"משקיעים קטנים לא יוכלו לממן קידוחים חדשים במיליארד דולר" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"משקיעים קטנים לא יוכלו לממן קידוחים חדשים במיליארד דולר"

בשנתיים וחצי הקרובות מתוכננים כ-30 קידוחי אקספלורציה במי הים התיכון הישראליים בעלות של כ-2.8 מיליארד דולר ■ לשם כך החברות בענף יידרשו לגייס 1.2 מיליארד דולר ■ איך הן יצליחו?

3תגובות

>> בינואר 2009 נפל דבר בשוק ההון הישראלי. קבוצת דלק של יצחק תשובה, ישראמקו של חיים צוף וקובי מימון ונובל אנרג'י האמריקאית גילו את מאגר תמר מול חופי חיפה - אחת מתגליות הגז הטבעי הגדולות בעולם בעשור האחרון.

בעקבות זאת החלו חברות חדשות וישנות לבקש רישיונות חיפוש ימים, וכיום כמעט כל המים הכלכליים של מדינת ישראל מחולקים לחברות. כדי לקבל רישיון קידוח ימי על השותפות המבקשות להציג הון עצמי של 55 מיליון דולר ותוכנית עבודה מפורטת. התוכנית כוללת ביצוע סקרים גיאולוגיים - הבודקים את ההסתברות למציאת גז או נפט ואת הכמות המשוערת - ואם התוצאות מצדיקות זאת, הן יוצאות לקידוח אקספלורציה במבנה התת-קרקעי, שיוכיח אם אכן קיימת תגלית ברישיונות, או לא.

כמעט כל רישיונות החיפושים בגל הנוכחי יפקעו עד מחצית 2014 (רישיון ניתן לתקופה של שלוש שנים). כלומר אם לא יבוצע קידוח עד אז, הרישיונות יוחזרו למדינה.

בשנתיים וחצי הבאות אמורים להתבצע כ-30 קידוחי אקספלורציה בים התיכון הישראלי, כ-20 מהם ב-2013. עלותו הממוצעת של קידוח אקספלורציה במים עמוקים היא כ-100 מיליון דולר (לרבות לוגים ומבחני הפקה). השאלה, שכמעט ואינה נשמעת, היא מי יממן את אל הקידוחים האלה?

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

מבדיקת TheMarker עולה שעלותם המשוערת של הקידוחים מסתכמת ב-2.8 מיליארד דולר, ובדיקת קופות המזומנים של החברות הנסחרות בבורסה הישראלית, או אלה המתכננות לגייס בה, מלמדת כי יש פער של 1.2 מיליארד דולר בין עלות מימוש התוכניות לסכומים שברשותן.

בקידוחי אקספולרציה או שנמצאת תגלית או שהקידוח נמצא לא כלכלי וננטש, כאשר ההשקעה. לכן, הבנקים הישראלים והזרים לא במשחק המימון, והגופים המוסדיים אינם ממהרים להיכנס להרפתקה.

את הבדיקה ביצענו בהנחה שבכל רישיון השותפות מעוניינות לבצע קידוח אחד לפחות, כך שהסכום עוד עשוי לגדול במקרה של גילוי מאגר, שיגרור ביצוע קידוחים נופים בשטחי הרישיון. אמנם אין הכרח שבכל רישיון יבוצע קידוח אקספלורציה אחד, אבל כל הרישיונות הקיימים היו בעברם היתר מוקדם ובוצעו בהם בדיקות, לפחות ראשוניות - כך שאפשר להניח שהחברות ירצו לבצע קידוחי אקספלורציה בכל אחד מהם.

"עד היום מי שמימן את קידוחי האקספלורציה היו משקיעים קטנים, אבל ברור לנו שגברת כהן מחדרה לא תוכל לממן קידוחים במיליארד דולר", אומר יאיר אפרתי, מנכ"ל דש איפקס מיזוגים ורכישות, שבימים אלה מנסה לגייס 75 מיליון שקל לחברת ההשקעות בחיפושי גז ונפט קציר, כדי להכניסה לשלד בורסאי באותו שם.

"חסר כלי השקעה"

בארבע השנים האחרונות, 2008-2011, המגזר העסקי גייס מהציבור ומהמוסדיים 29 מיליארד שקל בסך הכל במניות - הן בהנפקות פרטיות הן בהנפקות ציבוריות בבורסה (בממוצע, מדובר ב-7.25 מיליארד שקל בשנה, כ-1.9 מיליארד דולר). ב-2010-2011 גויסו כ-10 מיליארד שקל (כ-2.7 מיליארד דולר) במניות (רק בבורסה). לצורך גיוס אג"ח חברה צריכה להציג תזרים חזוי, מה שאינו אפשרי במקרה של קידוח אקספלורציה.

