דש בית השקעות: ההחלטות באירופה - חפירת תעלת מים מסביב לבית בוער - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דש בית השקעות: ההחלטות באירופה - חפירת תעלת מים מסביב לבית בוער

נראה שאנחנו עלולים לגלות גם הפעם כי הצעדים עליהם הוחלט הם חלקיים בלבד ולא מטפלים בבעיות הליבה של המשבר

תגובות

מפגש מנהיגי אירופה בסוף השבוע היה עוד אירוע בסדרה ארוכה של מפגשים שהתקיימו במהלך השנתיים האחרונות במטרה לבלום את המשבר באירופה. לפי מבחן התוצאה, כל המפגשים הקודמים נכשלו במשימה. האם הפעם הגיעו מנהיגי אירופה לנוסחה שמאפשרת מפנה חיובי בהתפתחות המשבר?

נראה שאנחנו עלולים לגלות גם הפעם כי הצעדים עליהם הוחלט הם חלקיים בלבד ולא מטפלים בבעיות הליבה של המשבר. מנהיגי אירופה היו עסוקים בסוף השבוע בחפירת תעלת מים מסביב לבית שהאש כבר מתלקחת בתוכו. הם עסקו בבניית יסודות פיננסיים חזקים לעתיד, שלדעתם מבטיחים כבר כעת את חזרת אמון השווקים, וצפויים לבלום את ההתדרדרות המואצת בשוקי אגרות החוב הממשלתיות באירופה.

יסודות פיננסיים חזקים הם הכרחיים, אך לא מספיקים כדי לעצור את המשבר. הם מצמצמים סיכון של חדלות פירעון, אך אינם מספיקים כדי למנוע משבר נזילות אשר פוקד את אירופה. ההבדלים בין משבר חוב למשבר נזילות אינם קלים לזיהוי.

על רקע עלייה באי הודאות, המדינות שבסך הכל אינן נמצאת במצב של אי יכולת לשלם את חובותיהן, מתקשות למחזר את חובותיהן בריבית סבירה, מה שמעורר מיד ספקות ביכולתן לעמוד בתשלומי חובות. ההתפשטות המהירה של חוסר האמון מתבססת לא רק על העובדות, אלא, ואולי בעיקר, על תפיסות השחקנים לגבי הסיכון של צד שני. כך התפתחה ספירלת המשבר אשר מאיימת להפוך יותר ויותר מדינות, אפילו היציבות ביותר, לחדלות פירעון.

כדי להילחם בתופעה זו צריכים כמות מספיק גדולה של כסף שיבטיח נזילות לשווקים. מלבד הבנק המרכזי האירופאי, אין כעת גורם שיכול לספק נזילות בהיקפים שיכולים לבלום את עליית תשואות אגרות החוב של איטליה, ספרד ואולי מחר גם של השותפות האחרות. לרשות קובעי המדיניות עומדים כעת קרן החילוץ האירופאית, שמאמצים להגדיל את היקפה נכשלו, כספי קרן המטבע שהובטח להעביר לה 200 מיליארד יורו נוספים, קרן היציבות האירופאית שהפעלתה הוקדמה בשנה לאמצע שנת 2012, והבטחה לא ברורה של סין לרכוש אג"ח ממשלתיות בארה"ב ובאירופה.

במקרה הטוב, מסתכמים משאבי החירום בסך של כ-1-1.5 מיליארד יורו, שנתפסים כסכום לא גבוה לצרכים הפוטנציאלים הקיימים. סכום זה אינו זמין בטווח קצר ואינו מרתיע מספיק כדי למנוע התקפה נוספת על שוקי האג"ח הממשלתיים. אם במהלך השבוע-שבועיים הקרובים תתחדש התקפה על שוק האג"ח האירופאי והתשואות ישובו לעלות, אין מספיק כוחות זמינים שיכולים לעצור את ההתדרדרות.

ההחלטה להדק את הפיקוח על תקציביהן של המדינות השותפות ולהגביל את חופש הפעולה בניהול תקציבים על ידי הממשלות, שאמורה לחזק גם היסודות הפיננסים של המדינות, גם היא נראית כצעד חלקי בלבד ולא מספיק כדי להשיב את האמון בעתידו הכלכלי של האיחוד אירופאי. ההחלטה להגביל אפשרות לחרוג ממסגרת הגירעון המחייבת, היא רק אחד הצעדים הנדרשים בדרך למדיניות פיסקאלית משותפת שבסופו של דבר תהיה כנראה הכרחית כדי להבטיח את שרידותה ושגשוגה של אירופה.

צעדי צנע בלבד לא יפתרו את הבעיות הקיימות; אם ייושמו כאמצעי בלעדי, רק יחמירו את מצבה הכלכלי של היבשת. בלי הנפקה משותפת של אגרות החוב, בלי איחוד תקציבים, בלי יצירת מנגנון להנעת תקציבים בין מדינות האיחוד, תרומה של צעד בודד שמגביל את העצמאות הפיננסית של המדינות השותפות, עלולה רק להחמיר את מצבן הכלכלי.

דבר חשוב נוסף שלא הוזכר על ידי המנהיגים, למרות שהיה הכרחי בנסיבות הקיימות, הוא אסטרטגיה באמצעותה מתכוונים להחזיר את כלכלת אירופה לפסי הצמיחה. לפי הנתונים הכלכליים המתפרסמים בחודשים האחרונים אירופה גולשת במהירות אל מיתון כלכלי. בלי צמיחה כלכלית שום צעדי צנע לא יהיו מספקים כדי להחזיר יציבות. לא ניתן לחזור לפסי הצמיחה על ידי צעדים רגולטורים בלבד, ובינתיים לא ברור באיזה אמצעים יוכלו להשתמש מנהיגי אירופה כדי להחזיר את הכלכלה למסלול התאוששות.

מבלי לפתור את המשבר הקיים, המנהיגים יצרו משבר נוסף בתוך האיחוד, הפעם פוליטי. בריטניה פרשה מהשיחות וסירבה להצטרף לאמנה החדשה. פרישתה של בריטניה, הכלכלה השלישית בגודלה באירופה, עלולה להרחיב סדקים בלכידות הפוליטית המעורערת מאליה בין השותפות, וביכולתן לקבל החלטות.

לסיכום, נציין שגם שהזמן לא משחק לטובתה של אירופה. ככל שעובר הזמן, כך יעילותם של אותם צעדים שנדרשים להערכתנו כדי לפתור את המשבר פוחתת, והסיכון שלהם עולה. ככל שיותר מדינות נכנסות לקטגוריה של "המדינות הבעייתיות", כך הסיכויים להצלחה של הנפקת האג"ח המשותפת יורדים. כמו כן, ככל שהמצב מחמיר, עולה הסיכון של מעורבותו המוגברת של הבנק המרכזי האירופאי ברכישות האג"ח, אשר עלולה לפגוע במוניטין ובאמון בו.

נראה, שהמנהיגים באירופה שוב נשארו, כפי שאומרים בשפת שוק ההון, "מאחורי העקום", והמפנה המיוחל בפתרון המשבר עדיין לא החל.

הכותב הוא אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בדש בית השקעות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#