מתי בפעם האחרונה ביקשתם חשבונית מהאינסטלטור? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתי בפעם האחרונה ביקשתם חשבונית מהאינסטלטור?

רוצים למנוע העלמות מס? קמפיין בטלוויזיה הוא לא הדרך

60תגובות

אדם נכנס לכיתת לימוד ונוטל משם מחשב, בחורה צעירה מסירה את מעילו של חייל ולוקחת אותו לעצמה, אזרח חודר לבית חולים, לוקח ציוד ועוזב את המקום. כל אלה מתרחשים לצלילי סרט מתח, ובסופו רועם קולו של הקריין: "כשאתה מעלים מס אתה פוגע בחינוך, בבריאות ובביטחון שלנו. זכור, העלמת מס היא עבירה פלילית ופשע חברתי".

זהו הקמפיין הנוכחי של רשות המסים, שמנסה לחנך אותנו, בפעם האלף, לא להעלים מסים. הקמפיין חביב וברשות המסים אומרים שהוא מייצר פידבק חיובי. ובאמת, חינוך והסברה הם נושאים חשובים שלעולם אסור להרפות מהם. עם זאת, האם הקמפיין הזה יכניס ולו שקל אחד נוסף לקופת המדינה? לא הייתי שם על זה שקל.

בחודשים האחרונים עולה שוב סוגיית ההון השחור בישראל, בין השאר בעקבות הדיון הציבורי סביב הצדק החברתי המיוחל. בכל פעם שנפער חור בתקציב המדינה, או בעתות מצוקה, מייד עולה סוגיית ההון השחור כמוצא אפשרי לצרכים המתרבים. משום מה, זה גם נתפש כ"חשיבה מחוץ לקופסה" - לצמצם את היקף ההון השחור בישראל, אבל קמפיינים נקודתיים שכאלה הם בדיוק החשיבה שבתוך הקופסה. אין בהם תמריץ לחולל שינוי תודעתי בקרב מעלימי המס וסייעניהם, אלא אם השחקנים ששכרה לשכת הפרסום הממשלתית לצורך הקמפיין מצליחים להזיז לכם משהו בלב.

מה כן יכול לחולל שינוי ולהביא לדיווחי אמת וגביית אמת של מסים? מן הסתם, מה שתמיד עובד בכלכלה: תמריצים. אפשר להשתמש בתמריצים חיוביים, או שליליים, או בשילוב של שניהם.

ניקח למשל את אחד המקרים הנפוצים של העלמות מס בישראל. אינסטלטור או שיפוצניק מגיע אלינו הביתה, מתקן, משפץ ומבקש את שכר עבודתו. כולנו מכירים היטב את סימן השאלה הזה בעיניים, שלא דורש אפילו הסבר אודות סוג העסקה: עם קבלה או בלי קבלה? מבחינת האינסטלטור, העסקה הכי טובה היא בלי קבלה, כי כך הוא חוסך את תשלום המס הכרוך בעסקה. גם מבחינתנו זו העסקה הכי טובה, כי אנשים פרטיים (להבדיל מעסקים) לא מקבלים החזר על המע"מ שהם משלמים. כך יוצא שבעסקה של 1,000 שקל, למשל, ההפסד של המדינה יכול להגיע ל-200 שקל ויותר.

החישוב הוא כזה: אם העסקה היתה נעשית עם חשבונית היינו צריכים לשלם 1,160 שקל כולל מע"מ, ואילו האינסטלטור היה צריך לדווח על הכנסה של כ-1,000 שקל כחייבת במס (על המע"מ הוא מקבל החזר בהתאם לתשומות שרכש מספקיו). כך שהמע"מ והמס שהוא משלם בהתאם לרווחיו מגיע ל-200 שקל ויותר.

לפי הערכות, אובדן ההכנסה למדינה במסלול העלמה זה לבדו מגיע למיליארדים רבים בשנה. יש עוד דרכים נפוצות להעלמת מס, כמו הנמכת סכומים בחוזים שחייבים במס (בנדל"ן למשל) או במסי יבוא (שם שיתוף הפעולה הוא עם גורמים בחו"ל). גם כאן נגזלים מקופת המדינה כמה מיליארדים.

הפרקטיקות הללו נהפכו מזמן לפולקלור ישראלי ומעטים נותנים את דעתם על הנזק שהן גורמות לכולנו. התמריץ שלנו לחסוך את המע"מ ולסייע לעברייני המס גדול מכדי לשבור את קשר השתיקה הזה. זה הופך את כולנו (למעט אלה שדורשים חשבונית) לסייענים לעבירה. נכון שחסכנו את המע"מ, אבל רוקנו את קופת המדינה בסכום גדול יותר. זה הנזק הכלכלי. הנזק החברתי גדול יותר, משום שהנוהג הזה מקבע בישראל נורמות של העלמות מס ותחמנות שגולשים בקלות לתחומים אחרים בחיינו.

הדרך המתבקשת לטפל בהעלמות היא חינוך והסברה, אבל מתבקשת דרך נוספת לשבירת הברית שבין ספק השירות ללקוח הפרטי שמשתף עמו פעולה בהעלמת מס. מה היה קורה אילו המדינה היתה מעניקה ללקוחות פרטיים החזרים על תשלומי מע"מ? זה אמנם חותר כנגד הרעיון הבסיסי של מע"מ המוטל על צריכה ומתגלגל לצרכן הסופי, אבל זה היה יכול לייצר למדינה פוטנציאל הכנסה גדול. אם, לפי הדוגמה, המדינה היתה מעניקה לאזרח החזר על תשלומי המע"מ שלו, אפילו החזר חלקי, התמריץ שלו לבקש חשבונית ולחייב את ספק השירות לדווח על הכנסה אמיתית היה גדל. אפשר גם להשתמש בתמריץ שלילי ולקבוע כי אדם שלא דרש חשבונית הוא עבריין מס, אם כי המהלך יהפוך מאזרחי המדינה לעבריינים.

ברשות המסים פועלת פרקטיקה של מלשינון. אזרחים מוצאים לנכון למסור לשלטונות המס מידע על מעלימי מס, והם זוכים בתגמול כלשהו על כך. יש מקרים שבהם הדיווח לא נעשה כלל עבור תגמול, אלא מתוך נקמנות וסכסוכים (האגדה מספרת כי שיעור גבוה במיוחד של פניות למלשינון הוא מצד נשים שרוצות לנקום בבני זוגן). היקף ההלשנות אינו גדול, ובכל מקרה הרעיון הזה נשמע חיובי פחות מתמריצים שמוסדרים היטב בחוק.

קל להסביר לאזרחים כי תשלום מסים מאפשר למדינה לספק שירותי חינוך, בריאות וביטחון טובים יותר, אבל ההבנה הזו מתמוססת אל מול הפיתוי הכרוך בהשתמטות מתשלום מע"מ. ככל שהעסקה גדולה יותר כך הפיתוי גדול יותר. הסיכון הוא רק על ספק השירות, שעלול לשלם מס כפול אם נתפס. על מי שרכש את השירות אין סנקציה כיום. הקשר שבין גביית מס אמת לבין שימוש בכספי מסים למטרות ראויות נתון גם הוא במחלוקת. קל להצדיק לעצמך את העלמת המס בנימוקים כמו "כולם עושים את זה", "ממילא הכסף ילך למקורבים" ו"כולם מושחתים".

לכן, רשות המסים, שמנסה לגבש בימים אלה דרכים נוספות לשיפור גביית המס באמצעות חינוך והסברה, צריכה לחשוב על עוד כמה רעיונות יצירתיים לצמצום העלמות המס - אם באמצעות מקלות ואם באמצעות גזרים. ייתכן שהדרך לעשות זאת היא במסגרת פרויקט לאומי שיתמרץ דיווח על עסקות ותשלום מס אמת, ולהפנות את הכסף שייגבה למשימה שהציבור יזדהה איתה ויחוש שותף להשגתה. יש רעיונות רבים לשימוש ראוי ב-5-10 מיליארד שקל נוספים בשנה שניתן יהיה לגבות.

הצבת היעדים האלה אל מול הכסף שאנו חוסכים כיום בקניית שירות "בלי חשבונית" יכולה לקדם הרבה מטרות כלכליות וחברתיות, ובעיקר - להקטין את מפלס הרמאות והתחמנות בישראל.

נ.ב.

הצורך בעידוד הציבור לדרוש חשבוניות אינו חדש, וגם לא התמריצים לכך. בשנות ה-80 יצאו שלטונות המס בישראל במבצע "חשבונית הפרס", שעודד את הציבור לשלוח לרשויות המס חשבוניות על עסקות, ובין שולחי החשבוניות הוגרלו פרסים יקרי ערך.

המבצע הופסק לאחר שהזוכה היה לא אחר מאשר מנהל המכס והמע"מ באותה תקופה, מרדכי ברקת. זה עורר אי אמון בקרב הציבור, ומאז עלה וירד הרעיון לחדש את חשבונית הפרס - ללא הצלחה. אם הרעיון יעלה שוב, דעו ששוב יתעורר הצורך לסתוםפ כמה חורים בתקציב המדינה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#