וידיאו

מירב ארלוזורוב וסיון איזסקו מסבירים איך גובים הבנקים מיליארדי שקלים עודפים מהציבור

היקף פיקדונות משקי הבית מסתכמים בכ-230-260 מיליארד שקל, רובם מתרכזים בשני הבנקים הגדולים שמעניקים את הריבית הנמוכה ביותר על פיקדונות; הפתרון: להתמקח עם פקידי הבנק על גובה הריבית המשולמת

מירב ארלוזורוב
סיון איזסקו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

לקוחות בנק דיסקונט שיבקשו לבצע הפקדה לפק"מ ל-3 חודשים יקבלו ריבית שנתית של 1.1% בלבד. בפועלים מציעים ללקוחות ריבית של 1.15%,  בלאומי מציעים 1.45%, במזרחי טפחות 1.55%.  חריג מאוד בנוף המקומי הוא בנק ירושלים שמציע למפקידים ריבית של 3%.

ריביות אלו מוצעות על ידי הבנקים השונים למבצעים את ההפקדה דרך האינטרנט בסכומים העולים על 50 אלף שקל. לקוח שיבצע את ההפקדה דרך הפקיד בסניף או שיבקש להפקיד סכומים נמוכים יותר יקבל ריביות מזעריות של פחות מאחוז.

הפערים הללו הם דרמטיים. על פי בכיר במערכת הבנקאות, היקף פיקדונות משקי הבית (לא כולל לקוחות בנקאות פרטית ועסקים) במערכת הבנקאות מסתכמים בכ-230-260 מיליארד שקל. רוב הפיקדונות מרוכזים בשני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, אשר כאמור משלמים למשקי הבית את הריבית הנמוכה ביותר על פיקדונות. על פי הבכיר ההפסד לציבור כתוצאה מתשלום ריביות נמוכות על פיקדונות מסתכם בכ-1.7-2.3 מיליארד שקל.

למרות ההפסד האדיר שנגרם לציבור כתוצאה מתשלום חסר על פיקדונות, נראה כי הנושא הזה לא ממש מטריד את ציבור הרחב שככל הנראה לא מודע להשלכות ארוכות הטווח שיש לתשלום חסר מצד הבנקים על פיקדונות הציבור. כך למשל, מסקר של בנק איגוד עולה כי רק 2% מלקוחות הבנקים שהחליטו לעבור בנק עשו זאת בשל הריבית הנמוכה על הפיקדונות.

במערכת הבנקאית מספרים כי לקוחות שיתמקחו עם הבנקאי שלהם יקבלו הטבה בריבית אולם עדיין מדובר בהטבה בשיעור לא משמעותי ויהיה צורך להתמקח מחדש עם הבנקאי לכשהלקוח יבקש לחדש את ההפקדה.

מבחינת הבנקים, פיקדונות משקי הבית מהווים מקור לגיוס כספים בריבית נמוכה, על חשבון הציבור. כך בגיוס כספים לטווח קצר חוסכים הבנקים מרווח של כ-2% לעומת גיוס מבנק ישראל, ולתקופה של שנה המרווח של הבנקים הוא כ-1.15%. זאת בנוסף לכספים ששוכבים בחשבונות העו"ש של הלקוחות ובגינם הבנקים לא משלמים ריבית כלל.

האלטרנטיבות להפקדה בפק"מ היתה עד כה רכישת מק"מ שנסחר כיום בתשואה שנתית לפדיון של כ-2.7%, אולם מדובר בריבית ברוטו לפני העמלות שהבנקים גובים בגין רכישה מכירה והחזקת המק"מ וכן רכישת קרן כספית שמשקיעה במק"מים ופק"מים במח"מ של עד 3 חודשים. אלטרנטיבה שהתווספה לאחרונה היא הפקדת הפיקדון בבנק אחר מבלי לפתוח חשבון בנק נוסף.

בנק ירושלים השיק לאחרונה פיקדון אותו הוא מציע ללקוחות כל הבנקים בריבית של 3%. המיוחד בפיקדון זה הוא שהוא ניתן ללקוחות כל הבנקים ללא צורך בפתיחת חשבון בבנק ירושלים. בכך למעשה תחום הפיקדונות בין הבנקים נפתח לתחרות בין הבנקים.

בבנקים מהשונים מספרים כי הריבית המתפרסמת על ידם היא הריבית ההתחלתית בלבד. כלומר לקוח שיתמקח יקבל הטבה בשיעור הריבית. אולם בפועל, למרבית הלקוחות אין פנאי מיותר להתמקח עם פקידי הבנק והתוצאה היא הפסד לציבור ורווח לבנקים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל בשנה.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן אמר בתגובה: "המחוקק דאג שהמפקח על הבנקים ימסור לוועדת הכלכלה כל חצי שנה דיווח על עמלות הבנקים, בעוד שתחום ריביות הזכות והחובה נשאר מחוץ לדיווח והביקורת של הכנסת.

"ועדת הכלכלה תיזום בשבוע הבא דיון בנושא בהשתתפות המפקח על הבנקים, כדי לבחון את מרווחי הריביות של הבנקים בכלל והמידתיות בין המגזר הפרטי לעסקי בעניין זה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker