משבר כלכלי ברשות הפלסטינית: "90% מהכלכלה לא תלוי בהם" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משבר כלכלי ברשות הפלסטינית: "90% מהכלכלה לא תלוי בהם"

הרשות הפלסטינית נהנתה מצמיחה כלכלית בגדה המערבית - אך זו היתה צמיחה קצרת טווח, שהתבססה על סיוע חוץ, לא על פעילות או השקעות במגזר הפרטי - כך על פי מחקר של מכון MEMRI

21תגובות

בשנים האחרונות נהנתה הרשות הפלסטינית מצמיחה כלכלית בגדה המערבית, אך התברר שזאת היתה צמיחה קצרת טווח, שהתבססה על סיוע חוץ, לא על פעילות או השקעות במגזר הפרטי - כך נכתב במאמר של מכון MEMRI, מכון לחקר תקשורת המזרח התיכון.

כשסיוע החוץ פחת באופן חד, פרץ ברשות הפלסטינית משבר כספי שהתבטא בקשיי נזילות ובקושי לשלם שכר לעובדים. משבר זה פגע באמינות הצהרותיו של ראש הממשלה, סלאם פיאד, אודות מוכנותה להקמת מדינה פלסטינית. עיכוב כספי הרשות הפלסטינית שישראל גובה עבורה עלול להחמיר את המשבר, מה שגורם לראשי הרשות לדרוש להחליף את הסכם פאריס, המסדיר את יחסי הכלכלה בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, בהסדר אחר, המפחית את תלותו של המשק הפלסטיני בישראל, נכתב במאמר, שמתבסס על פרסומים ברשתות התקשורת הפלסטינים, בהם אל ג'זירה, אל-איאם, אל-חיאת וסוכנות הידיעות מעאן.

לדברי המכון, במחצית שנת 2011 נחשף ברבים קיומו של משבר כלכלי ברשות הפלסטינית, כשזו לא עמדה בתשלום משכורת מלאה לעובדיה ונאלצה לשלם רק חלק ממנה. המשבר לא פרץ במפתיע. סימניו נראו כבר בחודש מאי 2010, כדברי החשב הכללי של הרשות הפלסטינית, יוסף אל-זמר: "מדינות ערב העבירו רק 280 מיליון דולרים מתוך 960 מיליון דולרים שהתחייבו לתת, בשעה שהממשלה גובה מסים מהגדה המערבית בלבד כדי לממן את הגדה, את עזה, את מזרח ירושלים ואת הפזורה הפלסטינית".

אחד הגורמים העיקריים למשבר, אותה מונה המכון, הוא צמצום הסיוע הכספי ממדינות ערב. לדברי סלאם פיאד, "המדינות התורמות הבטיחו לממשלתו ... סיוע ב-2008 של 1.8 מיליארד דולר, בשנת 2009 - 1.3 מיליארד דולר, 1.1 מיליארד בשנת 2010 ובשנת 2011 - 970 מיליון דולר, אולם מקצת המדינות התורמות לא עמדו בהתחייבויותיהן, בייחוד בשנתיים האחרונות, דבר שגרם להצטברות של גירעון בתקציב, שהפך החודש למשבר כספי המונע מן הממשלה יכולת לשלם שכר לעובדיה, לראשונה אחרי ארבע שנים".

מתוך הבנה שכספי המדינות התורמות לא ימשיכו לזרום לנצח, פעל פיאד כדי לצמצם בהדרגה את התלות במדינות התורמות, עד שתיפסק בשנת 2013. מדיניות זאת סייעה לצמצם את התלות במדינות אלה במחצית: בשנת 2008 הוא הגיע ל- 1.8 מיליארד דולרים; ב-2011 הוא עומד על 970 מיליון דולר.

מנגד, טען הכלכלן ד"ר נצר עבד אל-כרים, כי הפלסטינים לא יוכלו לתפקד באופן עצמאי מבחינה כלכלית, כיוון שכלכלתם תלויה בגורם הישראלי ובסיוע חוץ: "שני גורמים אלה שולטים על 90% מן הכלכלה הפלסטינית. 80% מן ההכנסות תלויים בגורמי חוץ לא ודאיים. 120 מיליון דולר מגיעים מישראל, 100 מיליון דולר מן המדינות התורמות. בפועל על 220 מיליון דולר אין לנו שליטה. אנו שולטים על 50 מיליון דולר בלבד".

היומון "אל-חיאת", היוצא לאור בלונדון, ציטט מומחים הסבורים כי "המשבר הכספי ברשות הפלסטינית נוצר בשל העסקת עובדים לפי שיקולים פוליטיים, דבר שהחל עוד בימיו של ערפאת וגרם לניפוח מנגנון כוח האדם שלה". על פי היומון, "ערפאת ראה בשלטון כלי לפתרון בעיית האבטלה בחברה ענייה, הנמצאת תחת מצור וכיבוש. מספר עובדי הרשות הפלסטינית כבר הגיע ל-180 אלף, אך פיאד צמצמו בארבע השנים האחרונות ל-151 אלף על ידי ביטול משרות פיקטיביות והוצאת מספר רב של אנשי ביטחון לגמלאות".

גורום נוסף לבעיות של הכלכלה הפלסטינית הוא ריבוי המועסקים במנגנונים וגופים שאינם תורמים לייצור. הכלכלן ד"ר פארוק דואס מעזה, אמר לשבועון "אל-ביאדר אל-סיאסי": "בניסיון לשפר את המצב הכלכלי החליטה הרשות, בשנים הראשונות, לוותר ככל שניתן על שוק העבודה בישראל והעסיקה כ-25% מכוח האדם .. אך לא בתחומים כתעשייה או חקלאות. אמנם חלק מהם הועסק בחינוך, בריאות ובטיחות תעסוקתית, המשרתים את המגזר היצרני, אך חלקם הגדול עבד במגזרים לא יצרניים ובייחוד במנגנוני הביטחון הרבים".

דו"חות שפירסמו בשנים האחרונות הבנק העולמי ואונר"א, יצרו רושם שבמשק הפלסטיני יש צמיחה והוא מוכן לקראת השלמת מהלך הקמת המדינה הפלסטינית. הכלכלן ד"ר נצר עבד אל-כרים, אמר כי הדו"ח של הבנק העולמי התעלם מהיבטים כמו גובה האבטלה, ומכך שהצמיחה היא שברירית: "ידוע שמגזרים כלכליים שונים היו עדים מאז שנת 2007 לצמיחה ברורה בגדה המערבית, אך זו צמיחה פורמלית, שאיננה בת קיימא. הדוח של אונר"א, שהתמקד באבטלה ובעוני במחנות הפליטים, ביטא תמונה מהימנה יותר בנושא זה". לדבריו, דו"חות הבנק העולמי הם דיפלומטיים מעבר לנדרש ונכתבים בנימה חיובית בנוגע לעולם הערבי כולו ולא רק בנוגע למצב בפלסטין.

דברים מפורשים יותר אמר דיקן הפקולטה למסחר ולכלכלה באוניברסיטת ביר זית, מחמד נצר: "הצמיחה שהשיג המשק הפלסטיני בשלוש השנים האחרונות לא היתה צמיחה בת קיימא. היא התבססה על הוצאות הממשלה הממומנות על ידי סיוע חוץ ולא על פעילות או השקעות של המגזר הפרטי".

רויטרס

באחרונה ניסו הפלסטינים לתלות את המשבר הכלכלי בהסכם פאריס (הנספח הכלכלי בהסכם אוסלו, המסדיר את היחסים הכלכליים עם ישראל בתקופת הסדר הביניים). יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס קרא להשתחרר מן ההסכם הזה; יועצו הכלכלי, ד"ר מחמד מוסטפא, טען כי "אבד הכלח על הסכם פאריס ויש להחליפו בהסכם שיבטיח את עצמאותה המלאה של הרשות ואת שליטתה במדיניותה הכלכלית והמסחרית. לטענתו, הרשות חתמה על הסכם פאריס בשנת 1994 בתנאים המקפחים את הפלסטינים, בסברה כי זהו סידור זמני שיסתיים תוך חמש שנים, עם השגת הסדר הקבע". עוד אמר כי ההסכם מעכב את צמיחת המשק, גורם להגדלת הגירעון המסחרי, להעמקת התלות בשוק הישראלי ולהפסדי מסים לרשות הפלסטינית.

לדברי המכון, פניית הרשות הפלסטינית לאו"ם כדי להתקבל כחברה קבועה בארגון, כמו גם קבלתה כחברה באונסק"ו, אינם מיטיבים עם מצבה הכלכלי משום שהקונגרס האמריקני המליץ בתגובה למהלכים אלה לעכב העברת כספי סיוע לרשות. גם ישראל נקטה צעד ענישה כשעיכבה זמנית את העברת כספי המיסים והמכס לרשות עקב צעדה החד-צדדי.

המשבר הכלכלי גרם לבכירים ברשות הפלסטינית לפקפק בדברי סלאם פיאד אודות השלמת בניית מוסדות המדינה הפלסטינית. בכיר במשרד ההסברה הפלסטיני ובעל טור ביומון הרש"פ "אל-איאם", האני אל-מצרי, תהה: "אם הרשות אינה יכולה לעמוד בהפסקה של הסיוע ושל העברת המסים, כיצד היא מכריזה, באמצעות עדויות של דו"חות בין-לאומיים, שהיא מוכנה להקמת המדינה, שהכלכלה הפלסטינית פורחת ושהצמיחה גדלה?".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#