בינו: המלצות ועדת הריכוזיות לא צריכות לחול על פז והבינלאומי

(עדכון) החברה לישראל: ההמלצות מסכנות את המשק; להחריג את בזן וכיל ■ יורוקום: ההמלצות לא צריכות לחול על בזק ■ דנקנר לוועדה: "האווירה כלפי המגזר העסקי עוינת"

אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים25
אורה קורן

ועדת הריכוזיות פירסמה היום את כל המסמכים שהוגשו אליה לקראת השימועים שערכה השבוע לציבור ולחברות הגדולות במשק. בין השאר, פורסם מכתב ששיגר יו"ר אי.די.בי, נוחי דנקנר, לוועדה, וכן את עמדתו של צדיק בינו, שהמלצות הוועדה חייבו אותו להיפרד מאחזקתו הפיננסית (הבנק הבינלאומי) או הריאלית (פז), או להקטין אחזקתו הריאלית בצורה משמעותית.

בינו טען כי המלצות אלה כלל אינן צריכות לחול עליו. נייר העמדה מטעם משפחות ליברמן ואבלס מאוסטרליה וצדיק בינו, ומטעם החברות בשליטתם, פיבי אחזקות ופז, הוגש על ידי משרדי עורכי הדין אגמון ואפרים אברמזון. המסמך הסתיים באזהרה מרומזת, לפיה אין באמור בו כדי לגרוע מזכויותיה של הקבוצה לתבוע את המדינה בגין כל נזק שייגרם לה עקב החיוב במכירת אחזקותיה.

צדיק בינוצילום: מוטי קמחי

על פי המלצות הביניים של הוועדה, הקבוצה צריכה לבצע הפרדה בין אחזקתה הריאלית בפז ואחזקתה הפיננסית בבנק הבינלאומי. הטענה המרכזית של הקבוצה היא, כי החששות שהעלתה הוועדה כבסיס להמלצותיה אלה אינם מתקיימים בקבוצה, לכן אין לחייב אותה בביצוע ההפרדה.

לטענת הקבוצה, בין שתי החברות, פז והבנק הבינלאומי, לא מתקיימים קשרים עסקיים משמעותיים ובעלי השליטה מחזיקים בהן בנפרד, תוך הקפדה על הון עצמי גבוה ומינוף פיננסי נמוך. הקבוצה ניסתה להוכיח במסמך, כי חששות הוועדה שהיו בבסיס המלצת ההפרדה בין נכס פיננסי לריאלי אינם תקפים לקבוצה.

הוועדה ציינה, כי אחזקת גוף ריאלי בפיננסי יוצרת חשש לעיוות בהקצאת מקורות במשק, בהסטת אשראי לטובת התאגיד הריאלי ולמניעת אשראי ממתחריו. החשש גובר, על פי הוועדה, כיוון שמתן אשראי בנקאי מלווה בחשיפה מירבית של הפעילות העסקית של הלווה, וגופים מתחרים לא ירצו לאפשר למתחרים בהם חשיפה שכזו, גם אם יבטיחו קיומן של חומות סיניות בין האחזקה הריאלית והפיננסית.

חיים שניצילום: תומר אפלבאום

בקבוצה ציינו, כי אין מקום לחשש נוכח הוראות בנק ישראל העוסקות במתן אשראי לחברות קשורות לבנק. בנוסף, היקף האשראי של הבינלאומי הוא 3.5% מסך האשראי במשק, כך שאין באפשרותו לחולל הסטת אשראי ופגיעה בתחרות במשק.

בנוסף, לדבריהם יש לבעל שליטה כדאיות כלכלית בהדרת אשראי כשאחזקותיו הפיננסיות נמוכות והריאליות גבוהות, ואילו הקבוצה מחזיקה אחזקות גבוהות בשני הגופים. הקבוצה מציעה להוסיף לקריטריונים להפרדה בין נכס פיננסי לריאלי גם את עיקרון המינוף, שיכול לפוגג את החשש מיציבות מוסד ריאלי כתוצאה מקריסת אחזקה ריאלית של אותו בעל שליטה. כן מציעה הקבוצה לפתור את בעיות יעילות הקצאת המקורות באיסור מתן אשראי באותה קבוצה.

