"אזהרות הבנקים נוגעות רק לרווח והפסד; עדיין לא ברור מה יקרה להון"

מאיר סלייטר: "בנק לאומי בחר נכון כשהחליט לפרסם אזהרת רווח; ביום פרסום הדוחות התגובות יהיו פחות חדות"

רם עוזרי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רם עוזרי

"התוצאות החלשות מאוד ברבעון נובעות מהירידות החדות בשוקי ההון, כאשר הפעילות הבנקאית לא נפגעה באופן דרמטי. המשמעות הינה שנכון לעכשיו לא מדובר ברבעון שמלמד על שינוי מגמה והצגת תוצאות חלשות גם ברבעונים הקרובים" - כך אמר היום אלון גלזר, מנהל מחלקת המחקר בלידר שוקי הון, בתגובה ל לרבעון השלישי.

ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועליםצילום: עופר וקנין

"שני הבנקים מושפעים מירידה בתיק הנוסטרו, מהפסדים בקופות היעודה לפיצויים ומהפסדים חשבונאיים בתחום הנגזרים", ציין גלזר. לדבריו, בשני הבנקים החליטו לסווג הפסדי השקעות ישירות לדו"ח רווח והפסד ולא להון כמו שעשו בעבר, ככל הנראה בגלל הירידות החדות שהביאו את הבנקים להפסד גדול על ההשקעה. לפיכך, מניח גלזר שצפוי גידול בהפשרות לחובות מסופקים. לאומי והבינלאומי לא ציינו גורם זה כגורם מרכזי שישפיע, כך שהגורם המרכזי לפגיעה ברווח הינו ההשפעה הנקודתית של שוק ההון.

בכל הנוגע למה שצפוי לנו בבנקים האחרים, גלזר הבחין בין הבנקים השונים. להערכתו, בבנק מזרחי טפחות לא צפויה אזהרת רווח מאחר שכמעט כל ההשפעות הנקודתיות של שוק ההון שנראה בבנקים האחרים (תיק נוסטרו, יעודה והפסדי נגזרים) לא פוגעות במזרחי. לכן צפוי הבנק להציג תוצאות טובות עם תשואה גבוהה על ההון.

ככל שמדובר בבנק הפועלים, גלזר אופטימי פחות: "הבנק צפוי להיפגע משני סעיפים מרכזיים: סעיף הנגזרים, בו הוא נפגע יותר מכל הבנקים, והפרשה גבוהה יחסית לחובות מסופקים בשל הירידה בשווי בטחונות שניתנו במניות באשראים שנתן הבנק, ככל הנראה בעיקר בהלוואות לזיסר וללבייב". מצד שני, מוסיף גלזר, הפגיעה משוק ההון נמוכה יותר מבבנקים האחרים. לערכתו, בשורה התחתונה, צפוי הבנק להציג רווחיות נמוכה יחסית, אולם ככל הנראה ברמה גבוהה יותר משל לאומי, ולא ברור האם היא תחייב אזהרת רווח.

ראובן שפיגל, מנכ"ל בנק דיסקונטצילום: גיא רייביץ

בבנק דיסקונט צופה גלזר השפעות שליליות של שוק ההון בדומה לבינלאומי, כאשר אחזקותיו במניות הבינלאומי (26.5%) מגדילה את הפגיעה בתוצאות. לאור זאת, גלזר סבור שייתכן שגם דיסקונט יפרסם אזהרה על התוצאות.

"ברור שאם נראה את שוקי ההון ממשיכים ליפול, הבנקים יפגעו, אולם חשוב להדגיש כי נכון לעכשיו, תיקי ניירות הערך של הבנקים שמרניים יחסית ואין בהם פוטנציאל להפסדים גבוהים (כמו שראינו ב- 2008)", הרגיע גלזר באשר לרבעונים הבאים. "גם תיקי האשראי של הבנקים נמצאים במצב טוב יחסית, ואנו לא צופים לעלייה חדה בהפרשות לחובות מסופקים, מעבר לעלייה נקודתית ברבעון השלישי, הנובעת מהירידה במניות אפריקה ואלביט הדמיה".

לדברי גלזר, האיום האמיתי על הבנקים מצוי באפשרות לפגיעה בכלכלה המקומית או ירידה חדה במחירי הנדל"ן: "ברור שהמשבר הגלובלי והחדשות מאירופה משפיעות לשלילה, אולם נכון לעכשיו המשק הישראלי, ואיתו הבנקים עדיין במצב טוב, וכל עוד לא נראה פגיעה משמעותית יותר, האטה במשק או ירידה חדה במחירי הנדל"ן, אנחנו לא צופים פגיעה משמעותית בתוצאות".

אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות

אל מול האיומים, הזכיר גלזר, כח הבנקים נסחרים במחירים זולים, כאשר להערכתו מכפילי הון של מתחת ל- 0.75 בשני הבנקים הגדולים הינם מחירים שמצדיקים אחזקה בהם, גם תחת דרישות ההון החדשות הצפויות. לאור זאת, בלידר משיכים להמליץ על הבנקים ב"תשואת יתר".

מאיר סלייטר: לאומי בחר נכון

"בנק לאומי בחר נכון כשהחליט לפרסם את אזהרת הרווח. הבנק יכול היה להחליט שלא לפרסם אזהרת רווח. מה שהיה קורה אז הוא שביום פרסום הדוחות האפקט של הירידה ברווח על המשקיעים היה גדול יותר ויכול להיות שהיינו רואים ירידות של 5% במניה. אחרי אזהרת הרווח, פרסום הדוחות לא יביא בהכרח לירידה במניה, ואולי אפילו ההיפך- ייתכן שהמניה תגיב בעליות", כך אומר מאיר סלייטר, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות דש.

המשתנה שעדיין קיים לגביו אי ודאות הוא מצב ההון של הבנקים, אומר סלייטר. "האזהרות נוגעות רק לרווח והפסד. עדיין לא ברור מה יקרה להון. צפויה התכווצות נוספת בתיק ניירות הערך הזמין למכירה, שיש בו אג"ח של בנקים ומדינות שירדו לאחרונה. האחזקות באג"ח מדינה של ישראל וארה"ב שעלו יקזזו חלק מהירידות". ההתכווצות בהון, מכל מקום, לא תהיה משמעותית אלא בשיעור של עד 1%, מעריך סלייטר.

עדי סקופ: פרופיל הסיכוי סיכון אינו מספיק אטרקטיבי

"אזהרות הרווח של בנק לאומי והבינלאומי היום לא באמת מפתיעות. הבנקים הגדולים נסחרים סביב 75% מההון העצמי, לא לחינם- הצפי בשוק לכמה רבעונים חלשים לא חדש, ומה שהיה צפוי מקודם הפך כעת לרשמי", כך אומר היום עדי סקופ, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות IBI, בתגובה לאזהרות הרווח שפרסמנו בנק לאומי והבנק הבינלאומי. "זה לא סוף העולם. אנחנו צפויים לראות גם קפיצת מדרגה בהפרשה לחובות מסופקים אך עדיין לא מדובר פגיעה בפעילות הליבה של הבנק. גם אחרי אזהרת הרווח של לאומי, הוא עדיין מצפה להרוויח בין 50 ל-100 מיליון שקל", מוסיף סקופ.

סקופ סבור שמה שימשיך לתת את הטון בכל הקשור למניות הבנקים הן החדשות מעבר לים. התמשכות המשבר, הוא אומר, תוביל ללא ספק לפגיעה נוספת ברווחי הבנקים. ואולם, סקופ לא רואה קטסטרופה באופק. "הבנקים הישראלים מגיעים למשבר מוכנים עם ההלימות הון גבוה משמעותית בהשוואה לעבר ועם כמות נמוכה יותר של נכסים בעייתים. במקרה של התדרדרות במשבר הבנקים הישראלים יתפקדו להערכתנו טוב יותר ממקביליהם בעולם", הוא אומר.

"הסיבות לפגיעה נובעות ברובן ממצב השווקים כגון הפסדי נוסטרו, הפסדים בקרנות היעודה לפיצויים, וללא ספק אנחנו צפויים לראות גם קפיצת מדרגה בהפרשה לחובות מסופקים אך עדיין לא מדובר פגיעה בפעילות הליבה של הבנק", מוסיף סקופ.

בתרחיש חיובי בכלכלה העולמית, סבור סקופ כי יש מקום להרוויח במניות הבנקים. "במידה שהפעילות הכלכלית נמנעת מגלישה למיתון, נראה את הבנקים מספקים תשואה עודפת כשהם נסחרים רק ב 75% על ההון". ובכל זאת, בשל חוסר הוודאות הגדול, פרופיל הסיכוי סיכון אינו מספיק אטרקטיבי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker