אל תשלם, תשובה - תן את השליטה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אל תשלם, תשובה - תן את השליטה

מה שהציבור צריך הוא הרמת המסך וחקירת ההיסטוריה של דלק נדל"ן

86תגובות

הנה דעה שעשויה להפתיע רבים מקוראי העיתונות הכלכלית, ואולי גם לא תמצא חן בעיניהם: יצחק תשובה לא צריך להביא שקל לכיסוי החובות של דלק נדל"ן - וגם לעדיף לעם ישראל שהוא לא ישלם, ובמקום זאת יעביר לנושיו את מלוא השליטה.

מדוע?

הסיבה הראשונה מוכרת אבל זקוקה לחידוד. דלק נדל"ן היא חברה בעירבון מוגבל, ישות משפטית עצמאית המנותקת מיצחק תשובה האיש ומשאר החברות העסקיות שלו. החוק מאפשר לתשובה להודיע שאין לחברת דלק נדל"ן את האמצעים לעמוד בהתחייבויותיה, ולמסור את הבעלות המלאה לבעלי החוב כדי שאלה יעשו בה כרצונם. הוא לא חייב להביא דבר מהבית.

את זה כולם יודעים. אלא שאם תתקבל הדרישה של רבים, שלפיה על תשובה ועל כל בעל עסקים אחר לעמוד באופן אישי ומלא מאחורי כל חברה שלו, הרי שהעולם העסקי כפי שאנחנו מכירים אותו יחדל מלהתקיים. ההמצאה של "חברה בע"מ" היא אחד היסודות המרכזיים בהתפתחות הכלכלית של האנושות, משום שהיא זו שמאפשרת לבני אדם ליזום פרויקטים ועסקים מבלי לסכן את כל רכושם. איש לא יפתח אפילו דוכן פלאפל אם יחשוש שבמקרה של הפסד בלתי צפוי יוכלו נושיו לקחת את ביתו ורכושו.

אין אף קהילה או מדינה בעולם שאפילו שוקלת לחייב בעל מניות לעמוד מאחורי עסק באופן אישי. בעולם כזה לא יהיו סטארט-אפים (סיכוי הצלחה של פחות מ-50%), לא יהיו יזמויות ולא יהיו פרויקטים. בלי ה"חברה בע"מ" וללא ה"ישות המשפטית הנפרדת", אפשר להניח בוודאות רבה שהעולם יחזור לימי הביניים.

הזעקה הנפוצה שלפיה "אם אני חייב לשלם את משכנתא שלי, אז שיצחק תשובה ישלם את החובות שלו", היא לא יותר מדמגוגיה פופוליסטית. הרי גם "אתה" לא חייב לשלם את המשכנתא, ובאמת גם לא תשלם אותה אם תחליט שאתה מוכן לוותר על הבית. אגב, מיליוני אמריקאים עושים בדיוק את זה.

גם את זה אנשים מבינים, ולכן הם ממהרים לסייג את הדרישה: אין להם בעיה עם פושט רגל שאין לו אמצעים, אלא רק אם עם אנשים שיש להם נכסים רבים אחרים. אבל גם הנוסחה הזו מחזירה את העולם לימי הביניים: הרי אם אדם הצליח בעסק אחד, הוא לא יסכים לעולם להשקיע ביזמות חדשה אם משמעות הכישלון היא שכל עסקיו יימחקו. העניין כמעט מתמטי: כל עסק מגיע עם סיכון, וכך ככל שאדם יפתח עוד עסקים - ההסתברות שאחד מהם ייכשל תלך ותגדל, ולכן תגדל גם ההסתברות שכל הונו יתפוגג.

הטיעון הבא נשמע חזק קצת יותר: תשובה צריך לשלם את חובות דלק נדל"ן הציבורית מכיסו, מאחר שהוא לקח הלוואות מהציבור - שאותן הוא קיבל בזכות המוניטין האישיים שלו וההבטחה ש"אצל תשובה לא מפסידים". אלא שגם הטיעון הזה הוא סוג של היתממות: אם זה באמת היה ה"דיל" בין תשובה לציבור, היה על תשובה להפקיד את נכסיו האישיים כערבות מלאה לחוב שניתן. מרגע שערבות כזו לא ניתנה בצורה מפורשת, היא אינה קיימת, וכל אחד מהמוסדיים שהעמיד לתשובה את כספי העמיתים שלו ידע זאת היטב.

אין לכן לבוא בטענות לתשובה, כי הוא עשה בדיוק את מה שכל איש עסקים צריך לעשות: הוא חיפש אשראי כדי לפתח את עסקיו, במחיר הנמוך ביותר. איש עסקים שאינו מתנהג לפי עקרונות אלה הוא חובבן שחוטא לעקרונות הפשוטים ביותר של ניהול פיננסי. הוא גם אינו משרת נאמנה את שותפיו - גם הם, אגב, משקיעים מקרב הציבור.

הבעיה אינה אצל תשובה, אלא אצל מי שנתן לו את הכסף - הלא הם המוסדיים. הם אלה שנכשלו כאשר הסכימו לתת לתשובה את האשראי, וכאשר נתנו לו אותו בזול, וללא ביטחונות נוספים. לכאורה - קורה. זהו שוק ההון, פעם מרוויחים ופעם מפסידים. אין זו בהכרח בושה להיכשל בהשקעת נדל"ן אחת בתקופה של משבר נדל"ן עולמי, כל עוד ההחלטה המקורית להעמיד את כספי הציבור לרשות תשובה ודלק נדל"ן היתה מקצועית - ובתום לב מלא. זו השאלה החשובה היחידה בכל הפרשה. בשאלת המקצועיות התשובה ברורה: לא. המוסדיים לא גילו את הזהירות הנדרשת מתפקידם כשומרי הסף של הפנסיה של הציבור, אחרת הכישלון והתספורת לא היו כה צורבים.

ומה עם תום הלב? האם ייתכן שמנהלי מוסדיים העמידו את הכסף הציבורי לחברות של תשובה כי הם ביקשו לשמור עמו על קשרי עבודה טובים? האם ייתכן שהם לא החמירו בדרישותיהם כדי לקבל עמלות חיתום בהנפקות עתידיות שלו? האם אפשר לדמיין שחלק מהמוסדיים התקנאו בסיפורים על משכורות העתק שתשובה משלם למנהלים שהוא מגייס, וקיוו להצטרף יום אחד לשורותיהם? האם ייתכן שהם קיבלו רמזים מבעלי השליטה שלהם, שעמם תשובה נמצא בקשרים עסקים הדוקים? והאם ייתכן שהם לא קיבלו שום הנחיה מפורשת, אבל האווירה ו"רוח המפקד" כיוונה אותם להחלטה הזו? על השאלות האלה אין נכון להיום תשובות חד משמעותיות - ולכן זהו הזמן לנקוט מהלך ‘שובר שוויון', כזה שיחשוף את כל פרטי הסיפור.

אם המוסדיים באמת רוצים לנקות את שורותיהם ולבדוק את עצמם, אסור להם לסגור את פרשת דלק נדל"ן בעוד הסדר חוב שאיש לא יבין. בהסדרי החוב האלה, שבהם השליטה נשארת בידי הטייקון המקורי, איש לא יידע לעולם אם הם היו טובים לציבור, בכמה באמת הסתכמה ה"תספורת", והאם אלטרנטיבה אחרת היתה יכולה להיות טובה יותר. בשום מקרה אסור למוסדיים לחתום על הסדר חוב שבו השליטה נותרת אצל מי שנכשל והביא את החברה לאי-פירעון. לכן הנה הצעה משלנו למה שהמוסדיים צריכים להגיד לתשובה: "אל תביא כסף. אתה לא חייב על פי החוק. אנחנו ממילא לא שלמים עם הקריאות לחיסול העיקרון של ה'חברה בע"מ' ושל ה'ישות המשפטית הנפרדת', כי כאן זה לא רוסיה הקומוניסטית ואנחנו רוצים לעודד יזמים. בפעם הבאה שתבוא לשוק, אם תבוא, אנחנו נבדוק את ההצעה שלך באור אחר לחלוטין".

"אבל לעומת זאת", צריך להמשיך ולהגיד לתשובה, "תעביר בבקשה לידנו לאלתר את כל המניות של החברה, ואנחנו נפתח בחקירה עמוקה ויסודית של כל ההיסטוריה שלה. ואז, כשהחברה תהיה בידינו ובשליטתנו, אנחנו נשאל שאלות מעניינות. למשל, איך בדיוק בוצעו העסקות לרכישת הנכסים האלה בבריטניה? איך נקבעו המחירים שלהם? מה היו מערכות היחסים עם המתווכים? מי קיבל עמלות, ובאילו סכומים? מי קיבל את ההחלטות? האם תשובה, הבעלים, אישר אותן?

"וגם נשאל: מה היו מערכות היחסים בין מנהלי החברה, בעלי השליטה והמוסדיים שהשקיעו בה? מה נאמר בוועדות ההשקעה? מי בדיוק קיבל את ההחלטות, והיכן הוא עובד עכשיו? אילו בדיקות בוצעו לבחינת ההשקעה? איך התקבלה ההחלטה להשקיע דווקא בנדל"ן בבריטניה, ואם התקבלה החלטה כזו - האם נבדקו חלופות להשקעות אחרות, למשל בחברות נכסים בריטיות? ויש לנו עוד הרבה שאלות נוספות".

אין ספק: תוצאות הבדיקה הזו ומסקנותיה יהיו מרתקות, ואולי הרבה יותר מזה. זו כמעט קלישאה להזכיר את האמרה של השופט האמריקאי לואיס ברנדייס, שלפיה "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר", אבל זו פשוט האמת. בטווח הקצר הציבור אולי יוותר על כמה מאות מיליוני שקלים שתשובה יוציא מכיסו, סכום זניח בתמונה הגדולה, אבל בטווח הארוך הוא עשוי לקבל שוק הון נקי יותר, שקוף יותר ועם הרבה פחות פרשיות כמו דלק נדל"ן.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#