פרופ' צדקה: יש בעיה עם חברות פער - אבל הפתרון שנבחר לא מתאים - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופ' צדקה: יש בעיה עם חברות פער - אבל הפתרון שנבחר לא מתאים

בדיון סוער בנושא הריכוזיות שנערך היום במרכז הבינתחומי טען עו"ד חודק, שמייצג את קבוצת אי.די.בי כי "המלצות הוועדה הון לא תורה מסיני" ■ שלומי פריזט בתגובה: "לממשלה בעיה של משילות מול גופים עם עצמה כלכלית" ■ פרופ' אפרים צדקה: "חברות הפער היא בעיה אמיתית"

13תגובות

"לממשלת ישראל יש בעיה של משילות מול גופים בעלי עצמה כלכלית. זה נכון לגופים שלה עצמה כמו מינהל מקרקעי ישראל, הנמלים, חברת הרכבות או חברת החשמל, ואין סיבה שלא להניח שהיא מתנהלת בצורה אחרת מול קבוצה עסקית גדולה. גם כאן ניתקל באותה בעיית משילות", כך אמר היום (ד') שלומי פריזט, הכלכלן הראשי של הרשות להגבלים עסקיים ומי שכיהן עד לאחרונה כחבר בצוות התחרותיות של ועדת טרכטנברג. דבריו נאמרו במסגרת כנס בנושא "פירמידות עסקיות וריכוזיות" שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה במקביל לתחילת הליך השימוע שמקיימת ועדת הריכוזיות.

בראשית הפאנל, שהיה רווי אמוציות וסוער במיוחד, ביקש את רשות הדיבור עו"ד דוד חודק שהיה נוכח בקהל. חודק, שמונה על ידי קבוצת אי.די.בי כנציגה במהלך השימוע בפני ועדת הריכוזיות, בחר לתקוף בדבריו את פרופ' אריה בבצ'וק - מומחה בינלאומי לממשל תאגידי שליווה את עבודת ועדת הריכוזיות ואמור היה להופיע בכנס אך ביטל את השתתפותו. "חוות הדעת של בבצו'ק שמתפרסת על פני שני עמודים אינה חוות דעת. אני מאוד מעריך את בבצ'וק וחושב שהוא מוכשר, אך מה הקשר בין זה לבין הניסיון לבסס רפורמה על מכתב שאינו עולה להגדרות של כל דיסציפלינה עולמית ושאין בו אסמכתאות או ביסוסים.

"אין מחלוקת על קיומה של הריכוזיות. בכל מקום שיש מסה וחומר יש ריכוזיות. השאלה היא האם הריכוזיות עודפת והאם היא מזיקה. ההמלצות של ועדת הריכוזיות הן לא תורה מסיני ואפשר לבקר את חבריה. יש שימוע. אין גם גילוי שבבצ'וק הציע בארה"ב מיני-רפורמה והיו עורכי דין ופרופסורים שהתנגדו לדעתו, גם נשיא בית המשפט לשעבר בדלוואר התנגד. בבצ'וק אמנם איש רציני ואני עפר לרגליו, אבל אין בין זה לבין רפורמה מסוכנת שלא נוסתה באף מקום בעולם שום דבר".

דוד חודק
אוליביה פיטוסי

פריזט, שהאזין לדבריו של חודק, הסביר כי הממשלה מתקשה לעמוד מול גופים עם עצמה כלכלית וציין כי העובדה שאין תיאוריה בעניין הריכוזיות אינה צריכה לעצור את מקבלי ההחלטות בישראל מלפעול. "הסברנו זאת ברשות להגבלים עסקיים ל-OECD לפני שהתקבלנו לארגון. מכיוון שיש למשק הישראלי מאפיינים ייחודיים בהשוואה לאיחוד האירופי, יש מקום גם לחקיקה שונה", אמר.

פריזט התייחס להמלצתה של ועדת הריכוזיות בעניין ההפרדה בין בעלות על נכסים פיננסיים לבעלות על נכסים ריאליים. לפי ההמלצה, בעל מפעל או חברה תפעולית לא יוכל להחזיק במקביל בגוף פיננסי המנהל כספים ומעניק אשראי בהתאם לרף שייקבע בחוק.

"כבר היום קיימים מוסדות פיקוח ו'חומות סיניות' בתוך הגופים הפיננסיים שאמורים לעבוד, אך הם לא עובדים. האם יש העברות מידע בין מתחרים בתחום הריאלי דרך המערכת הבנקאית? הרי מי שרוצה לקבל הלוואה חייב לפרוש את התוכנית האסטרטגית שלו בפני הבנק. הפתרון הוא מצד אחד לפעול לצמצום את הריכוזיות, ומצד שני להגדיל את יכולת המשילות של הממשלה, כך שתוכל לאפשר לאזרחים ליהנות מהשוק החופשי".

"הצעות הוועדה יוצרות נזק פי כמה יותר מהבעיה עצמה"

לאחר פריזט עלה לנאום אהרון פוגל, יו"ר דירקטוריון מגדל ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר. פוגל תקף בדבריו את רעיון הקמת ועדת הריכוזיות, ואמר כי ראש הממשלה ושר האוצר השתמשו שימוש ציני בגל המחאה בעבודתה של ועדת הריכוזיות. לדברי פוגל, המנהג של למנות ועדה לשם זיהוי בעיה, יוצר מסקנות לא נכונות, ואין ספק שה"פתרונות" שהיא מציעה יוצרים נזק גדול יותר מהבעיה עצמה.

"הצעות הוועדה יוצרות נזק פי כמה יותר מהבעיה עצמה. אין דבר כזה הון ושלטון. הטייקונים לא משפיעים בכלום על מהלכים שלטוניים. זה אגדות. מי שמשפיע יותר זה מערכות פוליטיות סקטוריאליות, עיתונות ותקשורת פי כמה יותר. הכוח החזק ביותר שקיים זה כוח רגולטורי צדקני ומוגזם, שעולה בקנה אחד עם הרייטינג. ההצעה להפריד בין נכסים פיננסיים לריאליים לא תשיג כלום, אלא רק תגרום לנזק כי אין למי למכור. מי יקנה - הציבור?", תהה.

עם זאת, פוגל סייג את דבריו וציין כי הוא מסכים שבכל הנוגע לעושק המיעוט, "יש מחירים מוגזמים בהרבה סקטורים ויש לטפל בכך. המחאה החברתית בנוגע למחירים היא ברוב הדברים צודקת, אך זה לא שייך לנושא הריכוזיות".

מוטי קמחי

בעיני פוגל המלצות הוועדה ביחד עם צעדי האכיפה המנהלית שיזמה רשות ני"ע עשויים "להביא לסופה של חברה בע"מ". הוא מספר: "חבר שאל אותי אם לצאת להנפקת מניות בבורסה או לא. אמרתי לו שלא להעיז להנפיק, כי כל הכישרון שלו והחופש הניהולי שלו ייעלמו. לא ניתן לנהל כשמכתיבים לך דרכי התנהלות. מי ששואל אותי אם לקחת הלוואה בבנק או להנפיק איגרת חוב בשוק, אני תמיד אומר לו בנק. אם הנפקת בשוק ונפגעה יכולת החזרת החוב, אין לך עם מי לדבר. כל בית השקעות רוצה להוכיח מי יותר קיצוני בעניין.

"בנוסף לכך, האכיפה המנהלית שיזמה רשות ני"ע חושפת את המנהלים לקנס אישי מבלי להוכיח רשלנות או כוונה. חברה בע"מ היתה המצאה שאיפשרה לפתח את העולם בלי ניהול סיכונים. המצב שיקרה עכשיו הוא שמי שמקבל החלטות אין לו עירבון מוגבל, כי הוא הולך להפסיד את מקום עבודתו. שני אלה בסופו של דבר עשויים לתרום למיתון. לוועדה לא יהיה אומץ לבטל ההפרדה בין ריאלי לפיננסי".

"חברות הפער הן בעיה אמיתית"

מי שהאזין לדבריו של פוגל היה פרופ' אפרים צדקה, שהכין יחד עם ד"ר יעקב שיינין את נייר העמדה של קבוצת אי.די.בי לוועדת הריכוזיות. צדקה טען כי הדבר "הגרוע ביותר" הוא להקים ועדות ולהחליט על רקע מה שקורה ברחוב באותו הזמן, וכיוון לכך שהמלצות הוועדה הן תשובה למחאה החברתית של הקיץ. "זו לא הדרך לעשות רפורמה, ודוגמא לכך היא ועדת בכר. אין בישראל שוויון - וגם לא יכול להיות. אי אפשר לעשות חוק שלא יהיו אנשים עשירים, אך אם קיימת בעיית ריכוזיות לא פותרים אותה בהמלצות של הפרדה בין החזקות ריאליות לפיננסיות, אלא בפיזור של ההון בציבור".

למרות הביקורת של על כלל המלצות ועדת הריכוזיות, צדקה היה שותף לבעייתיות עליה הצביעה הוועדה בקיומן של חברות פער – אותן חברות שנמצאות ב"שכבות" של הפירמידה ומוחזקות בשרשור על ידי בעלי השליטה. צדקה, שציין כי כבר בעבר הוא הצביע על התופעה, טען שחברות הפער הן בעיה אמיתית. "כשחלקך בהון יותר קטן מהשליטה זה דבר לא מקובל. לא הייתי רוצה לראות מישהו שמחזיק בשרשור 5% מההון, אך שולט בחברה. זה לא מצב בריא.

"עם זאת, הפיתרונות שהציגה הוועדה הם קשים מדי ולא נכונים. אם לא רוצים חברות פער אז אפשר פשוט להחליט להיפטר מחברות הפער ולקבוע תקופת מעבר לביצוע. הפתרון הטוב יותר בעיני הוא להשוות את זכויות ההצבעה לזכויות בהון. כל שאר הבעיות הן עורבא פרח. הפרדה בין אחזקה ריאלית לפיננסית לא תשנה דבר מבחינת הון ושלטון. זה לא קשור לקבוצה עסקית. ברור שיכול להיות חשש לניגוד עניינם, אך השאלה היא האם הכללים שיש היום מספיקים או לא".

פרופ' אפרים צדקה
מוטי קמחי

בעניין ההשקעה בחברות הפער, נשאלו המשתתפים באם קבוצת אי.די.בי היתה רוכשת את חברת מעריב – שרושמת הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בכל רבעון בשנים האחרונות –לולא היה מדובר ב"חברת פער" שהאחזקה ההונית בה נמוכה בשל המבנה המשורשר.

לתשובה זו השיב נתן חץ, מבעלי השליטה בחברת הנדל"ן אלוני חץ: "לפני שקבוצת אי.די.בי רכשה את השליטה במעריב היו משקיעים אחרים שרכשו אותה. אני מקבל את ההנחה שמי שקונה חברה מסכן בראש ובראשונה את כספו שלו ולא רק את כספם של אחרים. בעל השליטה עדיין מחזיק בנתח מניות נכבד", הסביר חץ.

לדבריו היה שותף גם פוגל, שציין שיש חברות שמעוניינות לפתוח קבוצת תקשורת, אך במקום להשקיע סכום של מיליארד שקל, במטרה להקטין את עלויות הן רוכשות חברה קיימת ב-100 מיליון שקל. בנוסף הוא ציין שאולי מה שעמד בשיקולי הרכישה של דנקנר לא היו שיקולים כלכליים אלא כדי "לפגוע ב-TheMarker שעושה לו חיים קשים".

"הופתעתי לגלות שאני פירמידה"

אחד מהדוברים שעוררו אמפתיה בקרב הקהל היה נתן חץ, שסיפר מניסיונו האישי על ההשפעות הצפויות של ועדת הריכוזיות. "אחרי שקראתי את טיוטת הוועדה הופתעתי לגלות שאני מוגדר כ'פירמידה'. ביקשתי ממנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב, שמכהן כדח"צ באלוני חץ, שנעבור ביחד על הדו"ח. הוא שאל אותי 'איך זה קשור אלינו?' אחרי שנפגשנו ועברנו על הדברים הוא הופתע לגלות שהדו"ח רלוונטי גם אלינו.

"ירום הציע שנעבור על 16 ההמלצות של הוועדה בעניין הממשל התאגידי ונגיב בצורה עניינית על כל סעיף. גילינו ש-14 מתוך 16 הם לא בסדר מבחינתנו. שאלתי את ירום האם אני, בעל השליטה בחברה, צריך להגיב - הרי רוב המניות מוחזק בידי המיעוט והם צפויים בעיקר להיפגע מכיוון שאמות, חברת הבת העיקרית שלנו, היא חברת פער".

חץ, שמחזיק באלוני חץ יחד עם מוז'י ורטהיים, ציין כי הפתרון של הוועדה בעניין חברות הפער מסמיך את בעלי מניות המיעוט להחליט בעניין עסקות מהותיות לחברה. לדבריו, מדבור בפיתרון שאינו "נורמאלי" ושאינו הגיוני למחלה. "ההצעה הזו צריכה לצאת מספר החוקים. כל הרעיון שמיעוט הוא זה שייקבע מהלכים של חברה שגוי. יש דברים שלא יבואו ולא יעברו בחקיקה. כל נושא הפרמידיאלי לא יקום".

חץ סיפר שלאחר שקרא את ההמלצות הוא קרא כתבה בעיתון שבה התראיינה אחת מעובדות רשות ני"ע שהיתה קשורה להמלצות בעניין הפירמידות. "הכותרת בראיון הייתה 'אם המוסדיים עושים עבודתם לא היינו נדרשים לכל הפרק הזה'. היא הסבירה שיש בעיה של 'תיעול' (העברת רווחים במעלה הפירמידה – ע"א). כל הדוגמאות שהציגה היו ברמה הפלילית, כמו בעל שליטה שמעביר עסקה טובה מהחברה הציבורית אל החברה הפרטית שבבעלותו כדי לא לחלוק רווחיו עם הציבור.

"לפני כמה שנים הכריחו את המוסדיים להגיע לעסקת בעלי עניין. יש 600 חברות ציבוריות כך שכל יום צריכים המוסדיים להגיע לפחות לשלוש אסיפות, בנהחה שלכל אחת עושה עסקת בעלי עניין פעם בשנה. רוב המסדיים שוכרים את שירותיה של חברת הייעוץ אנטרופי, למרות שבסוף ההחלטה היא של הגוף המוסדי. כל מוסדי משלם לאנטרופי 2,500 בחודש וכולם עושים את מה שהיא אומרת".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#