חוסר אחריות יביא לטרור בשווקים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוסר אחריות יביא לטרור בשווקים

ישראל מנהלת שוק אג"ח שבוי - ולא לעולם חוסן

5תגובות

<< בסוף השבוע החליטו מדינות אירופה להעמיד 200 מיליארד דולר לקרן המטבע הבינלאומית, כדי לסייע לקרן לסייע להן. בעולם צחקו מהסכום הזה, שברור לחלוטין כי הוא אינו מספיק כדי לכסות את חובותיהן של ענקיות כמו איטליה או ספרד, אבל דווקא מנכ"ל חברת הייעוץ מקינזי סבור אחרת.

בדברים שנשא בכנס "גלובס" אמר אתמול דומיניק ברטון, כי מטרת ה-200 מיליארד דולר אינה לסייע בהחזר החובות של מדינות במצוקה - אלא רק לסייע לאותן מדינות לנסות ולמחזר את החובות שלהן בריבית נמוכה יותר.

הריבית היא שם המשחק. היא תמיד היתה שם המשחק, אבל עד למשבר של 2008 זה היה משחק קל מבחינתן של מדינות. אג"ח של מדינות נחשבו לנכס חסר סיכון, ולכן משקיעים רכשו את אג"ח של המדינות בריבית מינימלית. כיום זה כבר אינו המצב. החשש מפני חוסר היכולת של מדינות לשרת את החובות העצומים שצברו הביא לזינוק חד בריבית שהשווקים דורשים מהן. הריבית על האג"ח של איטליה, למשל, הגיעה בחודש האחרון לשיא של כמעט 7%. מאחר שהצמיחה של איטליה אינה מתקרבת אפילו ל-7%, עולה מכאן כי לאיטליה אין יכולת להמשיך ולגייס חוב - תשלומי הריבית לבדם ימוטטו אותה.

סערת השווקים הזו פסחה עד כה על ישראל. בניגוד גמור לאיטליה, הריבית על האג"ח של ישראל יציבה ונמוכה, יחסית. לפי נתוני משרד האוצר, הריבית הנדרשת כיום על אג"ח שקלית ארוכה של המדינה היא כ-4%. זוהי רמת הריבית הנמוכה ביותר אותה נדרשה המדינה לשלם זה עשור, והיא יציבה כבר כשלוש שנים.

השווקים עושים לישראל חיים קלים, ולא בכדי. ישראל צלחה את המשבר העולמי בשלום, לא חרגה בגרעונות הממשלתיים שלה ולא הגדילה את חובותיה בעקבות המשבר. שיעור החוב של ישראל נמצא במגמת ירידה מתונה.

וחוץ מכל אלה, לישראל מעמד מונופוליסטי נוח במיוחד בשוק האג"ח הביתי שלה: הרוב המוחלט של גיוסי החוב של המדינה (כ-80%) נעשה בשקלים, בשוק האג"ח של בורסת תל אביב. מאחר שישראלים הם שקונים את מרבית האג"ח של ישראל, שיקולי הסיכון שלהם כלפי המדינה הם קלים יותר (ישראלים נוטים להתרגש פחות מהסיכון הגאופוליטי של מלחמות).

זאת ועוד, המשקיעים הישראלים הם במידה רבה קונים שבויים של ישראל - בבורסה של תל אביב שורר בחודשים האחרונים משבר הנפקות, כך שמעט חברות עסקיות מוכרות אג"ח לציבור. התוצאה היא שישראל עומדת בשוק כמעט לבדה, בתור מוכרת של אג"ח, מה שבהכרח משפר את המחירים שהיא גובה לעצמה.

יש עוד סיבה מדוע ישראל מנהלת מנופול נוח בשוק האג"חים המקומי: מסורתית, המדינה פינקה את אזרחיה בריביות גבוהות יחסית, שגרמו לכך שהאזרחים לא ממש חיפשו לרעות בשדות זרים. ריבית של 4% נראית אולי נמוכה כיום בהשוואה לאיטליה, אבל לאורך שנים זאת נחשבה לריבית גבוהה יחסית. כלומר, בעולם ריבית של יותר מ-4% לאג"ח של מדינה נתפשת כריבית של משבר. לעומת זאת, בישראל זוהי הריבית הממוצעת לאורך שנים שהמדינה שילמה לאזרחיה.

למעשה, ישראל משלמת בממוצע אפילו ריבית ריאלית של 4% (מדד + ריבית של 4%), ובמונחים עולמיים זאת כמעט ריבית מפלצתית. כלומר, במונחים עולמיים עד המשבר הנוכחי. כיום כבר שום דבר לא נראה מפלצתי יותר.

מעניין לנתח כיצד השתרשה בישראל תרבות של ריבית גבוהה על אג"ח ממשלתיות - אולי פועל יוצא של שנים ארוכות של אינפלציה, אולי פועל יוצא של צמיחה גבוהה יחסית לאורך שנים שמאפשרת לממן תשלומי ריבית גבוהים. הריבית הגבוהה הזו אמנם מטילה על המדינה עול עצום של תשלומי ריבית - האחוז מתוך תקציב המדינה שמקדישה ישראל לתשלום ריבית הוא מהגבוהים בעולם (עד למשבר הנוכחי) - אבל לפחות העול הזה מממן תשואה גבוהה יותר שמקבלים האזרחים בחסכון הפנסיוני שלהם. בכל מקרה, 80% מתשלומי הריבית הגבוהים חוזרים לכיסי הישראלים.

הנוחות ההדדית הזו - המדינה משלמת היטב למשקיעיה הישראלים והם קונים את האג"ח של המדינה בשמחה - מקלה מאוד את מצבה של ישראל במשבר החובות הנוכחי. הטרור שמטילים השווקים על מדינות במצוקה, בשל הדרישות לריביות שיא, נחסך מישראל. גם בגלל שהיא אינה במצוקה, וגם בגלל שיש לה שוק ביתי שבוי ונוח. לכן, ההערכות כי ישראל עומדת לחרוג בגירעון שלה ב-2012, וכי היא תידרש להגדיל את גיוס החוב שלה בכ-14 מיליארד שקל מעבר למתוכנן, לא גררו תגובה בשווקים. ההערכה היא כי שוק האג"ח המקומי יקלוט את עודפי היצע של המדינה בקלות יחסית.

אלא שלא לעולם חוסן. די להיזכר בשלהי יום המסחר של ה-24 ביוני 2002, אותו יום שבו שוק האג"ח של ישראל עבר מפולת - והתשואה (ריבית השוק) על האג"ח השקלית של ישראל זינקה לשיא של 12.5%. כן, יותר אפילו מהריבית שנדרשת לשלם איטליה כיום, ובערך כמו הריבית המושתת על פורטוגל. באותם ימים שחורים של האינתיפאדה השנייה והתפוצצות בועת הדוט.קום בנאסד"ק, שקעה ישראל למיתון עמוק והגירעון הממשלתי שלה זינק בפראות.

באותם ימים שחורים שוק האג"ח המקומי, השבוי והנוח בדרך כלל, הראה כי הוא יודע לבעוט. המשקיעים הישראלים, שחששו כי המדינה עומדת בפני פשיטת רגל, העדיפו באותם ימים לקנות כל נכס אפשרי - רק לא את האג"ח של ישראל.

ישראל הבינה אז את המסר שעלה מהשווקים, והפעילה מיד תוכנית חירום - תוכנית הקיצוצים הגדולה של 2002-2003 - כדי להקטין את הגירעון הממשלתי ולשכנע את השווקים כי היא לא מתכוונת לפשוט רגל. השווקים ראו ונרגעו. בדיעבד, מי שקנה אז את האג"ח של ישראל בריבית של 12.5%, עשה את עסקת חייו.

עם זאת, המסר נשאר אותו המסר כמו של איטליה: שוק שבוי או לא שוק שבוי, מדינה שתנהג בחוסר אחריות תקציבי תחטוף את טרור השווקים במלוא עוצמתו.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#