קבוצת איילון: עדיין לא פסגת הפחד - מומלץ עדיין להישאר במקלטים - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קבוצת איילון: עדיין לא פסגת הפחד - מומלץ עדיין להישאר במקלטים

הפירות הבאושים של חגיגת הגירעונות הממשלתיים באירופה הינם משבר החובות הריבוניים הנוכחי באירופה, משבר המאיים להכניס את כלכלת אירופה למיתון עמוק

התוצר המרכזי של פגישת הפסגה של מרקל וסרקוזי בסוף השבוע בבריסל הוא ניתוח להשתלת שיניים תותבות לאמנת מסטריכט – הצד המוניטארי.

הכורח של מדינות האיחוד האירופאי להקפיד על משמעת פיסקאלית קיים על הנייר כבר שנים ארוכות - אמנת מסטריכט נקבה ביחס חוב לתוצר של 60% כתקרת החוב המותרת למדינה וכן בתקרה של גירעון שנתי שוטף אשר אסור שיעלה על 3% תוצר.

כולנו יודעים כי ההמלצות הראויות האלו נשארו "על הנייר" וחגיגת הגירעונות באירופה והחובות הנערמים השתוללה במשך שנים ארוכות. הפירות הבאושים של חגיגת הגירעונות הממשלתיים באירופה הינם משבר החובות הריבוניים הנוכחי באירופה, משבר המאיים להכניס את כלכלת אירופה למיתון עמוק.

במסגרת הקונגרס בבריסל החליטו קברניטי 26 מתוך 27 מדינות גוש היורו לאמץ כלכלים נוקשים ליישום המשמעת הפיסקאלית בגוש האירו. כללים אלו כוללים מנגנוני פיקוח שוטפים והדוקים על תקציבים ממשלתיים של מדינות האיחוד האירופאי משלב הצעות התקציב ועד לאישורם וכן מנגנוני סנקציות על מדינות מפרות.

בשורה תחתונה מדובר במהלך שהוא בגדר "מעט מדי" וכולנו תקווה שעדיין לא מאוחר מדי. במצב העולם הנוכחי הרי הוכח כי ללא פיקוח ואכיפה פיסקאלית ההפקרות הפיסקאלית באירופה חגגה במשך שנים ואילו הנתונים הכלכליים במדינות רבות שוכתבו כך שנסדק באופן קשה האמון במוסדות הכלכלים במדינות השונות.

אנו סבורים כי צפויה עוד "ויה דה לה רוזה" לא קצרה למנהיגי המדינות באיחוד האירופאי בבואם לאשר את הסיכומים המוגבלים בקונגרס בריסל בפרלמנטים השונים. למדנו כבר מתוכנית הסיוע אשר גובשה בשלהי חודש אוקטובר כי קיים פער גדול בין לכתוב תוכנית כלכלית אשר תניח את דעתם של הפעילים בשווקים לבין היכולת לממש את התוכנית הכלכלית הלכה למעשה לתוכנית עבודה.

ניהול משבר החובות באירופה הוכיח כי הכוחות הפוליטיים המנהלים את המשבר אינם פועלים במאמץ משותף עם הכוחות הכלכליים ולפיכך אנו מעריכים כי הן מנגנוני הפיקוח והן מנגנוני האכיפה במתכונת אשר סוכמו בבריסל ידוללו בפרלמנטים השונים ובסופו של יום יהיה אומנם שיתוף פעולה פיסקאלי הדוק יותר מן המצב הקיים כיום, אולם אירופה תהיה רחוקה מרחק רב ממצב עולם רצוי של אינטגרציה פיסקאלית פשוטה כמשמעה.

משרד אוצר על אירופאי אשר בו מתקבלות החלטות פיסקאליות הן ברמת המאקרו של האיחוד האירופאי כולו והן ברמת המיקרו בכל האמור בכלכלת המדינה הבודדת הינו חלום רחוק אשר אינו בר מימוש בשל הבעייתיות הפוליטית הכרוכה בו.

זרוע הניהול הפיסקאלית עדיין חסרה בניהול כלכלת אירופה וזו אמורה להמשיך ולפעול עם מטבע אחיד המייצר עיוותים, ריבית אחידה המייצרת אף היא מגבלות רבות ואילו המדיניות הפיסקאלית תוותר מבוזרת וכאן לב ליבה של הבעיה.

משרד אוצר על אירופאי בעל יכולת להסיט משאבים ממדינה למדינה על מנת לפעול באופן כלכלי אנטי מחזורי בעת הצורך ואשר ניחן ביכולות מובנות של פיקוח ואכיפה הוא הפתרון האולטימטיבי לנושא האינטגרציה הפיסקאלית, אולם הפוליטיקה האירופאית לא תאפשר שמנגנון שכזה יבוא לאוויר העולם ואפילו במחיר של התפרקות גוש היורו.

בפועל, בינתיים הפעילו ראשי האיחוד מיני בזוקה - הקדמת יסודה של קרן הייצוב האירופאית הקבועה מאמצע שנת 2013 לאמצע שנת 2012. קרן זו הוגבלה בהיקפה לסך של 550 מיליארד יורו אל מול הקרן הזמנית אשר משאביה מסתכמים ב-440 מיליארד יורו.

כמו כן סיכמו המנהיגים על הזרמה של 200 מיליארד יורו לקרן המטבע העולמית על מנת שזו תסייע למשבר החוב הריבוני באירופה.

בקיץ עוד סברו כולם כי אירופה תשכיל לייצר קרן סיוע אדירה בהיקף של 1.5- 2 טריליון יורו על מנת למנוע בכל מחיר התפשטות של משבר החובות האירופאי לספרד ואיטליה ומשם היישר לליבת גוש היורו.

בשלהי אוקטובר הוחלט להגדיל את קרן הסיוע לטריליון יורו, מדובר היה בסכום נמוך ביחס לציפיות המוקדמות אשר אינו מספיק אפילו להתמודד עם דרישות מחזור החוב של מדינות ה-GIIPS לשנת 2012, אולם גם סכום זה התברר כגדול על אירופה המוחלשת ואילו נכון לתום הקונגרס בבריסל הסתפקו קברניטי אירופה באספקת תחמושת מינימאלית לקרן המטבע על מנת שזו תוכל להגביר מעורבותה בטיפול במשבר.

יתר על כך, גם בכל האמור בסכום של 200 מיליארדי היורו לא ברור מהיכן אלו יבואו והאם המדינות בקשיים ידרשו לתרום את חלקן היחסי.

קברניטי אירופה מתעקשים להדחיק את העובדה כי ללא הפעלה בהיקפי ענק של הבנק המרכזי באירופה בשוק הפתוח לא תבוא רגיעה לשוק החוב הריבוני וכבר במבחן הראשון המשמעותי של אירופה במחזור חוב איטלקי וספרדי בהיקפים גדולים ברבעון הראשון של שנת 2012 יתבהר לחברים האירופאים כי או שהבנק המרכזי של אירופה יחל במלאכת הדפסת יורו או שהפרויקט של גוש היורו יכנס כפרק עב קרס לספר ההיסטוריה על כל המשתמע מכך.

התספורת האחרונה?

התספורת על החוב היווני היא האחרונה בה יחויב הסקטור הפרטי. מנהיגי גוש היורו הבינו כי בכך שחייבו את הסקטור הפרטי להשתתף בחילוץ יוון באמצעות מחילה על 50% מהחוב הם שמטו את הקרקע מתחת לביטחון של המשקיעים באיגרות החוב הריבוניות ופגעו קשות בביקושים לאג"ח ריבוניות.

ההבטחה כי מדובר ב"פעם אחרונה ודי" אמורה להחזיר את אמון המערכת הפיננסית בחובות הריבוניים.

בשורה התחתונה עמדתנו היא כי מדובר בהתחייבות דקלרטיבית מן הפה החוצה ונאיבי מי שמקבל אותה פשוטה כלשונה.

במקביל, סוכנויות הדירוג מאיימות

הפטיש של סוכנויות הדירוג מונף באוויר וצפוי לרדת על מערכת החוב הריבונית והפיננסית באירופה – סוכנות דירוג אחת אחר חברתה מסמנות מזה תקופה את חלקים מרכזיים של חוב המערכת הריבונית של אירופה וכן את של חוב המערכת הבנקאית האירופאית כמועמדים להורדות דירוג חוב כתוצאה מהידרדרות התנאים בשווקים.

אנו מעריכים כי לסוכנויות דירוג החוב ימשיך להיות תפקיד מפתח בהידרדרות משבר החובות האירופאי לשלב הבא, שלב בו ידרשו קברניטי גוש היורו להחליט האם להמשיך יחדיו או להיפרד.

התרחיש המרכזי אשר אנו רואים הינו סדרה של הורדות דירוג רוחביות ברחבי אירופה הן במערכת הריבונית והן במערכת הבנקאית, הורדות דירוג אלו יגבירו את הלחץ בשווקים ויגררו את הבנק המרכזי של אירופה ללב הזירה כמוצא אחרון למימון למדינות ולבנקים.

להערכתנו, חברות הדירוג לא תוכלנה להימלט מתרגום תחזיות הדירוג השליליות שלה למדינות ובנקים באירופה להפחתות דירוג שכן נגזר עליהם להיות הילד שיאמר כי המלך האירופאי אינו לבוש.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#