להיות כמו פיינל: קוברה מציעה לציבור מסחר באלגוריתמים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להיות כמו פיינל: קוברה מציעה לציבור מסחר באלגוריתמים

תחום המסחר האוטומטי, שמשתלט על הבורסות בעולם, זמין כיום גם ליזמים פרטיים ■ קוברה הישראלית קמה כדי לספק למהנדסים וכלכלנים שפיתחו או רוצים לפתח אלגוריתמים למסחר תשתית מתאימה - מהכוונה עסקית, דרך תמיכה לוגיסטית ועד עזרה בגיוס הון

20תגובות

>> תחום האלגו-טריידינג - מסחר אוטומטי בניירות ערך המבוסס על אלגוריתם מתמטי - הוא כבר לא נחלתם הבלעדית של בנקים גדולים ושל חברות עתירות הון. "יותר ויותר חברות פרטיות קטנות ופעילים בשוק ההון מתחילים לעשות שימוש בעוצמות הטמונות באלגו-טריידינג", אומר אסף פרידלר, סוחר ניירות ערך מקצועי המעביר קורסים למסחר אלגוריתמי ועובד בשיתוף פעולה עם חברת קוברה (Kubera), המקדמת מיזם חדש בתחום האלגו-טריידינג.

קוברה מגדירה עצמה חממה פיננסית למיזמי אלגו-טריידינג חדשים. החברה מציעה למהנדסים וכלכלנים צעירים, שפיתחו או רוצים לפתח אלגוריתמים למסחר בניירות ערך, תשתית מקיפה שתספק להם את כל הנדרש להקמה ולתפעול של מערכת מסחר אלגוריתמית - מהכוונה עסקית, דרך תמיכה לוגיסטית ועד עזרה בגיוס הון התחלתי למסחר. המודל העסקי של קוברה, שהמטה שלה ממוקם בקיבוץ יקום, מבוסס על תשלום קבוע ועל שיעור מהרווחים.

הסיפור של קוברה, שהוקמה לפני כמה חודשים על ידי אורן גוטסמן, רו"ח יעקב בנאסייג ודוקטור אבי מסיקה, התחיל כשהחברה עצמה עסקה בפיתוח תוכנת אלגו-טריידינג ונתקלה בקשיים. "בזמן שפיתחנו תוכנת מסחר נתקלנו בקשיים רבים. לולא הניסיון העשיר שלנו בתחום הפיננסי, אני לא יודע אם היינו מצליחים להגיע לתוכנה שעובדת (המערכת של החברה נמצאת בשלב פיתוח מתקרם, א"פ)", מספר גוטסמן, המשמש מנכ"ל משותף בקוברה.

לדברי גוטסמן, ששימש ראש מטה שר האוצר לשעבר בייגה שוחט ב-2001 ושבבעלותו חברה לייעוץ פיננסי, בשנתיים האחרונות קמו בישראל יותר מ-50 חברות הפועלות בתחום האלגו-טריידינג. "תחום ההנדסה הפיננסית עוד בחיתוליו בשוק הישראלי ויש לא מעט מהנדסים וכלכלנים צעירים שמחפשים מקום שבו שיוכלו לתרגם את הידע שלהם לכסף. מרבית המיזמים נופלים בשלב הפיתוח, שדורש הרבה כסף, וכך הרבה רעיונות טובים נשארים במוסך.

"קוברה מאתרת את אותן חברות ויזמים צעירים, שפיתחו או רוצים לפתח אלגוריתמים למסחר ונתקעו בשלב התכנון. באמצעות עזרה והכוונה מקצועית אנו מאפשרים להם להשלים גרסת בטא של המערכת ועוזרים להם להתמודד עם הבעיה העיקרית של שלב ההקמה - גיוס הון", מוסיף גוטסמן.

מה זה אלגו-טריידינג

פרידלר מסביר כי באלגו-טריידינג סוחר המניות המקצועי מוחלף במחשב רב עוצמה, שמוזן ואוסף מידע על ניירות ערך, מנתח אותם על פי חישובים מתמטיים ומבצע עצמאית החלטות קנייה ומכירה המשוגרות לבורסה. את כל התהליך הממוחשב מבצעים אלגוריתמים מתמטיים בעזרת טכנולוגיות מתקדמות, כמו שעונים אטומיים ומערכות תמסורת מהירות במיוחד.

ניסיונות לחקור את הפעילות של חברות האלגו-טריידינג בישראל נתקלים לרוב בתשובות קצרות וענייניות, מה שמלמד על העמימות והחשאיות שאופפות את התחום. הדבר נובע מהצורך לשמור על האלגוריתם שפיתחו ומהידע המקצועי המעמיק שנדרש כדי להבין את האלגוריתמים - מה שבדרך כלל מקשה על התקשורת מול משקיעים מן השורה.

ניתן לחלק את האלגו-טריידינג לשני סוגים עיקריים: מסחר בתדירות נמוכה (Low Frequency) ומסחר בתדירות גבוהה (High Frequncy). ההבדלים העיקריים בין הסוגים הם מספר העסקות שמבוצעות ביום וקצב ביצוע הפקודות. הדוגמה הבולטת ביותר למסחר בתדירות נמוכה היא פעולת ארביטראז', שבאמצעותה האלגוריתם מאתר מניה שנסחרת בשתי בורסות בעולם, מבצע קנייה ומכירה במחירים שונים ומייצר רווח מהיר.

במסחר בתדירות גבוהה הסוחרים מבצעים הרבה מאוד פקודות ביום, ומנצלים את מהירות המערכת הממוחשבת כדי ליישם אסטרטגיות מסחר שונות. הצורך להאיץ את ביצוע הפקודות הביא לכך שפעילים מציבים את המחשבים שלהם בתוך בניין הבורסה או בסמוך אליו, בניסיון לחסוך עוד כמה אלפיות שנייה בקצב העברת הנתונים.

לדברי פרידלר, יתרון של אלפית השנייה במסחר מניב לחברות הברוקרים הגדולות בעולם כ-100 מיליון דולר בשנה. המהירות של מערכות הבורסה הישראלית נמדדת באלפיות השנייה, בעוד הבורסות בארה"ב פועלות בסטנדרט של מיליונית השנייה. עם זאת, בשנה הבאה הבורסה המקומית צפויה לשדרג את מערכותיה למהירות של מיליונית השנייה וגם להציע שירות של הצבת שרתים במתחם הבורסה, לאחר שתעבור למשכנה החדש ברחוב אחוזת בית בתל אביב.

עוד אומר פרידלר כי המסחר באלגו-טריידינג אינו דומה לניתוח הטכני המסורתי הסטנדרטי (קווי מגמה, "נרות יפאניים", "מבנים" וכדומה). "הרבה פעילים בשוק ההון, בהם כאלה שעסקו רק בניתוחים פונדמנטליים (ניתוח ספקולטיבי על סמך נתוני מאקרו ודו"חות כספיים, א"פ), מתחילים להבין את העוצמות בתחום. בלא מעט גופים צצות מחלקות שמבצעות פקודות מסחר על פי המודלים המתקדמים של האלגו-טרייד".

30% מהמסחר בתל אביב

חברת הייעוץ האמריקאית אייט בדקה ומצאה כי סוחרי האלגוריתמים היו אחראים ל-73% מההיקף הכספי של המסחר בשוק המניות בארצות הברית ב-2009. בישראל התמונה שונה, בעיקר בגלל פערי הגודל - רק 30% מהיקף המסחר המקומי במניות ובאג"ח מדינה מתבצעים באמצעות תוכנות אלגו-טריידינג, לפי נתוני בורסת תל אביב.

שוק הנגזרים, בעיקר אופציות על מדד ת"א 25, הוא שיאן האלגו-טריידינג המקומי - 75% מהיקף המסחר בישראל מבוצע באמצעות תוכנות למסחר אלגוריתמי.

אחת החברות הישראליות המוכרות בתחום האלגו-טריידינג היא פיינל, שהקימו ניר קלקשטיין, אביו אריה קלקשטיין ונעם שטרן-פרי. השלושה עדיין מחזיקים בשליטה בחברה. עד 2002 פיינל גייסה 6 מיליון דולר ולא ידוע על גיוסים נוספים. הרווח השנתי שלה מוערך ביותר מ-100 מיליון דולר.

אפשר גם להפסיד

אז מה צריך יזם צעיר כדי להקים מערכת מסחר אלגורימית? בקוברה מתארים בקצרה את השלבים הנדרשים לפיתוח תוכנת מסחר מבוססת קוד אלגוריתמי. "השלב הראשון שמפתח התוכנה צריך לעבור הוא איסוף נתוני עבר של המסחר, ברמה של עסקות תוך-יומיות", מסביר מסיקה, שותף בקוברה ומרצה למימון במכללה למינהל. בנאסייג, השותף השלישי בקוברה ומנכ"ל משותף עם גוטסמן בחברה, שימש מנכ"ל חברת דלק בין 2003 ל-2005.

מסיקה: "רק כדי לסבר את האוזן, נתוני עבר של עשר שנים אחורה על מניות ראסל (מדד אמריקאי הכולל את 3,000 החברות הגדולות בארה"ב, א"פ) נמכרים במאות אלפי דולרים. בתוך כל ים המידע הזה צריך למצוא נוסחה שבסבירות של יותר מ-50% תאפשר למערכת להציג רווחים. כדי למצוא נוסחה כזאת צריך לבצע בק-טסטינג - בדיקה סטטיסטית שבוחנת את הקשר בין כמה גורמים לבין עליות במחירי ניירות הערך".

עם זאת, חשוב לזכור כי בהחלט קיימת האפשרות שהאלגוריתם שפותח והוכח סטטיסטית כמייצר רווחים - יוביל להפסדים. בדיוק מהסיבה הזאת מפתחי הקוד האלגוריתמי אינם נחים לרגע וגם כאשר התוכנה מייצרת רווחים, הם שוקדים על פיתוח קוד חדש המותאם למצב הנוכחי בשווקים.

גוטסמן: "נניח שמישהו חושב שכל פעם שהשמש זורחת, הבורסה תעלה. אז הוא צריך לקחת את כל הימים שהיתה בהם שמש ולבדוק בכמה מהם הבורסה אכן עלתה. במהלך הבק-טסטניג המתכנת צריך להיזהר מ'ביאס', הטיות שעלולות להוציא כל קשר מהמצב האמיתי לקשר בפועל. אסור לשכוח שכדי לבצע בדיקות מסוג זה, דרוש מחשב עוצמתי שעלותו, כולל ציוד נלווה, עשויה להגיע ל-15 אלף שקל".

השלב הבא, לדברי גוטסמן, הוא שלב ה"פר טרייד" - מסחר דמה שמתבצע על סמך נתוני אמת. אם האלגוריתם אכן עובד והתוכנה מניבה רווחים, השלב הבא הוא להתחבר לבורסה ולסחור בפועל. ניתן לעשות זאת ישירות באמצעות הצבת שרת במתחם הבורסה, או דרך ברוקר שאחראי על ביצוע הפקודות.

ה"אלגוריתם" של קוברה

כאשר המערכת עובדת ומציגה תשואה חיובית, הרווח יהיה גבוה יותר ככל שההון הנסחר הוא גדול יותר - ולכן השלב הבא הוא גיוס הון. עם זאת, בקוברה טוענים כי המשקיעים מגלים חשדנות רבה כלפי שיטת המסחר האלגוריתמית: "כשבאים למשקיע עם רעיון ומבקשים כמה אלפי דולרים, קשה מאוד לגייס כסף מכיוון שעוד אין ליזם ביד עסק שמייצר רווחים בפועל".

בשלב הזה קוברה נכנסת לתמונה. "אם יזם יוצא מהאקדמיה ויש לו רעיון שניתן למימוש בשוק ההון, רוב התשתיות כבר יהיו מוכנות בעבורו אצלנו. למשקיעים זה יחתוך עלויות מכיוון שעשרות חברות יכולות להשתמש בתשתית של קוברה. היזם עצמו, בתמורה לאחוז מהרווחים, יוכל להתמקד בפיתוח בלא צורך להתעסק בממשקי חיבור לבורסה, בברוקרים ובדברים נלווים אחרים", מסכם גוטסמן.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#