האוזר: "לטפל בבעיית הריכוזיות; המינוף של חברות האחזקה - סכנה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוזר: "לטפל בבעיית הריכוזיות; המינוף של חברות האחזקה - סכנה"

יו"ר רשות ני"ע, שעמד בראש הצוות לבחינת מבנה הפירמידות בוועדת הריכוזיות: "המלצות הוועדה נועדו להתמודד עם הפגיעה בתחרותיות, הפגיעה במשקיעים והפגיעה ביציבות" ■ "ב-2011 היו כ-29 הסדרי חוב בשווי של כ-4.5 מיליארד שקל - וזה עדיין לא הסוף"

5תגובות

"בעיית הריכוזיות קיימת - וצריך לטפל בה" - כך אמר היום (א') יו"ר רשות ני"ע וחבר ועדת הריכוזיות, פרופ' שמואל האוזר, בוועידת ישראל לעסקים. האוזר, בנאום שנשא מול ראשי המגזר העסקי, הזהיר מפני הסכנות המערכתיות הקיימות כתוצאה מהריכוזיות, מעושק בעלי מניות המיעוט על ידי בעלי השליטה בפירמידות, משיעור מינוף גבוה שעלול לפגוע ביציבות החברות, ומהסדרי חוב שלא מעט משקיעים עשויים לספוג בשנה הקרובה.

האוזר, שעמד בראש הצוות לבחינת השליטה באמצעות פירמידות בוועדת הריכוזיות, הסביר כי המלצות הביניים של הוועדה נועדו להתמודד עם הפגיעה בתחרותיות, הפגיעה במשקיעים והפגיעה ביציבות כתוצאה מהריכוזיות במשק. "בשל היתרונות והחסרונות במבנה פירמידלי, המלצות הביניים לא כללו פירוק פירמידות" אמר. "במקום זאת, הוועדה התמקדה בהגנה על משקיעים מקום שיש כשלים שנובעים מן המבנה הריכוזי של גופים עסקיים גדולים".

עופר וקנין

לדברי האוזר, למבנה האחזקות הפירמידלי - המאפיין את הקבוצות העסקיות בישראל - יש יתרונות וחסרונות. "היתרונות נובעים מן העובדה שריבוי החברות בקבוצות עסקיות גדולות מגדיל בדרך כלל את יכולות השרידות של החברות בקבוצות הללו בשל היכולת לפזר סיכונים בין החברות השונות, לעזור בעת משבר וכדומה. החסרונות נובעים מהעמקת הפער בין כוח השליטה על החברות בקבוצה לבין האינטרס הכספי של בעלי השליטה בזכויות ההוניות של החברות בקבוצה".

האוזר ציין כי הפער הזה עלול לגרום להחמרת ניגוד העניינים בין בעל השליטה לבין שאר המשקיעים בחברה במגוון צורות: תיעול רווחי החברה על ידי בעל השליטה, ביצוע השקעות בלתי יעילות, יצירת סיכון עודף, ניהול בלתי יעיל, מינוף גבוה מידי ומדיניות דיווידנדים שאינה בהכרח משרתת את כלל בעלי המניות ועוד.

בנוסף, האוזר ציין כי למבנה הפירמידלי יכולות להיות גם השלכות על התחרות במשק. "הפער בין זכויות הוניות לבין שליטה מקל על יצירת קבוצות עסקים אשר מחמירות את התופעה של ממשק מרובה שווקים (תחרות במספר ענפים במקביל – ע"א), ובכך עשוי לפגוע ברמת התחרותיות", הסביר. "איום אפשרי נוסף נוגע ליציבות המשקית בשל פוטנציאל ה'הדבקה' - החשש כי מצב כספי קשה של אחת החברות בקבוצה יגרור פגיעה בכלל חברות הקבוצה", הוסיף.

האוזר התייחס בנאומו גם להסתייגויות שהוצגו בשבוע שעבר בפני ועדת הריכוזיות, כחלק מהליך השימוע שקיימה הוועדה. "במהלך הדברים התברר כי כולם מכירים את המטרה המוצהרת של הוועדה להגביר את התחרותיות והיעילות בפעילות המשקית, אך לא כולם ערים לכך שבכתב המינוי של הוועדה היא הוסמכה במפורש להמליץ גם על תיקוני חקיקה וצעדים אופרטיביים להבטחת הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור והגנה על כספי המשקיעים בחברות הציבוריות. אלה שלא הכירו מטרה זו הופתעו לגלות כי המלצות הוועדה מוכוונות, בין היתר, להגנה על המשקיעים", אמר.

האוזר הדגיש כי חשוב לטפל בסיכונים המערכתיים שנובעים ממינופים גבוהים מדי של גופים עסקיים גדולים. "כך לדוגמא", הוא ציין, "שיעור האחזקה מסך שווי השוק של החברות הציבוריות של 10 הקבוצות העסקיות הגדולות בשוק ההון בישראל הוא כ-40% ומציב את ישראל במקום הגבוה ביותר מכל מדינות ה-OECD. שיעור המינוף הגבוה הזה של בעלי השליטה או חברות האחזקה יש בו פוטנציאל להחלטות שאינן בהכרח לטובת כלל בעלי המניות ואשר יכולות להוות מקור לסיכון מערכתי מהסוגים שהזכרתי".

יו"ר הרשות התייחס גם לגל הסדרי החוב של החברות הציבוריות שפוקד את המשק בימים אלה: "בעת הזו אי אפשר שלא לקחת בחשבון שמספר החברות הבעייתיות גדל והולך ולכן אנחנו צפויים להסדרי חוב ו'תספורות' (הפחתה בחוב) לא מעטים. בשנה הנוכחית, עד היום היו כ-29 הסדרי חוב בשווי של כ-4.5 מיליארד שקל בהשוואה ל-38 הסדרים בשווי של 11 מיליארד שקל בשנת 2009 בשיא המשבר, ו-2 הסדרי חוב טרם המשבר בשנת 2008. וזה עדיין לא הסוף.

"כיום, אם שיעור תשואה לפדיון גדול מ-15% על אג"ח קונצרניות מייצג הסתברות גבוהה לאי עמידה בהתחייבויות, אזי מתוך כ-300 מיליארד שקל חוב סחיר, למעלה מ-20 מיליארד שקל מוגדרים כחוב בעייתי בהשוואה לכ-4 מיליארד שקל בלבד לפני חצי שנה. אלה לא סכומים דרמטיים ברמה משקית, אך הם יכולים לפגוע בלא מעט משקיעים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#