Plutocracy

עמי גינזבורג
עמי גינזבורג

פלוטוקרטיה (שלטון העשירים) - כוח פוליטי המונע על ידי עושר (ביוונית עתיקה: הון - Pluotos, שלטון - Kratos). מקורו של המונח בהיסטוריה של אירופה, שבה המעמדות השליטים היו גם העשירים ביותר. לבעלי ההון והאדמות היתה גישה ישירה לשליטי האימפריות או לשליטים של רפובליקות עצמאיות כדוגמת ונציה, פירנצה וגנואה. העשירים סייעו לשליטים במימון כוחות הצבא ובניהול המדינה, וקיבלו מהם בתמורה זכויות יתר, מעמד והגנה.

כאשר החלה המהפכה הדמוקרטית לכבוש את אירופה, רוב הכוח הפוליטי נותר מרוכז בידי העשירים. בחלק מהמדינות קיבלו בעלי ההון זכויות יתר בהצבעה. במאה ה-20 הושוו זכויות ההצבעה, וכוחם של העשירים המופלגים נחלש בהדרגה.

בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז המשבר הכלכלי של 2008, המושג פלוטוקרטיה שב לשיח הציבורי. הפעם הוא מופנה כביקורת על הקשרים הגלויים והסמויים המתקיימים בין בעלי ההון ומנהלי פירמות גדולות לבין האישים במערכת הפוליטית. קשרים אלה מסייעים לבעלי ההון לשמור על האינטרסים שלהם, ומשמרים את הכוח שלהם. הפוליטיקאים מקבלים בתמורה מקורות מימון למערכות הבחירות שלהם, וקשרים בצמרת העסקית שאותם ניתן לתרגם לעתים גם לצבירת הון.

וורן באפט, האיש שעומד בראש רשימת עשירי ארה"ב, ביקר לא מכבר את התופעה בארצו. בראיון שהעניק ל-TheMarker במארס 2011 אמר באפט: "ארה"ב נעה בכיוון של פלוטוקרטיה". באחרונה הוא תבע מהממשל להעלות את שיעור המס על בעלי ההכנסות הגבוהות בארה"ב.

הפגנות המחאה שפרצו בניו יורק בספטמבר, תחת הכותרת "לכבוש את וול סטריט", מכוונות גם הן את הביקורת לקשרים שבין אצולת העסקים הבנקאית לבין המערכת הפוליטית בארה"ב. הפלוטוקרטיה המודרנית, שיש סימנים רבים לקיומה גם בישראל, מתבצעת באמצעים מתוחכמים שמטרתם להשיג שליטה והשפעה. בעלי הון משתמשים בהונם כדי להשפיע על הפוליטיקאים באמצעות שתדלנות חקיקתית (לובינג), אמצעי תקשורת פופולריים (עיתונות, טלוויזיה), משרדי יחסי ציבור, תמיכה מימונית במערכות בחירות ומערכות פילנתרופיות שונות. הפלוטוקרטיה המודרנית נעשית ברובה באמצעים חוקיים, ולכן קשה יותר לזהות אותה ולהילחם בה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