"הממשלה צריכה להחליט - ביטחון או רווחה" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הממשלה צריכה להחליט - ביטחון או רווחה"

האחראי על הביטחון באוצר, רותם פלג: "ההחלטה לקצץ בתקציב הביטחון היא מסוכנת, אבל זהו סיכון שחייבים לקחת" אומר האיש שניהל בשנים האחרונות את כל הקרבות על הקיצוץ במשרד המתוקצב ביותר בממשלה

22תגובות

>> לרותם פלג, האחראי על הביטחון באגף התקציבים, יש הסבר מפתיע ומרענן לתקציבים הנדיבים המוקצים באופן מסורתי למערכת הביטחון, לעומת, נניח אלה המוקצים למשרד החינוך: "70% מהזמן של ראש הממשלה מוקדש לביטחון. יש לו פגישה שבועית עם ראש המוסד, ראש השב"כ, הרמטכ"ל, שר הביטחון. מתי הוא נפגש עם שר החינוך? לעתים רחוקות בלבד. לכן, באופן טבעי, גופי הביטחון מקבלים הרבה יותר קשב של ראש הממשלה, מה שבהכרח בא לידי ביטוי גם בנכונות להעמיד להם תקציבים".

פלג יודע על מה הוא מדבר כשהוא מעיד על הקרבה העמוקה בין ראש הממשלה - כל ראשי הממשלה לדורותיהם, לאו דווקא נתניהו - ובין גופי הביטחון. ב-11 השנים האחרונות עבד פלג באגף התקציבים במשרד האוצר - החל מהתפקידים הזוטרים, ועד לתפקיד הרם ביותר באגף (פרט לראש האגף בעצמו) - סגן ראש אגף התקציבים בביטחון, במשטרה ובמשפט - והפקיד הממונה באגף התקציבים על תקציב הביטחון.

בניגוד לרושם הציבורי, פלג טוען כי מערכת היחסים של אגף התקציבים עם משרדי הממשלה השונים, טובה בדרך כלל. "מרבית אנשי המקצוע במשרדי הממשלה לא יגידו שאגף התקציבים הוא דורסני ולא נותן לעבוד", הוא אומר. "אני מעולם לא אמרתי למשטרה מה לחקור, ומעולם לא קבענו למשרד החינוך מה ללמד. ברוב המוחלט של המקרים מערכת היחסים מתקיימת בדיאלוג".

כמובן שכל זה נכון עד שמגיעים למערכת הביטחון. בכל הקשור למערכת היחסים בין האוצר למשרד הביטחון, דיאלוג לא יהיה תיאור הולם. כיפופי ידיים, קרבות רחוב בלשכת ראש הממשלה והשמצות, נראים כתיאורים קרובים יותר למציאות.

בחודש האחרון נמצא המאבק בין שני המשרדים בשיאו, כשהאוצר דורש לקצץ 3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון, וטוען כי מערכת זו חרגה ב-12 מיליארד שקל ממתווה ברודט. מערכת הביטחון טוענת, מצדה, שהאוצר חייב לה כסף לפי אותו מתווה בדיוק. בנק ישראל פסק השבוע כי מרבית הצדק עם מערכת הביטחון דווקא, אף שגם בנק ישראל הסכים כי יש לקצץ 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון.

פלג עוזב את תפקידו בזמן שהוויכוח על הקיצוץ עומד בפני הכרעה. מן הצד האחד נמצא האיום של הגרעין האיראני ושל האביב הערבי, והדרישה של מערכת הביטחון לקבל עוד תקציבים כדי להיערך אל מול האיומים החדשים. מן הצד האחר נמצא משרד האוצר, חמוש בדו"ח ועדת טרכטנברג, ומזכיר לראש הממשלה כי בלי קיצוץ בביטחון לא יהיה מהיכן לשנות את סדר העדיפות של ישראל ברוח המחאה החברתית. ראש הממשלה יידרש להכריע במחלוקת בשבועות הקרובים, וכבר עתה ההערכה היא כי כתמיד הוא יכריע לטובת מערכת הביטחון. קיצוץ משמעותי כנראה לא יהיה.

אפשר לקצץ 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון?

"כן, זו הפחתה שמערכת ביטחון צריכה לדעת לעמוד בה. צריך לזכור כי התקציב השנה גדול משמעותית אפילו מהתקציב שהיה למערכת ב-2008".

גם האיומים גדלו משמעותית - גרעין איראני, נפילת מובארק.

"דו"ח ועדת ברודט התייחס לכל האיומים האלה".

נפילה של מובארק? את זה ברודט בטח לא יכול היה לחזות, ואי אפשר שלא לדאוג האם כל הקיצוצים לא עלולים לפגוע בביטחון של מדינת ישראל?

"אין ספק שקיצוץ יפגע בביטחון, אבל אפשר למזער זאת באמצעות התייעלות. אפשר להקטין את כוח האדם בצבא שגדל משמעותית בשנים האחרונות. אפשר גם לבחון מחדש את קו היצור של המרכבה - אנחנו לא מייצרים אוניות או מטוסים, אז למה דווקא טנקים חייבים להמשיך ולייצר? בכלל, צה"ל עדיין נהנה מהרבה מאוד הטבות שכר שניתנו לאנשיו בעבר, ואין להן הצדקה כיום. אין סיבה שמשפטן בצה"ל ישתכר יותר ממשפטן במשרד המשפטים. יש הרבה היכן לקצץ בלי לפגוע במספר מטוסי הקרב של צה"ל".

בסופו של דבר זאת עדיין התלבטות קשה.

"ללא ספק, בסוף זו החלטה שצריכה להגיע לראש הממשלה, עם הצגה של כל הסיכונים - גם הביטחוניים וגם האזרחיים. ברור שככל שיהיה יותר תקציב לביטחון, יהיה פחות תקציב פנוי לדברים אחרים ואת זה בדיוק הממשלה תצטרך לשקול. זהו ויכוח עקרוני על כמה יקבל הביטחון וכמה תקבל ההוצאה האזרחית - ואין ספק שלכל אחד מאתנו היתה רועדת היד בבואו לקבל החלטה כזו".

עם יד רועדת על הלב, אתה היית מקבל כיום החלטה על קיצוץ בביטחון?

"זה סיכון שניתן לקחת. הטרייד-אוף בין ביטחון ובין רווחה הוא הכרחי. תקציב הביטחון הוא הגדול ביותר, ולכן כשצריכים כסף להוצאות אחרות אין מהיכן להביא פרט מהביטחון. לכן, אם רוצים לשנות את סדר העדיפות הלאומי זה רק לקחת מהביטחון להוצאות אחרות, ואנחנו יודעים שההוצאה האזרחית של ישראל היא הרבה מתחת לעולם - מה שאומר שאנחנו נותנים פחות מדי בצד האזרחי. צריך לתקן את זה".

ומה הסיכוי שהממשלה תאמץ את עמדתך?

"אולי הפעם, בזכות דו"ח טרכטנברג, הממשלה תקבל החלטה כזו".

"אור השמש מחטא הכל"

פלג, 39, נשוי פלוס שניים, בוגר תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בניהול מהאוניברסיטה העברית, היה אחראי בתפקידו לא רק על תקציב צה"ל, אלא גם על תקציב גופי הביטחון הנוספים, הסודיים יותר.

מה באמת קורה עם תקציבי השב"כ והמוסד? אנחנו לא שומעים עליהם אף פעם דבר. מדוע?

"למה צריך לשמוע עליהם?".

אלה גופים סודיים, הנמצאים מחוץ לכל בקרה ציבורית ולוחשים על אוזנו של ראש הממשלה לפחות אחת לשבוע. אפשר להניח שהם טובעים בכסף?

איי פי

"לא הייתי אומר שהם טובעים בכסף, בוודאי לא ביחס למה שהם עושים. רמת השכר שם מקבילה לזו של מערכת הביטחון, והם ללא ספק עושים עבודה טובה".

נו, בטח בגלל שהם יכולים לגייס כמה כוח אדם שהם רק רוצים.

"זה מוגזם. הם נמצאים תחת פיקוח אגף התקציבים, וכל גיוסי כוח האדם שלהם מאושרים בידי נציבות שירות המדינה. אז אמנם לא הייתי חותם על היעילות שלהם, ובסוף כל גוף ממשלתי צריך לשאול את עצמו היכן הוא יכול להתייעל עוד - אבל מדובר בשני גופים שעומדים כל השנים בסיכומי התקציב שלנו אתם".

אתה ממש מגן עליהם, בניגוד גמור לעמדה המקובלת של האוצר בנוגע לצה"ל.

"זה משום שמול משרד האוצר - השב"כ והמוסד שקופים הרבה יותר. אנחנו יודעים מה קורה שם בכל רגע. הם מפוקחים באופן מלא על ידי הממונה על השכר, הם עוברים דרך נציבות שירות המדינה, יש לנו חשב ספציפי שיושב ומפקח עליהם. להבדיל מהחשב של משרד הביטחון, שכל הזמן מערימים קשיים על העבודה שלו - החשב בשב"כ ובמוסד נהנה משיתוף פעולה מלא. הם עומדים בסיכומים התקציביים כל השנים, ואין לנו שום טענות כלפיהם".

צה"ל מסביר את חוסר השקיפות התקציבית שלו גם בצורך לשמור על גמישות, למקרים ביטחוניים חריגים. אין טענות דומות גם בשב"כ ובמוסד?

"תמיד יש דברים לא צפויים, ובמערכת יחסים תקינה בין גופים יודעים להתגבר על כך יחד".

הם טוענים שכל הוויכוח אינו על שקיפות אלא על שליטה - אתם רוצים לנהל את תקציב הביטחון בעצמכם.

"שטויות. אין לנו שום רצון לנהל את משרד הביטחון. אנחנו ביחד שלושה אנשים באגף התקציבים שמפקחים על תקציב הביטחון - איך בדיוק ננהל את משרד הביטחון? ברמה האישית אנחנו דווקא יודעים לעבוד אחד עם שני", מפתיע פלג עם דיווח מבפנים על מערכת היחסים בין פקידי האוצר וקציני צה"ל. "מערכת היחסים שלי עם מהרן (תא"ל מהרן פרוזנפר, עד לפני כמה שבועות היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל ושר הביטחון, מ.א.) היא טובה. צה"ל הוא צבא מקצועי, שיודע לבצע את המשימות שלו. מעולם לא באתי בטענות למהרן על חוסר מקצועיות, להפך".

ממש הרמוניה. זה לא נראה כך כששומעים את שני המשרדים משמיצים בתקשורת זה את זה.

"זה נכון שזה נראה אחרת בתקשורת, אבל זה בגלל שמדובר בשני משרדים חזקים מאוד, וזה מייצר ביניהם קונפליקט. יש ויכוח עקרוני לגיטימי בין שני המשרדים לגבי חלקו של כל אחד בתקציב. זהו ויכוח גם על גודל התקציב, וגם על איך הוא מנוצל - והוא ויכוח חשוב ולגיטימי".

לגיטימי? כלומר אתה מבין את טענות מערכת הביטחון?

"בוודאי, ולו הייתי במקומם הייתי כנראה נוהג באותה הדרך. יש להם משימה שהם צריכים לבצע, ובסוף המשימה הזו עוברת דרך התקציב שהם מקבלים ליד".

אז אולי אין מקום בכלל לבוא אליהם בטענות?

"בוודאי שיש, וקודם כל ברמת השקיפות והבקרה. זה לא יכול להיות שהם דורשים לקבל מיליארדי שקלים תוספת תקציב, אבל מסרבים לאפשר בקרה על התקציב. זה נכון בכל משרד ממשלתי, וגם במשרד הביטחון - אור השמש, כידוע, מחטא הכל".

האוצר שם את המראה מול כולם

בשלוש שנותיו כסגן הממונה על תקציב הביטחון פיקח פלג על שני מהלכים ענקיים שנעשו במערכת הביטחון. האחד הוא ההישג ההיסטורי של העלאת גיל הפרישה בצה"ל, ברוח ההמלצות של ועדת ברודט. פלג גאה על כך שההחלטה על העלאת גיל הפרישה התקבלה, לאחר מאבקים רבים, בהסכמה עם אכ"א ולא באופן כפוי.

ההישג השני הוא המהלך הענק לא פחות של הורדת מחנות צה"ל לנגב, מהלך תקציבי של 19 מיליארד שקל, שאמור להשפיע גם על שוק הנדל"ן הצפוף במרכז בעקבות פינוי מחנות צה"ל, וגם על שיקום והפרחת הפריפריה, לאחר שעשרות אלפי אנשי קבע איכותיים יעתיקו את מקום מגוריהם לשם. כל החלטות הענק האלה, אגב, אינן מועילות לו כיום, בניגוד גמור לתדמית שלפיה אנשי אגף התקציבים מנצלים את ניסיונם כדי להבטיח לעצמם משרות מכניסות בשוק הפרטי, בתחומים רלוונטיים.

פלג פרש מהעיסוק המאקרו-כלכלי בתקציב הביטחון ועבר לתחום חדש לו לגמרי - ניהול השקעות. הוא עובד כיום בקרן ההשקעות הפרטית של פויו זבלודוביץ' בישראל, קרן שמפורסמת בינתיים בעיקר בהשקעותיה בכבל תקשורת תת-ימי חדש, בין ישראל לאירופה, ובהחזקת רשת המלונות דניאל.

במבט מבחוץ, אתה מבין כיום טוב יותר את האנטגוניזם הנורא כלפי משרד האוצר בציבור?

"משרד האוצר שם את המראה מול הפנים של כולם - הוא מייצג את מגבלת המשאבים. בסוף הכי קל זה לבוא ולבקש עוד, ומי שאומר ‘אי אפשר כי אין מאיפה' זה משרד האוצר. אף אחד לא אוהב לשמוע 'לא' כתשובה".

התחושה היא שהאוצר תמיד אומר לא, ורק עסוק בלספור את הכסף - ובכך מחמיץ השקעות שיתרמו למדינה בטווח הארוך.

"זה לא נכון, האוצר שותף בשנים האחרונות להרבה מאוד החלטות שחייבו השקעה כספית עצומה - ושמו את הכסף כי האמינו בהשקעה. למשל הירידה של צה"ל לדרום, הרפורמות במערכת החינוך, הרפורמה בהשכלה הגבוהה".

אבל בסוף שונאים את האוצר. זה לא מדאיג?

"זה מחזורי. יש תקופות טובות יותר וטובות פחות למעמד האוצר, וזה לאו דווקא קשור למה שהאוצר עושה או לא עושה. אני לא דואג".

על המשטרה: "גוף שרואה את עצמו כאומלל - יהיה אומלל בעצמו"

>> לעומת העוצמה של צה"ל, השב"כ והמוסד מבחינה מבצעית ותקציבית, המשטרה, גוף הביטחון הרביעי של מדינת ישראל, מצטיירת כחלשה. למרות תוספת תקציבים בשנים האחרונות, המשטרה עדיין סובלת מבעיות קשות של מוניטין ציבורי ירודים, ושל חוסר יכולת לגייס כוח אדם איכותי.

מוטי קמחי

המשטרה במצב גרוע?

פלג: "תלוי במה. סיכמנו עם המפכ"ל, יוחנן דנינו, על הקמת צוותי משימה משותפים למלחמה בפשיעה המאורגנת, ואין ספק שזה היה מהלך מוצלח מאוד שמביא פירות ממשיים. המסקנה שלנו מכך היתה שצריך להמשיך ולעשות סיכומים תקציביים בתחומים נוספים שמזוהים כבעייתיים - עכשיו עשינו אתם סיכומים כאלה לגבי פעילות המשטרה במגזר הערבי ולגבי השירות הלאומי, כולל קביעת יעדים ומטרות".

אבל בינתיים היא מצטיירת כגוף אומלל, שלא מרהיב עוז אפילו לנתק את שכר השוטרים משכר אנשי הצבא, אף שזה חיוני לניהול המשטרה.

"גוף שרואה את עצמו כאומלל, באמת יהיה אומלל. מנגנוני השכר של המשטרה זהים לאלה של צה"ל, על אף שזה בלתי הגיוני בעליל. יוצא מכך כי הפקד, שהוא דרגת הפיקוד העיקרית של המשטרה, צמוד בשכרו לסרן בצה"ל - שהוא בכלל חלק משירות החובה. פה המשטרה צריכה לקבל את ההחלטה שהיא מנהלת את כוח האדם שלה בעצמה".

על בתי המשפט: "בקרוב נדע אם המערכת יעילה"

>> פרט לתקציבי הביטחון, פלג היה אחראי גם על התקציב של מערכת חשובה מאוד ושנויה במחלוקת לא פחות - מערכת המשפט.

על השאלה מי פחות יעיל, צה"ל או בתי המשפט, אומר פלג: "אין ספק שבמערכת המשפט יש לא מעט בעיות, הנובעות ממבנה המערכת, שבה כל שופט מתנהל באופן עצמאי וזה מייצר הרבה מאוד איים שונים של התנהלות - חלק מהשופטים יעילים וטובים, וחלק לא. לכן סוכם עם מערכת המשפט על הכנסת גוף ייעוץ בינלאומי, חברת ראנד (RAND) האמריקאית, שתייצר בסיס נתונים אחיד על כל המערכת, ותנסה גם לקבוע מה הן הפרוצדורות היעילות ביותר ליישום.

"אחרי שהביקורת של ראנד תסיים את עבודתה, נוכל להשיב האם בתי המשפט בישראל יעילים או לא. במהלך השנים שררו חילוקי דעות ביננו לבין מערכת המשפט בשאלת היעילות והיה חוסר אמון. אני שמח שזה השתנה, והחלטה על המינוי של ראנד התקבלה בהסכמה, תוך שיתוף פעולה מלא של שני הצדדים".

סלמן אמיל

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#