"אנשי ממון השולטים בתקשורת לא מהססים להשתמש בכוח הזה לטובתם"

לא מעט מהטוענים בפני ועדת הריכוזיות הזהירו בתחילת השבוע מפני הסכנה לדמוקרטיה ולשיח הציבורי כתוצאה מהריכוזיות במשק הישראלי ■ עו"ד לחמן-מסר: "הריכוזיות מאפשרת שליטה בבמות השיח החברתי והפוליטי"

ערן אזרן

בחודש ינואר השנה, עם סיום עבודתה על ועדת ששינסקי בעניין תמלוגי הגז, שר האוצר יובל שטייניץ נאם בפני הציבור וסיפר על תחושותיו: "אנו חיים במדינה דמוקרטית ולגיטימי שאנשי עסקים דואגים לאינטרס של החברות שלהם", אמר אז, "אבל במסע השכנוע נחצו קווים אדומים, ובמקום חופש הבעת דעה מול הכנסת ומול הוועדה, אנו מקבלים מה שנראה כמו ניסיון לשבש את היכולת לקבל החלטות ענייניות במדינת ישראל. החשש הוא שבגלל אינטרסים כלכליים כבדי משקל נאבד את היכולת להגיע להחלטות מדיניות...".

קרוב לשנה לאחר האישור הסופי של המלצות ששניסקי, וכעת עומד לאישור דו"ח נוסף של ועדה ציבורית חדשה – הוועדה להגברת התחרותיות ("ועדת הריכוזיות"). בדומה לשטייניץ, לא מעט גורמים שהופיעו בתחילת השבוע מול ועדת הריכוזיות התריעו על הסכנה הקיימת לדמוקרטיה ולשיח הציבורי החופשי כתוצאה מהריכוזיות במשק וכתוצאה מכוחם הגובר של הקבוצות העסקיות הגדולות. בדומה לו, גם הם התריעו על הסכנה לאבד את יכולת המשילות בשל השפעתם של קבוצות עסקיות גדולות לאחר שהשיגו עוצמה כלכלית גבוהה מידי.

בין הטוענים שהופיעו בפני ועדת הריכוזיות בתחילת השבוע הייתה עו"ד דידי לחמן-מסר, שכיהנה בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בין השנים 1995-2007. בין שאר דבריה, הזהירה לחמן-מסר שהריכוזיות במשק מהווה איום לשלטון הדמוקרטיה בישראל, וזאת כתוצאה מהכוח הכלכלי שצברו הקבוצות העסקיות בישראל ומשליטתן באמצעי התקשורת ובתרומות למועמדים לפוליטיקה.

דידי לחמן מסרצילום: עופר וקנין

לדבריה, החזקתן של חלק לא מבוטל מהקבוצות העסקיות בכלי תקשורת כמו עיתון, ערוץ טלוויזיה או תחנת רדיו, מעצימה את כוחן ואת עוצמתו של בעל השליטה העומד בראשן. "שילוב של כלי תקשורת בקבוצת שליטה מעצים את הקבוצה ואת יכולת ההשפעה שלה על התחרות, על החברה ועל הממשל במדינה", אמרה. בנוסף היא ציינה ש"הריכוזיות מאפשרת שליטה בבמות השיח החברתי והפוליטי במדינה", והסבירה שלקבוצות העסקיות יש השפעה על התהליך הדמוקרטי במדינה, מאחר שהן מהוות "מוקד כוח כלכלי" בעל השלכות על סוגיית התרומות למועמדים לכנסת.

מלבד ההשפעה על הפוליטיקה דרך כספי התרומות וכלי התקשורת, לחמן-מסר טענה עוד כי לקבוצות העסקיות יכולת השפעה גם על ארגוני החברה האזרחית כגון התנועה לאיכות השלטון והמכון הישראלי והדמוקרטיה', שאמורים לפעול לטובת האינטרס הציבורי בלבד. היא הסבירה כי הסיבה לכך היא תלותם של הגופים הללו בכספי התרומות, שמיוחסות בדרך כלל לראש הקבוצה העסקית.

בדומה ללחמן-מסר, גם התנועה לאיכות השלטון בראשותו של עו"ד אליעד שרגא, התריעה בפני חברי הוועדה על הסכנה הנובעת מאחזקתן של הקבוצות העסקיות הגדולות בכלי תקשורת. התנועה הציגה את מפת האחזקות של הקבוצות העסקיות הגדולות בכלי התקשורת בישראל, והצביעה בין השאר על אחזקתו של מוזי ורטהיים, מבעלי קוקה קולה ובנק מזרחי-טפחות, בזכיינית ערוץ 2 קשת ובחברת החדשות; על אחזקתה של משפחת עופר בזכיינית ערוץ 2 רשת, ועל רכישתו של עיתון "מעריב" על ידי נוחי דנקנר באחרונה.

לדברי התנועה, הבעלות של הקבוצות העסקיות בכלי התקשורת הגדולים מאפשרת לכוון את דעת הקהל כנגד או בעד פוליטיקאי מסוים. התנועה גם מתחה ביקורת על הקשר שבין פוליטיקאים לבעלי הון, ושללה את דבריו של ד"ר יעקב שיינין, מי שכתב את נייר העמדה שהציגה קבוצת אי.די.בי לוועדה לפיהם "רה"מ צריך להזמין אליו את דנקנר לפחות שלוש פעמים בשנה".

