האם נתניהו ושטייניץ מפחדים מהעשירים? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם נתניהו ושטייניץ מפחדים מהעשירים?

מס היסף היה ממפה את הכנסות בעלי ההון; בפגישה חסויה הוא בוטל

16תגובות

מה בדיוק קרה בחדר הסגור של יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ביום שלישי שעבר, איננו יודעים. רק שר האוצר, יובל שטייניץ, ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, נועדו בחדר בפגישה בארבע עיניים. אנחנו כן יודעים את תוצאות אותה פגישה חסויה: סעיף בהצעת החוק ליישום פרק המסים של ועדת טרכטנברג, סעיף שכבר עבר את אישור ועדת הכספים והיה בשל לחקיקה, נשלף ברגע האחרון מן החוק. זה היה הסעיף של מס היסף, הידוע גם בכינויו מס העשירים.

מס היסף דיבר על תוספת מס של 2% בלבד על העשירים מאוד - אלה שהכנסותיהם השנתיות עולות על מיליון שקל (83 אלף שקל בחודש). אם מס היסף היה מיושם, בעלי ההכנסות הגבוהות מאוד היו משלמים מס הכנסה מירבי של 50%, ומס רווח הון מירבי של 25%-32% (תלוי אם הם בעלי שליטה או לא). על פניו מדובר במס מידתי מאוד וממוקד מאוד - תוספת של 2% בלבד רק על האוכלוסייה העשירה ביותר. מדוע, אם כך, הסעיף התמים הזה נפל בפגישה סודית וגורלית של הרגע האחרון?

לכך ישנם כל מיני הסברים תפעוליים. כמו למשל שכדי למסות את כל הכנסותיהם של העשירים - מהון ומשכר גם יחד - נדרש היה שינוי כלשהו בדיווחים לרשות המסים, ובעיקר היה נדרש מרשות המסים להתחיל לאכוף את חובת הדיווח. החוק כיום מחייב כל מי ששכרו עולה על 600 אלף שקל בשנה להגיש דו"ח לרשות המסים, גם אם הוא שכיר ולא עצמאי.

בפועל יש שכירים עשירים רבים שמדלגים על חובת הדיווח הזאת, ולכן אין כל מידע על סך ההכנסות שלהם. הטלת מס היסף היתה מחייבת את רשות המסים להתארגן על אכיפת הדיווח ובדיקת דיווחים - אבל זה היה מאמץ כדאי בכל מקרה, לאור אי קיומו של החוק כבר כיום.

היה גם הסבר תפעולי נוסף, שלפיו גפני ביקש להחריג מחובת מס היסף את מי שמוכר דירה להשקעה (להבדיל ממכירת דירת מגורים, שאינה חייבת מלכתחילה במס) פעם או פעמיים בחייו. בבחינת אם אבא נחמד קנה דירה להשקעה עבור בתו, שלא יצטרך לשלם מס מוגדל אם הוא בוחר בסוף למכור את הדירה.

אפשר להתווכח עם הדרישה הזאת של גפני - מדוע שמי שמחזיק דירה להשקעה לא ישלם מס מוגדל, גם אם יוצא לו למכור דירה כזו רק פעם אחת בימי חייו? מדובר הרי בתוספת של 2% מס בלבד ובאופן חד-פעמי - אבל בכל מקרה, הוויכוח הזה הוכרע. האוצר קיבל את עמדת גפני, וטען כי ניתן יהיה להחריג מצבים מסוג זה מן החוק.

החשודים המיידיים

הטיעונים התפעוליים, לפיכך, לא היוו מכשלה ממשית בפני יישומו של מס היסף. למרות זאת מס היסף, בהחלטה דרמטית של הרגע האחרון, בוטל. האם ייתכן כי היו כאן אינטרסים נסתרים, המשרתים את טובתם של בעלי ההון במדינת ישראל? מאחר שח"כ משה גפני החרדי אינו ידוע כמי שמתרועע עם אילי ההון, הוא אינו החשוד המיידי כאן. החשד העיקרי נופל לפיכך לפתחם של שר האוצר, יובל שטייניץ, ושל פטרונו הפוליטי - ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אחת ההשערות למה שהתחולל בחדרו של גפני באותו יום היא כי שטייניץ או נתניהו (או שמא שניהם) הבינו לפתע את המשמעות האמיתית של מס היסף. המס התמים הזה, בשיעור לא משמעותי של 2% בלבד, אינו מזיק כשלעצמו לאף אחד - אבל מאגר המידע שיצטבר בעקבותיו יכול להיהפך בעתיד למזיק ביותר.

הדרישה מרשות המסים להתחיל לאכוף את הדיווח של בעלי ההכנסות הגבוהות - ולא פחות מכך, להתחיל לבדוק את הדיווחים באופן פרטני כדי לוודא אם סך ההכנסות המצרפי בדיווח אינו מגיע למיליון שקל ויותר - עשויה היתה ליצור מאגר מידע שלא יסולא בפז לגבי עשירי ישראל. לו היה מס היסף מיושם, היתה מוצאת את עצמה רשות המסים עם מאגר מידע מדויק על ההכנסות של עשירי ישראל בתחום השכר וההון.

הדגש הוא על האחרון - הכנסות מהון. נתוני מינהל הכנסות המדינה חושפים כי המאיון העליון של העצמאים שונה מכל 99% האחוזים שמתחתיו, בכך שהוא האחוז היחיד באוכלוסייה שהרוב המוחלט של ההכנסה שלו היא מהון ולא מעבודה.

66% מההכנסות של המאיון העליון של העצמאים מקורם בהון. אין לנו נתון דומה לגבי המאיון העליון של השכירים, בין היתר משום שחלק גדול מהם כלל אינם מגישים דו"ח כנדרש לרשות המסים, אבל ניתן לשער שגם בקרב השכירים העשירים התמונה אינה רחוקה מכך. מיסוי ההון הוא קריטי, ולא פחות חשוב - תמונת ההכנסות מהון היא קריטית.

כיום התמונה הזאת אינה קיימת כי רבים מעשירים ישראל אינם מדווחים כנדרש, ובכל מקרה הדיווחים שלהם כמעט שאינם נבדקים. מס היסף היה משנה את כל זה, גם מבחינת אכיפת הדיווח וגם מבחינת בדיקת הדיווח.

מס היסף, לכן, היה עוזר לרשות המסים למפות היטב את תמונת ההכנסות של עשירי ישראל. במפה כזו אפשר לעשות בעתיד כל שימוש אפשרי - 2% מס יסף של היום יכולים להיהפך בעוד עשר שנים ל-20% מס המוטל אך ורק על העשירים ביותר. אולי אך ורק על ההכנסות מהון של העשירים ביותר. האם זה מה שהפחיד את הצמד שטייניץ-נתניהו?

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#