הסכום שלו זקוקות חברות החיפושים בשנתיים הקרובות, 1.2 מיליארד דולר, קרוב למחצית מהסכום הכולל שגויס בבורסה של תל אביב במניות בשנתיים האחרונות - ממשקיעים פרטיים ומוסדיים. וכאמור, נתח גדול מהגיוסים משויך למוסדיים, שבמקרה של חברות הגז והנפט יכולים להשתתף רק בסכומים קטנים.

תחום חיפושי הגז והנפט מצליח יחסית בביצוע גיוסים, אבל הסכומים שגויסו עדיין אינם מתקרבים לסכומים הדרושים. אם נשוב לגיוסי 2010 הפרית, נראה כי בבורסה הישראלית גויסו 6.8 מיליארד שקל במניות. מתוך סכום זה גייס הענף 1.2 מיליארד שקל, כשארבע חברות חדשות - הזדמנות ישראלית, גלוב אקפלוריישן, הכשרה אנרגיה ואלון חיפושי גז - הנפיקו לראשונה וגייסו 300 מיליון שקל, וחברות נסחרות גייסו 900 מיליון שקל נוספים.

"הפתרון טמון בשתי מגמות - כסף מוסדי וכסף זר", אומר אפרתי. "יש צמיחה במעורבות הזרים בתפעול הקידוחים ובשותפות, וניצנים של השתתפות מוסדיים באקספלורציה, כמו בהנפקת שמן (בהנפקת החברה שבוצעה לפני כשבועיים השתתפו כחמישה מוסדיים בסכומים של כמה מיליונים בודדים כל אחד, ל"ז). זה אמנם מתחיל במיליוני שקלים בודדים, אבל אין לי ספק ששתי המגמות יתפסו תאוצה ככל שנמצא קידוחים נוספים.

"עם זאת, חסר היום כלי השקעה שיאפשר כניסה לתחום. גם לזרים וגם למוסדיים קשה עם המבנה של יחידות השתתפות - מבנה שנראה להן יקר - והחברות הנסחרות מעטות ולא תמיד מייצרות פורטפוליו מבוזר. בעולם מקובל שבין משקיעי האקספלורציה הגדולים נמנים גם מוסדיים, קרנות גידור וקרנות השקעה מתמחות. אין בישראל קרנות כאלה, וקשה מאוד להביא אותן. הפוקוס של גיוס ההון העתידי יהיה בזרים ובמוסדיים, ואם לא נצליח - הרבה רישיונות יחזרו למדינה", מדגיש אפרתי.

גם מנשה רם, יו"ר דיסקונט חיתום, ואיל גרינבאום, מנכ"ל החברה, מעודדים מהשתתפות המוסדיים בהנפקת שמן: "ייתכן שאנו עומדים בפתחו של שינוי שבו הכסף המוסדי מאפשר לממן את שלב האקספלורציה הכל כך מסוכן. ואולי כך עדיף.

"ראשית, למוסדיים יש יכולת לנתח לעומק את החברות ולפזר את הסיכון על פני מספר רב של חברות. שנית, ההיקף הכספי הנדרש אמנם גבוה, אבל במונחים של סך הנכסים המנוהלים על ידי המוסדיים הוא אינו מהותי. ושלישית, הצלחה בקידוחים תאפשר לציבור, ולא רק לקומץ בעלי עניין, ליהנות מהגילויים.

"ישנו דמיון רב בין חברות הנפט והגז לחברות הזנק וביומד. בתחומים האלה קיים מרכיב לא מבוטל של סיכון - אבל הצלחה אחת עשויה להניב תשואה של עשרות ואף מאות אחוזים", מסבירים רם וגרינבאום.

"היזמים יצטרכו להביא כסף מהבית"

המגייסים אולי אופטימיים, אבל בגופים המוסדיים לא ממהרים להתחייב. מנהל בכיר בגוף מוסדי: "הכל תלוי ברמת הסבירות להימצאות של נפט וגז ובאופן התמחור. אם נסתכל על הנפקת שמן, יש סיכוי סביר שיימצא נפט בהיקף שמצדיק הפקה, כי בעבר כבר נמצא שם נפט. אז שמנו שם קצת כסף, תיבלנו את תיק ההשקעות.

"עם זאת, מיליארד דולר זה סכום עצום, והוא צריך להגיע מהון עצמי. הבנקים לא יתנו ליזמים את הכסף, והם יצטרכו להביא אותו מהבית. גם לשמן לא היה קל לגייס, וחלק גדול מהמשקיעים שלה הם משקיעים פרטיים עם כסף. גם שיתופי פעולה עם חברות זרות יכולים להיות פתרון, אבל כיום אני לא רואה שום סיכוי שהסכום הזה יגיע מהשוק המוסדי. מצד שני, אם קידוחי שמן, מירה ושרה יצליחו, ונראה כי בכל מקום שאליו מגיע מקדח פורצים גז ונפט - אז התשובה שלנו עשויה להשתנות", מוסיף הבכיר.

צחי סולטן, בעל השליטה בכלל חיתום ובמודיעין אנרגיה, מחלק את החברות במגזר לשלוש קבוצות: חברות שמצאו ומפיקות או קרובות מאוד להפקה, כמו השותפות בתמר (דלק קידוחים, אבנר, ישראמקו ודור אלון), כאלה שכבר מצאו אבל עדיין לא מפיקות (רציו בלבד בשלב זה - לווייתן) והמון חברות שנמצאות בשלב האקספלורציה נטו (מודיעין, הכשרה אנרגיה, שמן, בנימין, פלאגיק).

לדבריו, בחברות מהסוג הראשון המוסדיים כבר מושקעים. גם בסוג השני הם נמצאים, אבל פחות. בחברות מהסוג השלישי המוסדיים נמצאים רק בשוליים.

"המוסדיים ייכנסו"

"כרגע, לרוב החברות יש כסף לקידוח אקספלורציה אחד או שניים, וזה יהיה המבחן של כל אחת מהן", אומר סולטן. "אם הקידוח הראשון יניב תוצאות חיוביות אני חושב שהמוסדיים ייכנסו להשקעה בחברה - וזה יהיה המקור לכסף הנוסף. השלב הבא של הכסף יהיה דרך המוסדיים. כרגע הם כמעט לא נכנסים. אם בקידוח מסוים יימצאו רזרבות מוכחות של נפט או גז, המוסדיים ייכנסו לשם. לפיתוח ולקידוחים נוספים".

אין למוסדיים מגבלות סיכון על כניסה לאקספלורציה?

סולטן: "המוסדיים לא צובעים את הכסף. מי שמשקיע בישראמקו לא יכול להחליט אם תמורת כספו הולכת לפיתוח תמר או לאקספלורציה בשמשון. זה יפתח פתח. ברגע שנראה שיש פה נפט או גז אין לי ספק שהשוק המקומי יהפוך לקטן על החברות האלה, והן ייצאו לשוק הקנדי, הבריטי או האמריקאי".

אנחנו דווקא רואים חברות מהשווקים הללו, כמו אדירה ו-GGR, שמתקשות לגייס שם ומנסות לעשות זאת בישראל.

"זה נכון שגם מעבר לים קשה לגייס בשלב האקספלורציה. משקיעים רוצים לראות דברים מוכחים. חברות שלא יהיו להן תגליות על הקידוח הראשון ואין להן כסף לקידוח השני - תהיה להן בעיה".

יכול להיות שהסינים והדרום-קוריאנים יפתרו את הבעיה וישתלטו על חלקים נכבדים מהמאגרים?

"הם באים לפה כל הזמן, ימשיכו לבוא ולהערכתי גם יקנו חלק מהמאגרים. יכולים לקרות כל מיני תרחישים".

גילוי ישנה את המשחק

מקורב לשותפות תמר: "ראינו את מודיעין והכשרה עושות שמיניות באוויר כדי להשיג מימון לקידוחי האקספלורציה במירה ושרה, מתוך הנחה שיהיה קל יותר לגייס לאחר שתהיה תגלית (תמר), אבל זו טעות. אין שום ערך לגז באדמה אם אין לו תוכנית פיתוח שאפשר לכמת - לכן, האתגר הגדול הוא להצליח לסגור את מימון הפיתוח, עבודה קשה מאוד.

"הבנק לא נותן שקל לאקספלורציה, רק כשיש תוכנית פיתוח. אבל, לכאורה, אם הצלחתי לסגור את מימון הפרויקט אפשר לממן את קידוחי האקספלורציה האחרים בכסף הזה. יש לכך שתי סיבות: ברגע שיש לי תגלית מפיקה אז אני מייצר תזרים שיכול לממן המשך פיתוח, והשנייה - כשהבנק מעניק מימון הוא מניח צריכה מינימלית ומחיר מינימלי; זאת אומרת, שאם באופן ריאלי נייצר ונמכור יותר, יהיה לנו כסף להשקעות נוספות", מסביר המקורב.

נותר להמתין ולראות מי תצליח בתחרות על הכסף הציבורי ותגייס בבורסה, ומי יביא הון מהבית. גילוי נפט, שמחירו גבוה והפקתו קלה בהרבה בהשוואה לגז טבעי, בשכבות העמוקות במאגר לווייתן ישנה את כללי המשחק. גילוי כזה יגביר משמעותית את הסתברות למציאת הזהב השחור גם בקידוחים אחרים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#