין שלושת הנכסים הבולטים בגרמניה היא כ-220 מיליון שקל, ובהם טמון הפוטנציאל העיקרי למחיקות בהון עצמי.

מדובר בבניין משרדים בפרנקפורט (60%). הפער החיובי בין שוויו במאזני אלקטרה נדל"ן לחוב בגינו הוא כ-14 מיליון יורו (כ-70 מיליון שקל). יתרת ההלוואה שבמחלוקת (חלק החברה) מול הבנק המממן Royal Bank of Scotland) RBS) הוא 91 מיליון יורו (כ-459 מיליון שקל). RBS טוען כי החברה לא עומדת ביחס ה-LTV (יחס בין גובה ההלוואה לשווי הנכס), וכי שווי הנכס הוא 171 מיליון יורו ולא 215 מיליון יורו, כפי שטוענת החברה. הפער בין השוויים נובע משיעור היוון גבוה יותר (5.5% לעומת 5%) ומתחשיב שכר דירה נמוך יותר (22.5 יורו למ"ר לעומת 25 יורו למ"ר).

הנכס השני הוא בניין משרדים הנמצא בנירנברג ומושכר במלואו לחברת ההיי-טק לוסנט. במקרה זה הפערים נובעים משיעור היוון גבוה יותר (7.7% לעומת 6%), מתחזית לשכר דירה נמוך יותר (8.73 יורו למ"ר לעומת 10.5 יורו למ"ר) ומעלויות הוניות בנכס שצופה הבנק בסך 8 מיליון יורו. יתרת ההלוואה שבמחלוקת היא כ-61 מיליון יורו (כ-308 מיליון שקל), שפירעונה באוקטובר 2012.

הנכס השלישי (70%) ממוקם בעיר סאארברוקן. בנכס זה קיים פער חיובי בין שוויו בספרים לחוב בגינו של כ-8 מיליון יורו (כ-40 מיליון שקל). במקרה זה טוען הבנק כי התזרים מהנכס אינו מכסה את תשלומי הריבית. יתרת ההלוואה, העומדת לפירעון בינואר 2012, היא כ-70 מיליון יורו (כ-351 מיליון שקל) והיא סווגה לזמן קצר.

אלקטרה נדל"ן הסתבכה גם בפורטפוליו נכסים בקלן (שהלוואת המזנין בגינם מוחזקת על ידי הפניקס ודלק נדל"ן) וכן בנכס באשבורן, אבל שם החשיפה למחיקות נוספות כמעט ולא קיימת. באלקטרה נדל"ן חולקים על טענות הבנקים ובוחנים כל נכס במטרה "לא להשקיע עוד כסף טוב אחרי כסף רע".

נועם פינקו, האנליסט של פסגות: "אנו סבורים כי הבנקים לא מעוניינים לקחת חזקה על נכסים, כשבגרמניה מבחינה משפטית חילוט על הנכסים מסובך יחסית. לאור המצב של הבנקים באירופה, סביר שהבנקים מעוניינים לחזק את הביטחונות שלהם ולהגדיל נזילות - כך שמדובר למעשה בטקטיקת משא ומתן המאפשרת לבנק לשמר את עודפי המזומנים מהנכסים אצלם ולדרוש ביטחונות נוספים.

"למיטב הערכתנו, אלקטרה נדל"ן תחזק ביטחונות - אבל תדרוש תמורה מסוימת מהבנקים, שעשויה להתבטא בין השאר בהפחתת החוב ובהארכת המח"מ (משך חיים ממוצע)", אומר פינקו.

חילוקי הדעות מול הבנקים המלווים גרמו לכך שאלקטרה נדל"ן סיווגה שתי הלוואות לזמן ארוך (מסוג נון-ריקורס) של 170.5 מיליון יורו (כ-861 מיליון שקל) לזמן קצר. בתוספת ההלוואות הקיימות, אשראי לזמן קצר וחלויות שוטפות התשלומים תפחו בסוף ספטמבר לכ-2 מיליארד שקל, והובילו לגירעון בהון חוזר (עודף התחייבויות שוטפות על נכסים שוטפים) של כ-1.65 מיליארד שקל.

המניה קורסת, האג"ח בתשואת זבל

המצב בשאר הנכסים של החברה נראה סביר. עם זאת, החשש ממחיקות כבדות באירופה ובמקומות נוספים (במסגרת הערכות השווי השנתיות), איבוד התזרימים בגין הנכסים, הצורך בחיזוק ביטחונות מול הבנקים ויחס צונן של שוק ההון בגיוס האג"ח ביולי 2011 מפילים את המניות והאג"ח של החברה.

מניית אלקטרה נדל"ן נפלה בכ-70% מתחילת השנה (כ-72% מאז ההנפקה) והחברה נסחרת לפי שווי של כ-225 מיליון שקל - רחוק ב-90% מהשיא ב-2007 ונמוך בכ-670 מיליון שקל מהונה העצמי בסוף ספטמבר. מדד נדל"ן 15 ירד בכ-24% מאוגוסט 2005 - מועד הנפקתה של החברה.

וכך, כשהאג"ח של אלקטרה נדל"ן נסחרות בתשואות של 14% והאפשרות למחזר את החוב בשוק ההון נחסמה, מחזיקי האג"ח של החברה - בדומה לחברות בקבוצות אי.די.בי, בן דב, לבייב ואחרות - לא ישנים בשקט.

במצב כזה, כדי לבחון את הסיכונים הכרוכים בהשקעה יש צורך בניתוח נכסיה של החברה, יחסיה עם הבנקים בישראל ונכונותו של בעל השליטה להכניס את היד לכיס.

אמנם קיימים לא מעט קווי דמיון בין אלקטרה לדלק נדל"ן, אבל לפי הערכות של אנליסטים מצבה נכון להיום אינו כה נואש כמו של דלק נדל"ן. לטענתם, בעזרת כמה פעולות, כמו מימוש נכסים ומחזור חובות בנקאיים, החברה תוכל לצלוח את השנים הקרובות בלי צורך בהסדר חוב. אבל, כפי שכבר ראינו בעבר, דינמיקה מסוכנת של הידרדרות בשווקים הובילה חברות למצבים לא נעימים.

אלקטרה נדל"ן חייבת כ-761 מיליון שקל לבעלי האג"ח (קרן וריבית) ועוד כ-1.08 מיליארד שקל לבנקים בישראל (הפועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי טפחות). מתוך הסכומים האלה, ב-2012 החברה חייבת לשלם לבעלי האג"ח כ-90 מיליון שקל ולבנקים כ-380 מיליון שקל. ב-2013 עומס הפירעונות יגדל והיא תצטרך לפרוע לבעלי האג"ח כ-204 מיליון שקל ולבנקים כ-265 מיליון שקל. ב-2014 הסכומים יירדו והחוב לבעלי האג"ח יגיע לכ-114 מיליון שקל ולבנקים לכ-170 מיליון שקל.

אוסף של הלוואות

כיצד אלקטרה נדל"ן תעמוד בתשלומים האלה בשנתיים הקרובות בהנחה שלא תוכל למחזר אג"ח? יש לה מזומנים בקופה בסך כ-220 מיליון שקל, מסגרות אשראי בלתי מנוצלות מהבנקים של כ-165 מיליון שקל וקו אשראי מהחברה האם, אלקו החזקות, של 100 מיליון שקל.

ההלוואות מול הבנקים משמשות גם להון חוזר וגם כנגד ליווי פרויקטים, ולכן אלה חובות שאלקטרה נדל"ן מעריכה שניתן יהיה לגלגל משנה לשנה או לפרוס תמורת תשלומים במזומן או חיזוק ביטחונות.

להבדיל מבעלי האג"ח, שאין להם ביטחונות, בישראל יש לטובת הבנקים שעבוד צף כללי, ובכמה מהמקרים יש הלוואות כנגד נכסים בישראל. כנגד ההלוואות עם הנכסים יש נכסים ששוויים גבוה מההלוואות ואין הלוואה מהותית מבנק בישראל - מדובר באוסף של הלוואות.

החברה אמנם מייצרת מדי שנה תזרים תפעולי של כ-40 מיליון שקל, אבל סביר להניח כי הסכומים הללו לא יספיקו והחברה תצטרך לממש נכסים, ויש לה לא מעט כאלה. כך, בפרויקט SEA1 בחוף הים בתל אביב (50%) מרבית הדירות נמכרו. ההערכות בשוק הנדל"ן הן שהתזרים הצפוי מהפרויקט יגיע ליותר מ-100 מיליון שקל נטו לאחר החזר חוב. כמו כן, הפרויקט כולל אחזקה במלון ששוויו מוערך בשוק בעשרות מיליוני דולרים, ואם יימכר הוא עשוי להותיר לפחות כמה עשרות מיליוני שקלים בקופתה של אלקטרה נדל"ן.

בנוסף, אלקטרה נדל"ן מחזיקה ב-25% ממגדל אלקטרה ברחוב יגאל אלון בתל אביב, המייצר NOI שנתי של כ-73 מיליון שקל ורשום בספרי החברה לפי שווי של כ-1.09 מיליארד שקל, בעוד ששוויו בשוק מגיע לכ-1.3 מיליארד שקל. אם החברה תממש את אחזקותיה היא תקבל תזרים נטו (בניכוי החוב) של 100-200 מיליון שקל.

כמו כן, אלקטרה נדל"ן מחזיקה 50% בפרויקט הרכבת בתל אביב, הכולל הקמת שטחי משרדים ומגורים. לפי פרסומים, המשרדים אמורים להימכר ביותר מ-200 מיליון שקל, והמגורים בעשרות מיליוני שקלים.

לכל אלה מצטרפת פעילות הייזום, כמו בניין משרדים במונטריאול, קנדה, שמוסב לבית מגורים, שבו כבר נמכרו 30 מתוך 65 דירות. היקף המכירות הצפוי מהפרויקט הוא כ-68 מיליון דולר קנדי (כ-250 מיליון שקל) והרווח כ-13 מיליון דולר קנדי (כ-50 מיליון שקל). התזרים החופשי שינבע לחברה יגיע לכ-20 מיליון דולר קנדי (כ-70 מיליון שקל).

בנוסף, יש קרקע (50%) שנרכשה במחיר אטרקטיבי ליד מתחם איקאה ברמת פולג בנתניה תמורת כ-30 מיליון שקל, ואחזקה של 12.5% (עם אלקטרה, פאנגאיה ויורוקום) במתחם תנובה בתל אביב, שבו אמור לקום פרויקט ענקי בעלות הקמה של כ-1.6 מיליארד שקל המיועד למגורים, משרדים ומסחר.

לאור האמור, לא ממש מפתיע כי בשוק יש כבר מנהלי השקעות שמתחילים לראות הזדמנות בהשקעה באג"ח של אלקטרה נדל"ן בתשואות הנוכחיות.

"שוק ההון מחמיר עם החברה"

פינקו: "להערכתנו, שוק ההון מחמיר עם החברה. הגם שמדובר בחברה ממונפת וקיים סיכון אמיתי בפגיעה בהון, לחברה אמצעים סבירים לעמוד בהתחייבויותיה בשנים הקרובות ופוטנציאל נאה לרווחי יזמות שיגדילו את ההון. אלקטרה נדל"ן נסחרת כיום ברבע מהונה העצמי (כ-660 מיליון שקל מתחת להון) ואנו לא סבורים כי היקף המחיקות יצדיק שווי שדומה לשווי השוק של החברה.

"אי לכך, אנו סבורים כי השקעה במניית החברה היא אטרקטיבית, על אף הסיכונים הכרוכים בהשקעה זו. לאור היקף המחיקות שהערכנו, אנו מפחיתים את מחיר היעד מ-26 ל-21.5 שקל למניה - גבוה בכ-147% ממחיר השוק", אומר פינקו מפסגות.

גם אדר עציוני, אנליסט הנדל"ן של מגדל שוקי הון, ממליץ לקנות את מניית אלקטרה נדל"ן - אבל מסייג: "המניה מיועדת לשוליים מסוכנים יותר של תיק ההשקעות, והפוטנציאל הגלום בתוספת המחיר הנוכחי מהווים אפשרות השקעה מעניינת לבעלי מעוף. עם זאת, למשקיע שאינו אוהב תנודתיות, כדאי לחפש השקעות אחרות".

השאלה שעדיין נותרה ללא מענה היא האם משפחת זלקינד, שנחשבה אחת המשפחות האמידות בישראל, תכניס יד לכיס ותתמוך בחברה במקרה הצורך. ככל הידוע, שאלה זו לא עומדת על סדר היום של אלקו אחזקות ושל בעלת השליטה בה משפחת זלקינד.

שלמה שרף, המכהן כמנכ"ל קבוצת עזריאלי, סירב להתייחס לדברים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#