לעניין החשש מדליפת מידע על מתחרים ציינה הקבוצה, כי החשש נכון תאורטית לכל אחזקה צולבת, פיננסית וריאלית. הפתרון צריך לכלול את כל האחזקות הצולבות במשק, לדוגמה, באמצעות הפרדה מוחלטת בין נושאי משרה בתאגידים.

נוחי דנקנר

הקבוצה תקפה את הבסיס התיאורטי לקביעת גודל התאגידים שיש להפריד ביניהם וטענה כי אין לכך תימוכין בספרות הכלכלית או ברגולציה בעולם. לגבי פז טענו, כי יש להמיר את קריטריון היקף הפידיון ברווח גולמי, בין השאר, נוכח התלות הגדולה של החברה בשוק הנפט העולמי. כן הציעו להמיר את קריטריון היקף הנכסים בתאגיד ריאלי בקריטריון של היקף פעילות האשראי שלו, נוכח החששות שהביאו להמלצת הוועדה בנושא, שעיקרם בתחום האשראי.

הקבוצה הזכירה גם, כי המדינה מכרה לה את האחזקות הצולבות והוסיפה כי קיבלה את כל האישורים הרגולטוריים לכך. לגישתה, מכירת אחת האחזקות לא תשפיע על התחרותיות או היציבות במשק. הקבוצה מציעה לא להסתפק בקריטריונים עליהם המליצה הוועדה, ולהוסיף להם שיקול דעת של רשות מינהלית, שתקבע על פי הנסיבות מי חייב במכירה ומי פטור ממנה.

הבנק הבינלאומי שיגר מכתב למפקח על הבנקים, דודו זקן, בו ציין, כי קיבל את הבהרתו, שהמלצות הוועדה בעניין חברות פער (חברות בהן שולט מחזיק בעל הפירמידה באמצעות הון קטן) לא יחולו על תאגיד בנקאי, או מבטח. נציגי הבנק ביקשו להוסיף הבהרות אלה להמלצות הסופיות.

דנקנר: "האווירה כלפי המגזר העסקי עוינת"

יו"ר קבוצת אי.די.בי, נוחי דנקנר, כתב לוועדת הריכוזיות: "הרשו לי להביע בפניכם משאלה. כל אחד מאיתנו זקוק בפעילותו לסביבה אוהדת ותומכת, כך גם אנשי עסקים. לצערי, האווירה השוררת לאחרונה בישראל כלפי המגזר העסקי היא עוינת. הלוואי שהוועדה היתה מטפלת בזה. אתם בהחלט האנשים, שמהם נכון שתצא בשורה תומכת וחיובית למגזר העסקי".

למכתבו המלא של נוחי דנקנר לוועדת הריכוזיות לחצו כאן.

דנקנר ציין בפתח הדברים, כי "כיו"ר קבוצה עסקית ישראלית, שעתידו של המשק ועתיד המגזר העסקי נמצאים בראש מעייניו, אני מוצא לנכון לפנות אליכם כעת, לאחר לימוד מעמיק של המלצות הביניים וטרם גיבוש ההחלטות הסופיות".

לדבריו, דוקא בנסיבות המשבר הכלכלי, ספק אם המלצות הוועדה יחזקו את יכולת העמידה של המשק הישראלי. אם יאומצו המלצות הביניים, תיפגע לדעתו הפעילות העסקית של המשק הישראלי.

דנקנר חזר במכתבו על העמדה שהציגה אי.די.בי עוד לפני הקמת הוועדה, לפיה המשק תחרותי ואין תקדים בעולם לטיפול בריכוזיות משקית. המלצות הוועדה לא יעלו את התחרות ולא יורידו את יוקר המחיה, ציין דנקנר.

דנקנר ביקש מחברי הוועדה לבחון שיקולי עלות מול תועלת, ובכל מקרה לאפשר לחברות ארכה ממושכת לחברות להסתגל לשינויים הקיצוניים.

עוד טען דנקנר כי הפעילות העסקית באי.די.בי שונה מאופן ההתנהלות המיוחס בטעות לחברות פירמידה. פעולות שנעשו בקבוצה מאז רכישתה הפכו אותה מחברה מסורבלת לחברה ממוקדת ומנוהלת, דינמית, מבוזרת בענפי המשק שאינם חופפים ובעלת ממשל תאגידי קפדני, שקוף ומבוסס בין השאר על ציות לרגולטורים. לדבריו, אי.די.בי אינה שולטת בשברי אחוזים בחברות המרכזיות שלה.

עוד ציין דנקנר, כי העביר רק שתי עסקות בעלי עניין בקבוצה. ב-2004 מכרה אי.די.בי אחזקות מגנדן שבשליטתו את GTC לאזורים. ב-2009 מכרה גנדן את גנדן תיירות לאי.די.בי. "מאז נכנסנו לאי.די.בי לא בוצעו ולא יתבצעו בעתיד עסקות בעלי שליטה שעונות לתיאוריית הניצול או החליבה שמיוחסות לחברות פירמידה", כתב דנקנר.

יורוקום: יש להחריג את בזק

אגף התקציבים במשרד האוצר העביר לוועדה שבראשות מנכ"ל המשרד הסתייגות מהסעיף המחייב היוועצות בוועדה מייעצת לשיקולי תחרות בהקצאות ובמכרזים ממשלתיים. לטענתו, יש להוציא מהכלל מכרזי PPP, בהם ישנה שליטה לממשלה, כדי למנוע את סרבול התהליך. יש להשאיר את ההנחיה לתהליכי הפרטה רגילים ולאפשר לוועדה המייעצת לתת חוות דעת על התחרותיות בענפים בהם יש לה חשש לכשל תחרותי.

נייר עמדה של הבורסה לניירות ערך נגע להמלצות להוצאה מהמדדים של חברות דופליקציה (שחברות בנות שלהן נסחרות גם כן) ואיסור רישום למסחר של פעילות כפולה באותה פירמידה. לגישת הבורסה, יש לקיים דיון נוסף להגדרת החברות עליהן יחולו הכללים, בין השאר, כדי ליצור שוק הון רחב. כן מוצע לתת לממונה על ההגבלים, או לרגולטור אחר, סמכות למנוע רישום חברת דופליקציה משיקולי תחרות או יציבות מערכתית. כן הציעה הבורסה לוועדה להמליץ על רגולציה שתעודד רישום חברות היי-טק בבורסה.

קבוצת יורוקום, המחזיקה בבזק, ביקשה להחריג מהמלצות הוועדה לגבי חברות פער את בזק. הקבוצה מיוצגת בהקשר זה על ידי משרד עורכי הדין פישר, בכר, וול אוריון. יורוקום מחזיקה בבזק בשרשור שעובר דרך אינטרנט זהב ובי קומיוניקיישנס, שמחזיקה 31.16% בבזק. יוצא, שיורוקום מחזיקה בכשליש מזכויות ההצבעה בבזק באמצעות 19.89% מהאחזקה בהון. לטענת הקבוצה, מדובר בפער קטן שאינו מעורר את החששות עליהם דיברה הוועדה, ולכן מצדיק להוציא את בזק מהמלצות הוועדה.

הקבוצה ציינה כי שווי האינטרס ההוני של יורוקום בבזק עומד על יותר ממיליארד שקל, עיקר הונו הכלכלי של בעל השליטה, שאול אלוביץ', כך שלא סביר להניח כי יטול סיכונים לא מחושבים לגביהם התיחסו חברי הוועדה בפרק חברות הפער. עוד טוענת הקבוצה, כי בזק פועלת בתחום מפוקח, ולכן אין להחיל עליה את הכללים של חברות פער. בנוסף, החלופות שהציעה הוועדה לבעלי שליטה אינן רלוונטיות לגבי בזק, לדבריהם, כיוון שלא ניתן להגדיל את השליטה בה ל-51% נוכח ההון העתק הנדרש, והאפשרות לצמצום השליטה אינה מעשית נוכח הרגולציה הדורשת רף של גרעין שליטה.

קבוצת דלק שיגרה לוועדה מכתב בו ציינה, בין השאר, כי היא מעוניינת להגיב להמלצות בדבר חברות פער וביצוע הצעת רכש כפויה במקרה של הצעה חיצונית לרכישת מניות החברה שתזכה ברוב של בעלי מניות המיעוט. דלק לא ביקשה להגיב, על פי המכתב ששיגר עורך דין פנחס רובין, על המלצת הוועדה להפריד בין אחזקותיה הריאליות (דלק ישראל) לפיננסיות (הפניקס).

החברה לישראל: יש להחריג מהמסקנות את בזן וכיל

החברה לישראל ציינה, בין השאר, כי המלצות הוועדה מסכנות את המשק הישראלי ויסבו פגיעה ממשית בחברה על בסיס חששות בלבד, ללא הוכחה אמפירית. לגישתה, יש להוציא מתחולתה חברות פער חברות מופרטות כמו בזן וכיל שבשליטתה, שלמדינה מניית זהב בהן המאפשרת שמירה על אינטרסים חיוניים. החברה ציינה, כי תהיה היחידה במדד תל אביב 25 שתיפגע מההמלצה להוציא מהמדדים פעילות כפולה של חברה אם וחברת פער (החברה לישראל והחברה הבת כיל נסחרות במדד).

כיל הוסיפה בפניה נפרדת, כי הוועדה התעלמה מהאינטרסים של מדינת ישראל המעוגנים במניית הזהב בחברה. לטענתה, השפעתה על התחרות במשק זניחה ביותר ולעומת זאת המלצות הוועדה יפגעו ביכולתה להתחרות בחו"ל. כיל המליצה לא להחיל את ההמלצות על חברות, שעיקר פעילותן בחו"ל ולהחריג מההמלצות פירמידות בעלות קומה אחת ואת ההמלצות לתגמול בכירים שיישארו להכרעת ועדת הביקורת. כן הציעה להחיל את ההמלצות על חברות בהן אחזקת בעל השליטה בהון נמוכה מ-10% (לעומת 50% לפי המלצות הוועדה). ככלל הציעה תקופת מעבר של חמש שנים ליישום ההמלצות.

פרופסור אבי בן בסט אמר כי בדו"חו הועדה קיימת הצעה חשובה במיוחד, אולם חברי הוועדה חלוקים לגביה. על פי ההצעה, בחברת פער זכויות ההצבעה האפקטיביות של בעל עניין יהיו שוות לשיעור זכויותיו בהון. כלומר, יבוטל הפער בין שיעור ההשקעה של כל משקיע לבין זכויותיו בהצבעה.

לדבריו, מקורה של הריכוזיות ביכולת לשלוט בהון גדול באמצעות השקעה קטנה. הצעה זו, בניגוד לכללי המימשל התאגידי, תגרום לצמצום בגודל הפירמידות העסקיות משום שלא תאפשר שליטה בהון רב באמצעות השקעה קטנה. לכן, אם הצעה זו תאומץ, היא תייתר חלק גדול מההמלצות בנושא הממשל התאגידי, שמעוררות מחלוקת רבה. מרגע שמנגנון זה יעוקר, יצטרכו השולטים להגדיל השקעתם בחברות בהן הם מעוניינים להמשיך לשלוט. במשאבים שבידיהם, כדי לממש זאת יאלצו למכור חברות אחרות. כך תצטמצם הפירמידה ויתקבל מבנה תאגידי יעיל והוגן יותר. זכויות ההצבעה של כל משקיע יהיו בדיוק לפי חלקו בהון הכולל: מניה אחת, קול אחד.

ניירות העמדה שהוצגו בפני הוועדה נמצאים באתר משרד האוצר בכתובת:

http://mof.gov.il/Pages/CompetitivenessCommittee.aspx

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker