יש פתרונות: 5 דרכים להפסיק את עושק הציבור ע"י הבנקים

בשבוע הבא תיזום ועדת הכלכלה דיון בנושא בהשתתפות המפקח על הבנקים; הוועדה תבחן את מרווחי הריביות של הבנקים בכלל וההבדלים בין המגזר הפרטי לעסקי

סיון איזסקו
סיון איזסקו

>> "שלום, מדברים מהבנק. יש לנו מבצע ונבחרת להשתתף בו בגלל הנתונים הטובים שלך. אנחנו מציעים לך לקחת הלוואה לשלוש שנים בתנאים מצוינים: פריים + 7%".

לקוח של אחד הבנקים הגדולים קיבל את השיחה הזאת בשבוע שעבר מהבנקאי שלו - ונדהם. "זה מה שהבנק מציע לי כלקוח מצוין? ריבית של 11.5% על הלוואה לשלוש שנים?" אמר אתמול הלקוח.

שיחת הטלפון הזאת מתחברת לדברים שאמר לנו אתמול רגולטור בכיר שהסביר מדוע יש צורך ברפורמה במערכת הבנקאות: "הבנקים גובים ממשקי הבית מחירים וריביות גבוהים יותר מאשר מהמגזר העסקי - אף שמשקי הבית הם לווים פחות מסוכנים", אמר הרגולטור, שהתייחס גם לפרסום אתמול ב-TheMarker על תשלומי החסר של הבנקים לציבור המפקידים בפיקדונות בבנקים.

"מרבית האינדיקטורים מראים שיש מקום רב לשיפור בתמחור השירותים הבנקאיים למשקי הבית. מדובר בניצול לשמו של הכוח שיש למערכת הבנקאות מול הציבור. צריך לטפל בזה, וכיום, בעידוד של 400 אלף מפגינים שיצאו בקיץ לרחובות ובגיבוי מהממשלה, יהיה לנו הרגולטורים קל יותר לבצע את המשימה", הוסיף.

דודו זקן

אתמול פורסם ב-TheMarker כי הבנקים בישראל מציעים למשקי הבית ריביות מזעריות על פיקדונות הציבור באופן שגורם להם נזק של 2 מיליארד שקל בשנה. בעקבות הפרסום אמר אתמול יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן: "המחוקק דאג שהמפקח על הבנקים ימסור לוועדת הכלכלה כל חצי שנה דיווח על עמלות הבנקים, בעוד שתחום ריביות הזכות והחובה נשאר מחוץ לדיווח והביקורת של הכנסת. ועדת הכלכלה תיזום בשבוע הבא דיון בנושא בהשתתפות המפקח על הבנקים, דודו זקן, כדי לבחון את מרווחי הריביות של הבנקים בכלל והמידתיות בין המגזר הפרטי לעסקי בעניין זה".

הדיון בוועדת הכלכלה מצטרף לדיון שהסתיים בוועדת טרכטרנברג, שבחנה גם את הכשלים במערכת הבנקאות הישראלית ומצאה כי טיפול בכשלים אלה עשוי לחסוך ללקוחות הבנקים 8 מיליארד שקל בשנה. הממשלה צפויה לקבל את המלצות הדו"ח בקרוב, ולהקים ועדה שתמליץ על טיפול בהיעדר התחרות במערכת הבנקאות.

חברים בוועדת יוקר המחיה, שהיא חלק מוועדת טרכטנברג, שבחנו את הכשלים במערכת הבנקאות סיפרו אתמול כי היעד הראשון שהוועדה זיהתה כמצריך טיפול הוא חוסר היעילות במערכת הבנקאות. לדבריהם, במערכת הבנקאות הישראלית יש עודף עלויות של כ-2 מיליארד שקל בשנה, שאותם מגלגלים הבנקים אל ציבור לקוחות משקי הבית. בכירים במערכת הבנקאות סבורים כי עודף העלויות התפעוליות בבנקים גבוה הרבה יותר, ונאמד בין 5 ל-7 מיליארד שקל בשנה. כך או כך, לכולם ברור כי המערכת הבנקאית צריכה להתייעל. על פי בנק ישראל ממוצע יחס העלות התפעולית לסך ההכנסות עומד בבנקים בישראל על 68% בעוד שממוצע מדינות ה-OECD עומד על 62%, כלומר הבנקים הישראלים פחות יעילים מהמקובל בעולם.

גם ראשי הבנקים מודים בשיחות סגורות כי משנה לשנה מתגבר הצורך לבצע רפורמה כוללת במערכת, שמעסיקה כיום 47.7 אלף עובדים בשכר ממוצע של 18 אלף שקל בחודש, כאשר עלות השכר הממוצעת לעובד היא 27.2 אלף שקל.

ראשי הבנקים מסבירים כי הם לא זקוקים לכל מצבת כוח האדם שהם מעסיקים, אך בשל ועדי העובדים הבנקים אינם מצליחים לערוך שינויי התייעלות. ועדי העובדים כבר הוכיחו יותר מפעם אחת שהם מסוגלים להשבית בנק שלם בשל סכסוך עבודה.

חברי ועדת טרכטנברג שעסקו ביוקר המחיה ובפרק הבנקאות בדו"ח, הגיעו לתמימות דעים גם ביחס לחוסר השקיפות של מערכת הבנקאות כלפי הלקוחות באופן שפוגע בתחרות; בצורך בפישוט המוצרים הבנקאיים, כך שתתאפשר השוואה קלה בין העלויות בבנקים השונים; והצורך בהקמת מערכת דירוג אשראי ללקוחות הפרטיים (קרדיט סקורינג) ללקוחות הפרטיים.

נושא התשלום בחסר של הבנקים בגין הפיקדונות עורר סערה ציבורית. הדברים שאמר הרגולטור הבכיר מחזקים את הטענות שהועלו על ידי פרופ' שמואל קניאל, פרופ' למתמטיקה אמריטוס מן האוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ' גרשון וולנסקי, פרופ' למתמטיקה בטכניון. קניאל ווולנסקי הגישו לפני כחמש שנים תביעה ייצוגית בהיקף של 6 מיליארד שקל נגד בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט בטענה כי הבנקים גובים ריבית מונופוליסטית על האשראי הניתן ללקוחות מגזר משקי הבית, בשיעור גבוה באופן ניכר מהריבית על האשראי הניתן ללקוחות המגזר העסקי והמסחרי של הבנקים. התובעים טענו כי בכך מנצלים הבנקים את לקוחות משקי הבית לסבסוד המגזרים המסחרי והעסקי.

הבנקים התגוננו באמצעות סוללה של עורכי דין מהשורה הראשונה. על אף שחלפו חמש שנים מאז שהוגשה התביעה, היא עדיין לא החלה להתברר שכן בית המשפט המחוזי בירשולים קיבל את טענת הבנקים כי יש להמתין להכרעה בתביעה אחרת שהוגשה נגדם ועוסקת בנושאים נושקים.

להלן הנושאים המרכזיים במבנה מערכת הבנקאות שבהם דרוש טיפול במטרה להגביר את התחרות בענף.

1. הגברת השקיפות: טיפול בתעריפוני הבנקים

הבעיה: ראשי הבנקים טוענים כי כל קשר בין התעריפונים הרשמיים שהם עצמם מפרסמים לבין המחירים הנגבים בפועל הם מקריים בהחלט.

המחירים שגובים הבנקים מציבור משקי הבית נקבעים כיום כמו בשוק: הבנק מציג תעריפון עם מחירים מפולפלים והמחירים האמיתיים נקבעים בהתאם לאיכות הלקוח ויכולות המיקוח שלו. אחרי שהלקוח מבקש הנחה, הבנקאי קובע את המחיר על פי מחירונים פנימיים, שלא מפורסמים בציבור, לגבי ההנחות שהם מוכנים להעניק לכל קבוצת אוכלוסייה.

כרמל שאמה הכהןצילום: אפלבאום תומר

התנהלות זו פוגעת פגיעה אנושה בתחרות בין הבנקים וגורמת לכך שלקוח שמעוניין להשוות את המחירים, כפי שהם נגבים בפועל, צריך להיכנס פיזית לסניף של כל אחד מהבנקים, להתמקח ולבדוק איזו הצעה יקבל. מדובר בתהליך שאורך כשעה מול כל פקיד, שגורם למרבית הלקוחות לוותר מראש.

מה ניתן לעשות: על בנק ישראל לחייב את הבנקים לפרסם את המחירונים האמיתיים ולהעלות אותם לאתרי האינטרנט שלהם. כך לקוח יוכל לבצע השוואה אמיתית לכל הצעה שיקבל מבלי לצאת מהבית. המפקח על הבנקים גם סבור שיש צורך לאחד את העמלות ולפשט את המוצר הבנקאי. איחוד העמלות יקל עוד יותר על הלקוחות בביצוע ההשוואה.

2. ליצור סופרמרקט של מוצרים פיננסיים

הבעיה: מרבית הבנקים מציעים כיום ללקוחותיהם רק את המוצרים של "הבית" ולא את המוצרים של הבנקים המתחרים. כך למשל, לקוח של בנק הפועלים שיבקש להפקיד פיקדון יקבל מהבנקאי שלו הצעות רק על הפיקדונות של בנק הפועלים - גם אם בנק מתחרה מציע ללקוח ריבית אטרקטיבית הרבה יותר.

מה ניתן לעשות: על הרגולטורים לחייב את הבנקים להציע את שירותיהם לכלל הציבור - ולא רק לבעלי החשבונות בסניף. חלוץ בעניין זה הוא בנק ירושלים, שהשיק באוגוסט פיקדון שמוצע ללקוחות כל הבנקים ללא צורך בפתיחת חשבון בבנק ירושלים. בכך למעשה פתח בנק ירושלים את תחום הפיקדונות לתחרות. לקוח בנק הפועלים שמציעים לו ריבית של 1% על הפיקדון יכול לבצע העברות לבנק ירושלים ולקבל בבנק זה ריבית של 3% ללא צורך להגיע לסניף בנק ירושלים וללא צורך לפתוח בו חשבון. בתום תקופת הפיקדון הכסף יוחזר לחשבון המקורי שממנו הועבר הכסף.

על הרגולטורים לחייב בנקים נוספים להצטרף למהלך וכך לפתוח את תחום הפיקדונות לתחרות. יש לבחון מהלך זהה למוצרים פיננסיים נוספים שמציעים הבנקים ללקוחות.

3. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים

הבעיה: כל אחד משלושת הבנקים הגדולים שולט באחת משלושת חברות כרטיסי אשראי הפועלות בישראל. פועלים שולט (98%) בישראכרט, לאומי שולט (80%) בלאומי קארד ובנק דיסקונט שולט (72%) בכאל. לשלושת הבנקים נתח שוק של 72.9% מענף הבנקאות בישראל.

לקוח בנק הפועלים שיבקש מהבנקאי שלו כרטיס אשראי יקבל כרטיס מבית ישראכרט. לקוח בבנק דיסקונט שיבקש מהבנקאי שלו כרטיס אשראי יקבל כרטיס מבית כאל. ולקוח בנק לאומי יקבל כרטיס מבית לאומי קארד. ביתר הבנקים, שאינם שולטים בחברת כרטיסי אשראי משל עצמם, מציעים ללקוחות את אפשרות הבחירה בין כרטיסים מבית ישראכרט לבין כרטיסים מבית כאל. כך נוצר מצב שללקוח בבנק שהוא הבעלים של חברת כרטיסי אשראי אין אפשרות בחירה.

היעדר התחרות עלול להשפיע גם על רמות המחירים: ראשי חברות כרטיסי האשראי אומרים כי היו מעוניינים לשווק את כרטיסיהם ללקוחות כל הבנקים, אך מי שמונע מהם לעשות זאת הם חברות האם שלהם - הבנקים הגדולים. השליטה של הבנקים בחברות כרטיסי האשראי מציב אותן גם בניגודי עניינים.

שלושת חברות כרטיסי האשראי עוסקות גם במתן אשראי לציבור. במצב הנוכחי, כאשר חברת כרטיסי אשראי מעניקה הלוואה לציבור היא למעשה מתחרה בחברה האם שלה - הבנק.

מה ניתן לעשות: תחום האשראי החוץ בנקאי לא מפותח בישראל והיקף האשראי של חברות אלו הוא מצומצם, זאת למרות הרצון העז של חברות אלה לצמוח בתחום האשראי. בנושא מבנה הבעלות בחברות כרטיסי האשראי ראוי שידון הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה. הוצאת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תאפשר לא רק תחרות על הכרטיסים המונפקים על ידם אלא תחרות במתן האשראי לציבור.

4. הקמת מערכת קרדיט סקורינג

הבעיה: הבנקים מדרגים כיום את איכות האשראי של לקוחותיהם, אך לא משתפים בנקים אחרים במידע הזה. לכן, כאשר לקוח איכותי מבקש לעבור בנק, הבנק החדש מתקשה להציע לו את התנאים המתאימים לפרופיל הסיכון שלו.

מה ניתן לעשות: אחת המסקנות שכל הרגולטורים תמימי דעים לגביה היא הצורך בהקמת קרדיט סקורינג. מערכת זו אמורה לספק נתונים אודות דירוג איכות הלקוח ולאפשר ללקוחות האיכותיים לקבל מהבנקים תנאים בהתאם. המערכת גם תאפשר לבנק לפנות ללקוחות בבנק מתחרה ולהציע לו הצעות אטרקטיביות בהתאם לפרופיל הלקוח.

5. בנק אינטרנטי ובנק הדואר

הבעיה: בשנים האחרונות נרשמת ירידה עקבית בנפח דברי הדואר. שר התקשורת, משה כחלון, ניסה בשנה האחרונה להפוך את בנק הדואר לבנק מסחרי חברתי, שיציע שירותים במחירים אטרקטיביים לבעלי הכנסות נמוכות. היתרון הגדול של בנק הדואר הוא פריסה של יותר מ-700 סניפים בכל רחבי הארץ, ומהלך כזה יכול לגוון את מקורות ההכנסה שלו. רמות המחירים שבנק חברתי יציג עשוי לאלץ את כלל מערכת הבנקאות ליישר קו כדי למנוע נטישת לקוחות.

לצד היוזמה להפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי חברתי, ניסו בשנים האחרונות כמה יזמים להקים בישראל בנק אינטרנטי, אך לאור הדרישות והמגבלות המחמירות שמטיל בנק ישראל על בעלי שליטה בבנקים, קשה לגייס משקיעים.

מה ניתן לעשות: הן בנק הדואר והן הבנק האינטרנטי עשויים לחולל את המהפכה שחוללו חברות הביטוח הישיר בתחומי הביטוח ולהציע שירותים פיננסיים בעלות נמוכה לציבור כתוצאה מהחיסכון בצורך בהקמת סניפים פיזיים. חברות הביטוח אמנם לא תפסו נתחי שוק משמעותיים, אבל שינו את כללי המשחק בענף. עתידו של מיזם זה נמצא בידיים של בנק ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