המפקח על הבנקים: סיכון האשראי ללווים גדולים הוא סיכון מערכתי - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המפקח על הבנקים: סיכון האשראי ללווים גדולים הוא סיכון מערכתי

ברבר צדיק: "בשלוש השנים הבאות צפויים להיפרע חובות בהיקף של 75 מיליארד שקל, מתוכם כ-20 מיליארד שקל בשוק הנדל"ן"

8תגובות

"אנו רואים בסיכון האשראי ללווים גדולים סיכון מערכתי, שכן, הלווים הגדולים ביותר בבנקים הם, בדרך כלל, גם לווים גדולים בשוק החוץ בנקאי. האחריות להבטיח שמינוף החברות לא יעלה מעבר לרמה סבירה הינה לא רק של מנהלי החברות, אלא בעיקר, של הגופים הפיננסיים - בנקאיים ולא בנקאיים, במסגרת אחריותם לניהול כספם של אחרים", כך אמר היום (א') המפקח על הבנקים, דודו זקן, בכנס כלכלי בתל אביב.

זקן ציין כי שוק האשראי החוץ בנקאי מספק 47% מהאשראי למגזר העסקי "ולכן, חיוני ששוק זה יפעל באופן תקין ויאפשר מיחזור של חובות, שכן המערכת הבנקאית לא תוכל לשאת אשראי עסקי בהיקף כפול ממה שהיא כבר מספקת בטווח הקצר והבינוני".

עוד אמר כי "האשראי העסקי של הבנקים מאופיין בריכוזיות, שנגזרת גם ממבנה הפעילות הריאלית של החברות העסקיות במשק". יש לציין, כי הבנקים עצמם לא מפרסמים בדוחותיהם מידע פרטני אודות היקף חשיפת האשראי לכל קבוצות הלווים הגדולות במשק.

אולם נתונים אלו מצויים בידי המפקח על הבנקים שהביע אתמול דאגה בנושא זה. על פי חברת הדירוג מעלות S&P, שקיבלה מידע מהבנקים לגבי ריכוזיות האשראי, היקף האשראי של הבנקים ל-20 קבוצות הלווים הגדולות במשק מסתכם בכ-200% עד 400% מההון העצמי המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים. כלומר על פי מעלות, היקף האשראי של המערכת הבנקאית ל-20 קבוצות הלווים הגדולות מסתכם בכ-148 עד 296 מיליארד שקל.

מנכ"ל הבנק הבינלאומי סמדר ברבר-צדיק התייחסה אף היא לתפקיד החשוב של שוק ההון כספק אשרא. בהתייחסה לשוק החוץ בנקאי אמרה ברבר-צדיק כי "בשלוש השנים הבאות צפויים להיפרע חובות בהיקף של 75 מיליארד שקל מתוכם כ-20 מיליארד שקל בשוק הנדל"ן, והמערכת הבנקאית לבדה לא תוכל למחזר אותם. יש צורך בשילוב של שתי המערכות הבנקאית והחוץ בנקאית".

בתשובה לשאלה על יציבות הבנקים אמרה ברבר צדיק כי "הבנקים בישראל יציבים. המערכת הבנקאית למודת ניסיון וצלחה כבר מספר משברים. הבנקים יודעים לנהל חובות וגם ירידה של 20% במחירי הנדל"ן לא תהווה בעיה".

ציון קינן מנכ"ל בנק הפועלים התייחס אף הוא לסגויה זו ואמר כי " מבין הסיכונים העסקיים מבית, אני רואה סיכונים בשוק הקונצרני, על רקע קשיים אפשריים של חברות מסוימות להשיג מקורות מימון חוץ בנקאיים ולפרוע חובות במקביל. לזה יש להוסיף סיכונים בתחום הנדל"ן, בו יש לקוות שהירידה בפעילות וירידות המחירים, אם יהיו כאלה, יתרחשו באופן הדרגתי ומדוד, ולא באופן חד ומהיר. לאלה אני גם מוסיף את אי-הוודאות בענף היצוא, הסובל מירידה בביקושים מחו"ל ומתנודות בשער החליפין של השקל, דבר הפוגע ברווחיות הענף. אנו עוקבים יום-יום ושעה-שעה אחר ההתפתחויות בתחומים מרכזיים אלה במשק הישראלי, ונערכים בהתאם".

המפקח התייחס אתמול לראשונה באופן פומבי לכוונתו להציג במהלך הרבעון הראשון של 2012 את המתווה להעלאת דרישת יחס הלימות ההון בבנקים הישראליים מ-7.5% ל-10%-11%. "די להסתכל על המגמות הרגולטוריות בעולם לעניין הלימות ההון ועל צבירת הון הליבה בבנקים בחו"ל ולא רק באירופה, כדי להבין שנדרשת הגדלה של רמת ההון ושל איכות ההון", אמר המפקח וציין כי "בעולם הבנקים מגדילים את יחס הלימות ההון "לא רק ממקורות פנימיים כלומר, מרווחים, אלא גם מהזרמה של כסף חיצוני באמצעות הנפקות, לרבות תוך דילול בעלי מניות".

זקן הוסיף כי "רשויות פיקוח בחו"ל החלו לפרסם לאחרונה את כוונותיהן ביחס ליעדי ההון של הבנקים, ונראה כי הן מחמירות יותר מאלו שנקבעו בבאזל III, הן לעניין ההיקף והן לעניין לוחות הזמנים. הרגולטור האירופי (ה-EBA) דורש מהבנקים העיקריים באירופה להציג תוכנית שתבטיח הון ליבה של 9% כבר ביוני 2012, זאת לאחר שניכו מההון את ירידת הערך בגין השקעות באג"ח ממשלתיות; הרגולטור באנגליה הציג את כוונתו לדרוש הון ליבה מינימאלי של 10%, ובשבדיה קבעו דרישת הון ליבה הדרגתית של 10% ו-12%. בישראל עדיין לא קבענו מתווה לגידול בהון. המתווה שיקבע ייקח בחשבון לא רק את המגמות בעולם, אלא גם את יכולת הבנקים לייצר הון מבלי לפגוע ביכולתם לתמוך בפעילות הכלכלית".



 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#