מכת חשמל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכת חשמל

למקורבי חברת החשמל יש פתרון אפשרי אחד: מס על אזרחי המדינה. את המס ניתן לשלם כתשלום חד פעמי דרך תקציב המדינה, או כתשלום שוטף דרך חשבונות החשמל

ההודעה על הפחתת הדירוג של חברת החשמל על ידי סוכנות הדירוג מודיס לא יצרה בהלה גדולה בשווקים או במשק. ואמנם, אין סיבה לבהלה. מבחינת הציבור, אין משמעות רבה להורדת הדירוג.

הציבור "יקנה" את ההסברים הרשמיים, לפיהם אין להורדה משמעות רחבה יותר מעבר לחברת החשמל עצמה, במיוחד מאחר שמודיס נוקטת בשיטה ייחודית בהערכותיה כלפי חברות תשתית; הציבור יודע, בצורה אינסטינקטיווית, שאם יש צורך לשפר את מצבה הפיננסי של חברת החשמל, הוא זה שישלם את החשבון.

גם המערכת הפיננסית אינה מוכת הלם מהורדת הדירוג של חברת החשמל - כפי שלא היתה בעקבות הורדת הדירוג של הבנק הבינלאומי - וכפי שלא תהיה ביום שבו יורד הדירוג של מדינת ישראל. אלו הם ציוני דרך במסלול הארוך של הידרדרות.

מה מסביר את חוסר התגובה להתפתחות זו, ואת האפתיה הכוללת המאפיינת את תהליך השחיקה בדירוגו של כל דבר המדורג במשק הישראלי? כנקודת פתיחה להסבר, נצטט את החלק הסופי של הדיווח על ההורדה עצמה, כפי שהופיע ב"הארץ" ביום שישי האחרון: "לדברי מקורבים לחברה, אף שהדבר לא נאמר במפורש בהודעת מודיס, משתמע ממנה כי ניתן לשפר את מצבה הפיננסי של החברה, הצפויה לסיים את 2002 בהפסד של מאות מיליוני שקלים, ולהחזיר לה את דירוג האשראי שנלקח ממנה, באמצעות הזרמת הון בעלים (הממשלה) או בהעלאת תעריפי החשמל לציבור".

בזה לימדו אותנו מקורבי החברה שני דברים חשובים. ראשית, ההורדה אינה גזר דין בלתי-הפיך. שיפור במצבה של החברה יחזיר את הדירוג לרמתו המקורית. שנית, קיימות שתי אופציות עיקריות להשגת העלאת הדירוג. האופציה הראשונה היא שבעלי החברה הם שיגיבו למכה שהיא סבלה. מדובר במכה עסקית - הפסדים - הגוררת מכה פיננסית, בדמות הפחתת דירוג. הורדת הדירוג גורמת, בהמשך, לייקור עלות האשראי שהחברה זקוקה לה, ועלויות מוגדלות אלה יגבירו את ההפסד - וחוזר חלילה.

כדי להפסיק את מעגל הקסמים הזה, ניתן לשפר בבת אחת את מצבה הפיננסי של חברת החשמל על ידי הזרמת הון חדש שיחסן את המאזן: צעד זה ישפר את היחסים הפיננסיים ויפחית את הצורך להלוות - כלומר, הוא יבלום את תהליך ההידרדרות. הוא גם עשוי לגרום למודיס לחשוב מחדש ואולי אף להעלות בחזרה את הדירוג.

אופציה שנייה היא לשפר את צד ההכנסות השוטפות של דו"ח הרווח והפסד של החברה, על ידי העלאת המחיר של המוצר שלה. הגדלת ההכנסות תביא להקטנת ההפסד, או לחיסולו המוחלט, ובכך יושג שיפור מתמשך - שבוודאי ישפיע לטובה על רמת הדירוג של החברה.

אלא שהזרמת הון בעלים מחד גיסא, והעלאת מחיר החשמל מאידך גיסא, הם ממש שני צדדים של אותו מטבע. אזרחי המדינה הם הבעלים של חברת החשמל, והם גם אותו "ציבור" אנונימי שיידרש לשלם יותר עבור החשמל שהוא צורך.

במלים אחרות, למקורבי החברה יש בעצם רק פתרון אפשרי אחד: מס על אזרחי המדינה. את המס ניתן לשלם כתשלום חד פעמי מצד בעלי המניות (משקי הבית דרך תקציב המדינה), למאזן החברה; או כתשלום שוטף מצד לקוחות החברה (אותם משקי בית, דרך חשבונות החשמל), לדו"ח רווח והפסד של החברה.

האין דרך אחרת לטפל בבעיותיה של חברת החשמל? חברה עסקית הנקלעת להפסדים ונלחצת על ידי נושיה שאינם רוצים להלוות לה עוד, בלי תוספת גדולה לפרמיית הסיכון שהיא משלמת, היתה נאלצת לגבש ולהפעיל תוכנית התייעלות מקיפה, במסגרתה חלק מעובדי החברה היה מפוטר; העובדים האחרים היו סופגים הורדת שכר, זמנית או קבועה; תוכניות השקעה היו נדחות או מתבטלות כליל; הוצאות על מותרות היו נחתכות באכזריות.

אבל לא לגבי חברת החשמל. היא שונה מכל הפירמות האחרות, ומהווה מקרה ייחודי - או, כפי שגיא רולניק כבר היטיב להסביר בעמודים אלה, היא מהווה מדינה לעצמה. מה שמתרחש אצל כלל הסקטור העסקי במדינת ישראל אינו תופס לגבי חברת החשמל.

לאור מצב עניינים זה, אין לדבר על פתרון שבו יתרמו (כלומר, ישלמו מכיסם) כלל בעלי האחזקה (stake-holders) בחברת החשמל בפתרון לבעיותיה. אם צריך לתרום, רשימת בעלי האחזקות תקיף רק בעלי מניות, לקוחות וספקים, אבל לא עובדים - אלה מחוץ למשחק.

מעמד זה של חברת החשמל כלפי מדינת ישראל כל כך ברור ומובן מאליו, עד ששום מפלגה פוליטית אינה רואה טעם להעלות אותו על סדר היום הציבורי. החוכמה המקובלת היא שאת חברת החשמל לא ניתן לייעל, והדבר היחיד שיש להחליט לגביו אינו מי ישלם, אלא באיזו צורה התשלום יתבצע על ידי מי שיודע שעליו לשלם (הציבור הרחב).

ואולם סופה של חברת החשמל להתייעל, לאחר שהיא תיכבש ותסופח בחזרה למדינה, שבה היא צמחה ושמעטיניה היא ניזונה. הדבר היחיד המוטל בספק הוא מתי זה יקרה - כלומר, איזה ראש ממשלה יעיז (קרי ייאלץ) לשחוט את הפרה הקדושה ביותר בעדר הממשלתי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#