גם חברת הכנסת ענת וילף (עצמאות) טענה, בין השאר, בפני הוועדה שהריכוזיות הגבוהה במשק משפיעה על הפוליטיקה ועל הדיון הציבורי בישראל. היא ציינה כי אנשי הממון, השולטים בגופי התקשורת השונים במדינה, אינם מהססים להשתמש בכוח זה כראות עיניהם.

ח"כ עינת וילףצילום: סלמן אמיל

באחרונה אף הזמינה וילף עבודת מחקר אקדמית ממרכז המחקר של הכנסת המנתח את השלכותיהן של הריכוזיות והבעלויות הצולבות בכלי תקשורת ישראל (אחזקה מקבילה בעסקים "רגילים" ובגופי תקשורת) על הדמוקרטיה הישראלית. המחקר, שנערך על ידי הכלכלן תמיר אגמון וראש המחלקה לפיתוח תקציבי עמי צדיק, מצא כי הריכוזיות עשויה להביא לפגיעה בחופש הביטוי, סיקור חדשותי מוטה אינטרסים כלכליים, ניתוב כספי פרסום לטובת הקבוצה העסקית ול"שיתוק פוליטיקאים".

"הבעיה האמיתית בריכוזיות - קשרי ההון-שלטון"

אל אזהרותיהם של לחמן-מסר, התנועה לאיכות השלטון וחה"כ וילף הצטרפו בחודשים האחרונים לא מעט חברי כנסת שהתריעו על הסכנה הקיימת בשל עודף הריכוזיות בישראל. בדיון בנושא דו"ח ועדת הריכוזיות שנערך לפני כחודשיים הזהיר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) כי ישנה סכנה שקבוצות עסקיות גדולות בעלות פעילות ריאלית, פיננסית ומחזיקות בכלי תקשורת, ישלטו במשק כולו.

הוא התריע כי אם לא יימצא פתרון לבעיית הריכוזיות, ישראל עשויה להסתכן במעבר לשלטון דיקטטורי. "לנוכח הריכוזיות הרבה קיימת סכנה גבוהה במשק", אמר, "אנו עלולים להגיע למצב שבו בעתיד הממשלה לא תוכל לשלוט במשק אלא השלטון יהיה של כמה משפחות. קיימת סכנה כי גם לא ניתן יהיה למתוח ביקורת על המשפחות השולטות מאחר שחלקן מחזיקות באמצעי תקשורת".

גם זהבה גלאון (מרצ), חברה נוספת בוועדת הכספים, הצביעה על האיום כתוצאה מהמעורבות של הקבוצות העסקיות בזירה הפוליטית. "הבעיה האמיתית בריכוזיות היא בקשרי ההון-שלטון" הסבירה. "למערכת הפוליטית יש אחריות גדולה לסיים את הקשר שבין ההון לשלטון. צריך לפעול לכך שלא יהיו עוד ערבי התרמה והתחככות בין פוליטיקאים לגבירים, לא עוד פוליטיקאים שעושים לביתם, עושים מיליונים, אחרי שעשו מיליארדים לביתם של הטייקונים. אם השלטון לא יתנתק מעטיני ההון, הציבור ישלח אותו הביתה ויאבד אמון במערכת הדמוקרטית".

ח"כ זהבה גלאוןצילום: עופר וקנין

יו"ר וועדת כלכלה, ח"כ כרמל שמאה-הכהן (ליכוד), הסביר בחודש שעבר כי אחזקות צולבות בתקשורת מחד ובחברות פיננסיות או ריאליות מאידך יוצרות חשש לפגיעה בסיקור החדשותי. "אם לבעל עיתון יש חברת ביטוח, כיצד העיתון שבבעלותו יכול לסקר בצורה אובייקטיבית את יתר חברות הביטוח, ואם הוא חייב כסף לבנקים, כיצד העיתון בבעלותו יסקר את הבנקים?", תהה.

שאמה הוסיף כי "התופעה המסוכנת ביותר היא שבעלי הון נכנסים כבעלי שליטה בכלי תקשורת שמפסידים לאורך שנים, ואז עולה השאלה מהו האינטרס שלהם להפסיד מאות מיליוני שקלים בבעלות על עסק מפסיד ונעדר אופק עסקי. נשאלת השאלה אם טייקון קונה כלי תקשורת מפסיד כדי ליצור לעצמו השפעה על המערכת הפוליטית, על עולם העסקים והרגולציה או כדי לשמור באמצעותו על האינטרסים של עצמו. מה לאיש עסקים שכל החיים יודע להרוויח כסף ולגוף שמייצר הפסדים?".

בעקבות כך קרא שאמה-הכהן להגביל את אחזקותיהם של בעלי שליטה באמצעי תקשורת בחברות ריאליות ופיננסיות ואף ציין שוועדת הכלכלה תדון בנושא. הוא הציע לקדם חקיקה להגבלת האחזקה של בעלי שליטה בחברות תקשורת לעד 5% בחברה פיננסית או בחברה ריאלית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום