הרפורמה בשוק העבודה יוצאת לדרך - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרפורמה בשוק העבודה יוצאת לדרך

המטרה: חידוש הצמיחה במשק, צמצום הוצאות הממשלה לתשלומי העברה תוך שינוי סדרי העדיפויות בתקציב, והעלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל - במיוחד מקרב בעלי ההשכלה הנמוכה

בשנים האחרונות אנחנו עדים להמשך המגמה של שיעור השתתפות נמוך יחסית בכוח העבודה האזרחי; עלייה בשיעור האבטלה; גידול באי שוויון בחלוקת ההכנסה הכלכלית; המשך הגידול במספר העובדים הזרים המועסקים בישראל בהיתר ושלא בהיתר. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בגידול עקבי במספר המשפחות בגיל העבודה המתקיימות מגמלאות קיום, ובעלייה ניכרת בהוצאה לתשלומי העברה לאוכלוסיות בגיל העבודה.

בחינה שערך משרד האוצר באשר לגורמים העומדים בבסיס מגמות אלה, הובילה לבניית תוכנית שמטרתה להביא לרפורמה כוללת בתעסוקת ישראלים ובמבנה שוק העבודה. התוכנית יצאה לדרך ב-1 בינואר.


הגברת הכדאיות לעבוד

במסגרת הבחינה של מבנה גמלאות הבטחת הכנסה, מצאנו כי קיימים כמה גורמים עיקריים לכדאיות הנמוכה של מקבלי גמלאות הבטחת הכנסה להשתתף בעבודה: גובה הגמלה, שלעתים אף עולה על שכר המינימום; המיסוי הגבוה בגין השתכרות מעבודה; ההטבות הנלוות הניתנות לזכאים לגמלה בשל זכאותם. כל אלה מביאים למצב שבו רמת ההכנסה הפנויה של מקבלי הקצבה גבוהה בהשוואה לאנשים העובדים בשכר המינימום, שהוא השכר האלטרנטיווי לזכאים לגמלה.

לפיכך הפחתנו את גובה הגמלה הבסיסי ויצרנו מבנה גמלה חדש, שלפיו אדם המועסק בעבודה חלקית ומגדיל את היקף משרתו - לא נשללת ממנו כל הגמלה, אלא רק חלק ממנה. נדבך נוסף שזכה להתייחסות הוא ההטבות הנלוות לגמלה. במשך השנים נוספו לגמלה הבסיסית הטבות נלוות שוות כסף כגון סיוע בשכר דירה, הנחה בארנונה, פטור מאגרת הטלוויזיה והרדיו, פטור מתשלום לביקור אצל רופא והנחה בתחבורה הציבורית. מעתה הטבות אלה לא יתקבלו באופן אוטומטי עם הזכאות לקצבת הבטחת הכנסה, אלא בהתאם למבחן הכנסות - למעט למצטרפים חדשים בשנתיים הקרובות שגילם יותר מ-50, וארנונה לחלק מהמגזרים.

נוסף על שינוי מבנה הגמלה והפחתת ההטבות הנלוות לה, הוחמרו הקריטריונים לקבלת גמלה למי שלא מלאו לו 25 שנים. לפני גיל זה תשולם הגמלה המלאה אך ורק לנכללים ברשימת החריגים - בין היתר יחידים או זוגות שעמם ילדים, נשים הרות, אלה שאיבד את כושרם להשתכר ואלה השוהים במוסד לגמילה מסמים או מאלכוהול. גמלה חלקית תשולם למי שאינו נכלל ברשימת החריגים, והוכיח כי מיצה את יכולתו למצוא עבודה לפני היותו זכאי לגמלה. יצוין כי גובה הגמלה לא הופחת כלל לאוכלוסיית הזכאים שגילם 55 ומעלה, וכן למקבלי הקצבה הנמוכה ביותר.

כצעד משלים לשינויים בקצבת הבטחת הכנסה, החלנו את מבחן התעסוקה על אוכלוסיות רחבות שקודם לכן היו זכאיות לגמלה בלי מבחן תעסוקה. כמו כן מיקדנו את התקציבים להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה במקבלי הבטחת הכנסה ובאוכלוסיות ברמות השכלה נמוכות.


