גלאון: "הערכת שווי מדויקת כמו האינטרסים של בעל השליטה" - שוק ההון - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גלאון: "הערכת שווי מדויקת כמו האינטרסים של בעל השליטה"

כך אמרה גלאון בדיון שזימנה היום בוועדת הכספים בנושא הערכות שווי ■ "חברות מבצעות הערכות שווי המשפיעות על מיזוגים ורכישות, חלקות דיבידנדים לבעלי מניות - אך הן לא נתונות לפיקוח"

4תגובות

"הערכות שווי זה מדע מדויק. זה מדויק בדיוק על פי האינטרסים של בעל השליטה", כך מסבירה ח"כ זהבה גלאון את הסיבה לדיון שזימנה היום בוועדת הכספים בנושא  הערכות שווי.

עופר וקנין

אחד המשתתפים בדיון הוא עו"ד עמירם גיל, ראש הקליניקה לאינטרס הציבור בשוק ההון הפועלת במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. גיל פנה בסוף ספטמבר לראש רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר וביקש ממנו להסדיר את נושא הערכות השווי. "כמה מקרים מהתקופה האחרונה מעידים שהתחום פרוץ וסובל מהיעדר הסדרה ואכיפה", כתב גיל בפנייתו. "אבקשך להנחות את המחלקה המשפטית ברשות ני"ע ליזום חקיקה שתסדיר את פעילותן של חברות להערכת שווי, תוך הבטחת הגנות ראויות לציבור".

"יש פה כשל שפוגע יום יום בציבור. יו"ר רשות ניירות ערך הקודם, פרופ' זוהר גושן, אמר בשלהי כהונתו שיש כאן בעיה חמורה שצריך להתמודד איתה. הבעיה היא שזה עדיין לא קורה", אמר גיל. התוצאה המתבקשת מהדיון בוועדת הכספים, לדבריו, תהיה בסך הכל לקרוא לראש רשות ניירות ערך להסדיר את הנושא.

"הערכות השווי האלה מגיעות בסופו של דבר לישיבות הדירקטוריון, לגופים המוסדיים, אפילו לבתי המשפט. כולם מתבססים עליהם כדי להגיע להחלטות בנוגע לעסקות שעומדות על הפרק בחברות ציבוריות", אמר גיל. "כשבית המשפט התבקש לאשר את הדיבידנד הענק של חברת בזק, הוא שאל את החברה לגבי הערכת השווי שהגישה, אבל לא ביקש הערכת שווי נגדית למרות שהוא יכול".

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

שיראל גוטמן, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, הגיבה לדברים. "הערכות שווי הן לא מדע מדויק", אמרה גוטמן. "כיום אין שום מניעה לעשות את הערכות השווי בתוך החברה עצמה. מעריכי השווי של כמה מהעסקות בהן התקבלו הערכות שווי גבוהות מאוד הם בכלל מעריכי שווי זרים".

עוד אמרה גוטמן כי חובות הגילוי גורמות לכך שכל המידע נמצא בתוך הערכות השווי. "אין שום מניעה לקחת את הערכת השווי, שנתונות לחובות גילוי לגבי ההנחות, המתודולוגיה והרגישות, ולבקר אותה". ובכל זאת, אמרה גוטמן, ישנם צעדים בהן תנקוט רשות ניירות ערך בנושא. "כיום יש חובה לגלות כל קשר של תלות. נשנה את חובת הגילוי לקשר מהותי", אמרה גוטמן. בנוסף, אישרו ברשות השבוע תוכנית ביקורת חדשה. "אנחנו רוצים לחזק את הביקורת לא רק על הערכות השווי עצמן אלא על שני שומרי סף שצריכים לבקר אותה. שומר סף אחד הוא ועדת המאזן, שתהיה חייבת לדון באומדנים ותחזיות שבבסיס הערכות השווי. שומר סף נוסף הם רואי החשבון החותמים על הדו"חות הכספיים" אמרה גוטמן.

רואי החשבון, כך עולה מדברי גוטמן, צריכים למלא חלק הרבה יותר מרכזי ככל שמדובר על הערכות שווי המשמשות לדו"חות הכספיים. "אנחנו נבדוק את רואי החשבון. האם הסתמכו על מעריך השווי 'כזה ראה וקדש', או שביקרו אותו", אמרה גוטמן.

בנוסף, ברשות מקדמים את הקמת גוף פיקוח על רואה החשבון, שלדברי גוטמן יתרום מאוד להקשחת הביקורת של רואי החשבון על הערכות השווי של החברות האלה. בטווח הארוך יש ברשות תוכנית להחייאת תחום החיתום. "פרסמנו שינויי חקיקה שכמעט ויחייב חיתום על פי דין. בדיקות הנאותות של חברות החיתום יהיו חייבות לבדיקת נאותות של הערכות השווי".

אתמול התפרסם ב-TheMarker שאם לא יחולו שינויים של הדקה ה-90 בהערכת השווי, הכלכלן פרופ' אמיר ברנע ושלי תשובה, המנכ"ל המשותף וממייסדי חברת הייעוץ עסקי-אסטרטגי טריגר פורסייט, יעניקו למניית חברת התקשורת פרטנר, שבשליטת סקיילקס של אילן בן דב, מחיר כלכלי של כ-52 שקל למניה - הגוזר לפרטנר שווי שוק של כ-8.1 מיליארד שקל. שווי שוק זה גבוה בכ-50% מהשווי אותו משקפים לחברה המשקיעים בבורסות תל אביב וניו יורק.

אחת הדוגמאות הבולטות של התקופה האחרונה למקום שממלאות הערכות שווי בהתנהלות בשוק ההון התקבלה בעסקת המכירה של מכתשים אגן על ידי חברת אי.די.בי, שבשליטת נוחי דנקנר. הערכת שווי של משרד סוארי, אחד משני מעריכי השווי הגדולים במשק, עליה התבססה העסקה, הותקפה בבית משפט בתביעה ייצוגית של רו"ח דב כהנא. בית המשפט קיבל את טענת התובע לפיה זכויות בעלי המניות במכתשים קופחו בשל הערכת השווי הזאת.

חברת ועדת הכספים, ח"כ גלאון, אשר יזמה את הדיון בנושא, אמרה כי "חברות הערכות השווי אלה מבצעות הערכות שווי המשפיעות על מיזוגים ורכישות, חלקות דיבידנדים לבעלי מניות ועוד, אך הן לא נתונות לפיקוח. פעמים רבות הן נמצאות בקשרים עסקיים מתמשכים עם אותם גופים, שהן אמורות לנתח באופן אובייקטיבי והופכות לעושות דברן, בכוונה או שלא. הדבר יוצר כר פורה לניצול של מידע 'אובייקטיבי' כביכול למטרות עשיית רווח מפוקפק, כפי שקרה בפרשת מכירת חברת מכתשים-אגן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם