יוסי בכר: ישראל כבר נמצאת בתוך תהליך האטה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יוסי בכר: ישראל כבר נמצאת בתוך תהליך האטה

יו"ר בנק דיסקונט הביע הערכה לשמירה על מסגרת התקציב: "המשמעת התקציבית אצלנו כבר הפכה לנורמה מקובלת שלא מתווכחים איתה"

3תגובות

מה ההשפעה של המשבר הכלכלי העולמי על המשק בישראל? לדברי יוסי בכר, יו"ר בנק דיסקונט ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר בוועידת דיסקונט לעסקים של מרכז הבנייה הישראלי, על אף המשבר הכלכלי העולמי, ישראל סוגרת את 2011 עם צמיחה של 3%. "המערכת הבנקאית בישראל זהירה יותר, מתפקדת טוב יותר ממדינות העולם, ועם זאת עליה להמשיך לנקוט בצעדי זהירות כי כבר נכנסנו לשלבי האטה".

בכר התייחס למצב מדינות המערב והמשבר הכלכלי. "ארה"ב נמצאת בהאטה מתמשכת", אמר בכר. "החוב הלאומי של ארה"ב עומד על כ-100%, בגרמניה עומד החוב הלאומי על 83% ובבריטניה על 81%. ישראל היא כמעט המדינה היחידה בקרב המדינות המערביות שיורדת בחוב הלאומי שלה. האנקדוטה היא שבמשבר הכלכלי של 2008 המדינות השונות הוציאו את המערכת הבנקאית מהמשבר, וחששו ללכת להרפתקאות מסוכנות. במקום זאת הלכו והשקיעו באיגרות חוב של ממשלות, וזה בדיוק הדבר שמלבה את הבעיות באירופה - ההפסדים של איגרות החוב גדלים".

המצב בישראל מעודד יותר, לדברי בכר. קצב הצמיחה בישראל מאז ההתאוששות מהמשבר הכלכלי של 2003 עומד בשיעור יציב של 5%, "הגבוה ביותר אחרי ברזיל, רוסיה, הודו וסין (מדינות BRIC)", אמר בכר, והמשיך וציין כי בעוד שבארה"ב קיימת חוסר שליטה תקציבית והמדינה מגיעה לגירעון של 10% מהתוצר, בישראל מתנהלים אחרת.

דודו בכר

"אצלנו הולכים מכות, ממש כך, כדי לא לפרוץ תקציב בגירעון של 3%. אמריקה הגדולה לעומת זאת, לא מסוגלת לסגור תקציב בגירעון של 10%. באירופה הבעיות אינן בעיות שלא ניתן לפתור אותן, אבל כל אחד רוצה להיות 'הגבר הגדול של השכונה'. בין גרמניה, בריטניה וצרפת - רמת האהדה מגיעה לזו של הפוליטיקאים שלנו, שנמצאים במפלגות השונות. מדינות אירופה לא מצליחות להגיע לפתרונות גם בגלל בעיות רגולציה, אבל לא פחות בגלל בעיות פוליטיות".

אז מה קורה בישראל? לדברי בכר, המזל הגדול של ישראל הוא שהמשבר הכלכלי הגדול שפקד אותנו היה ב-2003, ולא ב-2008, כמו שאר מדינות העולם, "ומאז לקחנו את עצמנו בידיים. מה שקורה בישראל תמיד בעתות משבר הוא שאנחנו מצליחים להגיע לפתרונות. מאז ועד היום עברנו ממשק שהיה בבעיה גדולה, לא צומח, עם גירעון תקציבי של 6%, למשק צומח בשיעור של 5% מאז 2004. המדיניות הכלכלית הישראלית, אותה אני מציג בחו"ל, זו מדיניות של שמירה על מסגרת תקציבית שאינה תלויה במפלגה השלטת וזה דבר מדהים. כבר 10 שנים שהמדינה עושה מאמצים ואחראית לכסף שהיא מבזבזת. אנחנו לא יכולים לפרוץ מסגרת תקציב, אלא צריכה להיות אחריות על קצב העלייה בהוצאות הממשלה".

לדברי בכר, המשק הישראלי כבר נכנס להאטה, ועל אף שיעורי הצמיחה שנרשמו עד היום, את שנת 2011 נסגור בשיעור צמיחה של 3%. "המשמעת התקציבית אצלנו כבר הפכה לנורמה מקובלת שלא מתווכחים איתה. ב-2007 חרגנו חריגה חד פעמית, אך ב-2010 חזרנו לרמות סבירות, וההערכות הן שאת 2011 נסגור בשיעור צמיחה של 3%. לפי דעתי אנחנו כבר בתוך ההאטה, ומה המדד הטוב ביותר לזה? הקושי בגביית מסים. זה סימן שהמשק מאט, וזה קורה כבר מספר חודשים. גם שוק היצוא כבר מתחיל להתכווץ. אנחנו רואים הרבה ויתורים. אמנם אנחנו נמצאים במערכת יציבה, אבל מתחילים ללכת בכיוונים שליליים. זה למשל מה שקורה ליצוא בישראל. נקודת המפנה היא הרבעון השני של 2011. לא היתה ירידה משמעותית, אבל הורגשה בהחלט ירידה, בעיקר בנושא התעשיות הביטחוניות. התעשיות הביטחוניות הן כ-50% מהתוצר של ישראל, ולכן אין ספק שזה ישפיע, אין דרך שלא".

לדברי בכר, ההתייחסות של ישראל צריכה להיות בעיקר ביצוא למזרח אירופה, ולא פחות לחיסכון בריבית, שעשוי לממן את המלצות ועדת טרכטנברג. "אנחנו חלק מכלכלה גלובלית וזה טוב ורע. מה שקורה בעולם בוודאי ישפיע גם עלינו. כבר הרבה שנים אומרים שהגיע להזמן להסתכל למזרח. מאז שנות ה-90 עיקר היצוא בישראל - כ-70% - הופנה לאירופה ולארה"ב. כיום אנחנו נמצאים בשיעור של 65%, והיתר מופנה למזרח ולברזיל. יש עוד דרך ארוכה כדי לייצא בעיקר לסין וברזיל, שניהם שוק יעד חשוב".

"היום אנחנו בתוצר שמתקרב ל-800 מיליארד שקל. כדי לסבר את האוזן, אנחנו מוציאים מידי שנה 30 מיליארד שקל רק על תשלומי ריבית. הויכוחים סביב טרכטנברג זה 3-4 מיליארד שקל. אז ראו מה ניתן לעשות שחוסכים בתשלומי ריבית".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#