יותר ביקוש לישראלים

כדי להגדיל את הביקוש לעובדים ישראלים, בעיקר ברמות השכר הנמוכות, ננקטו כמה צעדים:

* בהצעת התקציב ל-2003 הוחלט על הגדלה משמעותית בהיקף התקציב שהוקצה לפרויקטים בתחום התשתיות.

* בכל פרויקט ממשלתי בתחום התשתיות יועסקו עובדים ישראלים בלבד.

* במסגרת החוק לעידוד המגזר העסקי, ב-2003 יתוגמלו המעסיקים בעבור העסקת מקבלי גמלת הבטחת הכנסה. כל מעסיק בענפים מסוימים במגזר העסקי שיקלוט עובד אשר היה במערכת הבטחת הכנסה, יקבל ב-2003 מענק של 1,000 שקל לחודש.

טיפול נוסף בתוכנית שמטרתו סיוע בהגברת התעסוקה, נעשה במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. שינוי החוק לעידוד השקעות הון נועד ליצור מצב שבו חברות יעדיפו לפעול ולהתרחב בפריפריה, כדי שזו תספק מקומות עבודה לתושבים. קביעת כללים של תעסוקת עובדים בפריפריה כתנאי לקבלת המענק יהיו, להערכתי, גורם מאיץ משמעותי בפיתוח תשתיות והעסקת עובדים באזורים אלה. אמנם עניין הוצא מחוק ההסדרים, ואולם בכוונתנו להביאו לדיון מחודש.


פחות עובדים הזרים

במסגרת התוכנית לצמצום מספרם של העובדים הזרים הלא חוקיים המועסקים בישראל, הקמנו משטרת הגירה, האחראית לפעול בעיקר לאכיפת שהייה בלתי חוקית של עובדים זרים. כמו כן הוגברו משמעותית פעולות האכיפה נגד מעסיקים של עובדים זרים. לשם כך הוסיפה הממשלה 400 שוטרים, ותיגברה את מערך הפיקוח במשרדי העבודה והרווחה והפנים בעשרות עובדים. במקביל הוחלט על סגירת השמים ומניעת כניסתם של עובדים זרים נוספים לישראל.

לשם הגדלת עלות העסקת עובד זר לעומת עובד ישראלי, הוחלט על שינוי חקיקה. זו תאפשר הטלת אגרת בקשה בסכום של 500 שקל על כל עובד זר שהמעסיק יבקש להעסיק, ואגרה שנתית בסך 4,000 שקל לקבלן ו-1,000 שקל לחקלאי על כל היתר שיקבל המעסיק להעסקת עובד זר; הטלת האגרות מחויבת לפי חוק עובדים זרים כבר מאמצע 2000, אך עד כה נמנעה ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת מלאשר את התקנות המאפשרות הטלת אגרות אלה.

בנוסף הוחלט לאחד את כל הגורמים בממשלה המטפלים בסוגיית העובדים הזרים תחת קורת גג אחת; מאז תחילת מבצע הגברת האכיפה ועד היום עזבו את ישראל כ-10,000 עובדים זרים ששהו במדינה באופן לא חוקי. 5,000 מהם עזבו ביוזמתם - עדות ליעילות הצעדים שננקטו. נגד 2,000 מעסיקים הוגשו כתבי אישום והוטלו קנסות בסך כולל של כ-20 מיליון שקל; הקנס על העסקה לא חוקית של עובד זר יכול להגיע ל-80 אלף שקל לעובד.

זו השנה הראשונה בה הממשלה מחליטה על תוכנית כוללת לרפורמה בשוק העבודה. אנחנו בטוחים כי יישום התוכנית כמקשה אחת יתמוך בתהליך של חידוש הצמיחה במשק, צמצום הוצאות הממשלה לתשלומי העברה תוך שינוי סדרי העדיפויות בתקציב, והעלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל במיוחד מקרב בעלי ההשכלה הנמוכה.


הכותב הוא ראש אגף התקציבים במשרד האוצר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#