משחקי פרה עיוורת במשרד האוצר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משחקי פרה עיוורת במשרד האוצר

החיזוי הכושל של המשק בתקופת כהונתו של סילבן שלום כשר האוצר יצר בעיות ניהול של המשק, ששר האוצר החדש יצטרך לתקנן. משרד האוצר בנה תקציבים על תחזיות צמיחה שלא התממשו, ועל תחזיות הכנסה ממסים שהתבדו

משרדי האוצר במדינות המתקדמות משקיעים מאמץ גדול בחיזוי המקרו-כלכלה. הם רואים חשיבות רבה בחיזוי המשק משתי סיבות עיקריות: האחת היא כי ניתוב יעיל של המשק באמצעות המדיניות המקרו-כלכלית מחייב ידע על האופן שבו המשק צפוי להתפתח בשנים הבאות - הן בעקבות שינויים במדיניות, הן בעקבות שינויים בסביבה הכלכלית בבית ומחוץ; הסיבה השנייה היא שעל משרד האוצר לנבא את הכנסותיו ממסים, התלויות בפעילות הכלכלית הצפויה.

לעומת זאת, במשרד האוצר שלנו כמעט ולא משקיעים מאמץ בחיזוי המשק, וקרוב לוודאי כי ניהול המשק נפגע בהתאם. ניתן למנות את חברי צוות החיזוי במשרד האוצר שלנו על אצבעות כף יד אחת, בעוד שבחו"ל צוותי החיזוי מאוישים בכ-20 אנשי מקצוע ואף יותר. רצוי מאוד שמשרד האוצר שלנו יתייחס לחיזוי המשק ברצינות ובמקצועיות הראויה.

החיזוי הכושל של המשק בתקופת כהונתו של סילבן שלום כשר האוצר יצר בעיות ניהול של המשק, ששר האוצר החדש יצטרך לתקנן. משרד האוצר בנה תקציבים על תחזיות צמיחה שלא התממשו, ועל תחזיות הכנסה ממסים שהתבדו. נקלענו למצב אבסורדי של תקציבים מדומים, שהממשלה היתה חייבת לשנותם כל כמה חודשים. גם עכשיו אנו עומדים בפני קיצוץ עמוק נוסף בתקציב, שגרסתו הקודמת אושרה על ידי הכנסת לפני חודשים ספורים לבד.

אמנם האחריות לשלומיאליות הזאת מוטלת אישית על שר האוצר היוצא, אבל הבעיה היא רחבה יותר. יש סיבה לחשוב כי אפילו אם סילבן שלום לא היה יושב במשרד האוצר, היתה מתעוררת בעיה דומה, אם כי בצורה חריפה פחות. הסיבה לכך היא שבמשרד האוצר אין יחידת חיזוי מקצועית, שהיתה יכולה לנבא את עוצמת המיתון של השנים האחרונות.

ניתן למדוד דיוק של תחזיות באמצעות אחוז השינוי במשתנה בפועל המוסבר על ידי אחוז השינוי בתחזית לאותו משתנה. מדד זה נע בין 0% במקרה של אי-דיוק מוחלט לבין 100% במקרה של דיוק מלא. מדד הדיוק עבור תחזיות הצמיחה שהתפרסמו בתקציב הלאומי ב-83-'59' היה 56%, והוא ירד ל-47% ב-2000-'83. במלים אחרות, חזאי משרד האוצר בקושי הצליחו לנבא 50% מהצמיחה הכלכלית.

אי-דיוק זה היה גרוע עוד יותר אם היינו לוקחים בחשבון את הטעויות הגדולות של 2001 ו-2002. משתמע כי התחזיות של משרד האוצר לא השתפרו במשך הזמן, למרות השיפורים הטכנולוגיים והמתודולוגיים בחיזוי הכלכלי. ממדי דיוק אלה נופלים מרמתם המקובלת בחו"ל.


משרד האוצר בנה תקציבים על תחזיות צמיחה שלא התממשו, ועל תחזיות הכנסה ממסים שהתבדו. נקלענו למצב אבסורדי של תקציבים מדומים, שהממשלה היתה חייבת לשנותם כל כמה חודשים

מדד אחר לאי-דיוק הוא סטיית התקן של הטעויות בתחזית, דהיינו של הפער בין החזוי והמצוי. סטייה זאת מגיעה לכ-2% לשנה - - הרבה מעבר לתקן הבינלאומי. בשנה ממוצעת שיעור הצמיחה הוא בסדר גודל של 3%. לכן סטיית תקן של 2% מהווה שני שלישים מהצמיחה הממוצעת.

מנתונים אלה משתמע כי טווח הביטחון של תחזיות משרד האוצר הוא כ-4% לשנה. לדוגמה, כשמשרד האוצר מנבא צמיחה של 3% לשנה, אנחנו יכולים להיות בטוחים ב-95% כי הצמיחה תהיה בין מינוס 1% לבין 7% לשנה! ברור כי חוסר דיוק זה הוא גדול מדי, והוא חורג בהרבה מהתקן הבינלאומי.

ניתן לשפר את המצב העגום הזה באמצעות הקמת יחידת חיזוי מקצועית ומודרנית, שתשאף להגיע לתקן בינלאומי הולם. יש בהחלט הרבה ללמוד מהנעשה בחו"ל. משרד האוצר מקדיש משאבים לתחומים רבים, ומעט מאוד משאבים לחיזוי המשק. המעט שהוא עושה הוא חובבני ולא עדכני.

חיזוי הכלכלה הוא קשה, אבל חיוני לניהול יעיל של המדיניות התקציבית. מצב החיזוי הכלכלי כיום מעמיד את קברניטי המדיניות התקציבית כמעט בחושך מוחלט, והופך אותם לפרה עיוורת מול הסביבה המקרו-כלכלית המורכבת. הדבר דומה לניהול החיים הפרטיים כאשר תחזיות מזג האוויר לא מדויקות ואף מטעות - נלבש בגדי חורף כשלא צריך, ולהיפך. לא הוגן לצפות מאנשי משרד האוצר לנהל מדיניות מקרו-כלכלית אחראית בתנאים אלו.

כל חזאי רשאי לטעות, אבל טעויות אלה צריכות להיות מינימליות. לטעויות אלה יש תפקיד חיובי, מכיוון שניתן ללמוד מהן, וכך לשפר את מערכות החיזוי. כמו כן, ניתן לבצע בקרה של המשק באמצעות ניתוח חכם של הטעויות. כך למשל, במקרה של מיתון בלתי צפוי, ניתן להיעזר במערכת החיזוי כדי לאתר את מקורותיו הבלתי צפויים. הוא הדין לגבי גיאות כלכלית בלתי צפויה.

בימים אלה מקבל שר האוצר הנכנס עצות מדיניות בשפע. לעומת זאת, ההצעה המוצעת כאן היא שינוי ארגוני שישפר את ניהול המדיניות התקציבית בפרט, והמדיניות המקרו-כלכלית בכלל. אסור להמשיך להפקיר את שרי האוצר שלנו לנהל את מדיניותם בחושך.


הכותב הוא פרופסור במחלקה לכלכלה של האוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#