חנן מור: "חברות קטנות שנסחרות בת"א רק גורמות נזק לבעלי המניות"

"במקום לעודד חברות קטנות וצומחות, הרגולטור מקשה עליהן", אומר מור, הבעלים של החברה שנושאת את שמו, שהחליט למחוק את מניותיה מהמסחר

ואדים סבידרסקי
ואדים סבידרסקי

>> חנן מור, בעל השליטה בחברה הנושאת את שמו, עקב באחרונה באדיקות אחר שני עניינים עיקריים: ברמת המיקרו הוא הוטרד מהסחירות הנמוכה במניה שלו. ברמת המאקרו הוא גילה עניין בהשלכות המחאה החברתית על שוק הדיור המחומם.

לעניין הראשון נראה שמור כבר מצא פיתרון. מור ואבי מאור, בעלי השליטה (76%) בחברת הבנייה חנן מור , פירסמו בתחילת השבוע הצעת רכש למניות המוחזקות על ידי הציבור במטרה למחוק את החברה מהמסחר בבורסת תל אביב לאחר ההנפקה הראשונה ב-2006.

מנית החברה, הבונה כ-1,100 יחידות דיור בשמונה פרויקטים למגורים ברחבי ישראל, נכללת במדד היתר ונסחרת במחזור יומי ממוצע של כ-3.8 אלף שקל בלבד. שווי השוק שלה מסתכם כ-24 מיליון שקל. מלבד המניות והאופציות, לחברה יש גם שלוש סדרות של איגרות חוב בהיקף כולל של 150 מיליון שקל הנסחרות בתשואות של 5%-14%.

הצעת הרכש למניות החברה קובעת מחיר של 2.04 שקל למניה, שמשקף פרמיה של כ-20% על מחיר המניות בבורסה כיום. יתרה מזו, הצעת הרכש כוללת גם אופציות של החברה מסדרה 2 ו-3 במחיר הגבוה בכ-50% מהמחיר שבו הונפקו למשקיעים לפני כשנה.

הבעלים ויו"ר הדירקטוריון, חנן מור, הסביר ל-TheMarker: "החלטנו למחוק את המניות מהמסחר מכיוון שבשנים האחרונות שוק ההון עבר שינוי דרמטי. חברות קטנות ובינוניות שנסחרות בתל אביב רק גורמות נזק לבעלי המניות, בשל הסחירות נמוכה מאוד".

כדי להשלים את הצעת הרכש ולמחוק את המניות מהמסחר, על בעלי השליטה להגיע לאחזקה של 95% מהמניות לפחות - כך שאם תתקבל הצעת הרכש, ישקיעו מור ומאור כ-6 מיליון שקל ברכישה. המסחר באג"ח אמור להמשיך להתנהל כסדרו, ולכן החברה תמשיך לדווח לבורסה על פעילותה.

"נמתין לתקופה נוחה יותר"

"ההחלטה לפרסם את הצעת הרכש היא צעד המעיד על אמון מלא שלנו בחברה ובפעילותה. עם זאת, השינוי שחל בשוק הון מאז שנפתח שוק האג"ח הקונצרניות סוגר את העתיד בפני מניותיהן של החברות הנסחרות בשווי נמוך מ-100 מיליון שקל", מסביר מור.

"מי שמשקיע כיום במניות קטנות מפסיד, בשל הסחירות הנמוכה על רקע הנטל הרגולטורי על בתי השקעות וגופים פיננסיים גדולים אחרים - כמו חברות ביטוח. רק בקרב עד 20% מהחברות הנסחרות כיום בתל אביב הסחירות משקפת התאמה בין פעילותיהן לבין שוויין בשוק.

"תשואות אג"ח משקפות כיום בצורה מדויקת יותר את ראייתם של המשקיעים את החברה מאשר מחיר המניה. כך למשל, היציבות של חברות קטנות נמדדת דרך התשואה על החוב.

"אנו מנסים למחוק את המניות עד לתקופה שבה תקנות מדיניות ההשקעה לגבי הסחירות יישתנו. עד אז, חברות הנכללות במדדי היתר לא יוכלו לתרום למשקיעיהן. במקום לעודד חברות קטנות וצומחות, הרגולטור מקשה עליהן. נישאר חברה מדווחת, אבל נמתין עם הנפקת מניות לתקופה נוחה יותר".

"מחירי הדירות ימשיכו לעלות"

מהן ההשלכות של המחאה החברתית על שוק הדיור בישראל ועל חברות הבנייה?

"הציבור נמצא כרגע במצב של המתנה בכל הקשור לקבלת החלטות על רכישות דירות. אני צופה חזרה של הקונים למשרדי המכירות לרכישת דירות במחצית הראשונה של 2012. המחאה אינה גורם הישיר שמשפיע על חברות הבנייה. החברות מושפעות בעיקר משינויים שחלים בגורמים פיננסיים - כלומר הבנקים. אם הבנקים יאטו את מתן האשראי תהיה עצירה בבנייה. זה אינו גורם שיתמוך בירידת מחירי הדירות".

מה יקרה לדעתך למחירי הדירות בטווח הקרוב?

מור: "אני צופה המשך עלייה של המחירים. בעיית ההיצע עודנה עצומה. בחודשים האחרונים, הגיעו מחירי הדיור לרמות הגבוהות ביותר, ולגבול יכולת הרכישה. הרוכשים הפוטנציאליים המתינו לראות מה יהיו התוצאות של המחאה החברתית ומה יהיו מסקנות ועדת טרכטנברג.

"הוועדה אכן זיהתה נכון את הבעיות הגורמות למחירים לעלות ואת חוסר ההתאמה בין ההיצע לביקוש הגובר, אבל הפתרונות המוצעים לא יפתרו את הבעיה מכיוון שלמי שמופקד על היישום אין מספיק יכולת ורצון".

"אנו נמצאים במשבר עמוק של תכנון קרקעות לבנייה. חוקי הבנייה לא נכונים ולא מתאימים לתקופה הנוכחית.

"אם ראש הממשלה בעצמו לא ייקח את הבעיה לטיפול של משרדו ויפקיע את הסמכות הזו ממשרדים סקטוריאליים, נראה עלייה נוספת במחירים. החל באביב הקרוב נראה מחסור בדירות להשכרה ולמכירה שיחריף מאוד, וייהפך לחמור ביותר עד 2016. הכתובת לבעיה הזאת היא רק משרד ראש הממשלה, לא משרד הפנים ולא משרד השיכון והבינוי, שאין לו בכלל אחריות על התכנון".

מדוע ועדת טרכטנברג לא תסייע בפתרון הבעיה?

"הפתרונות של הוועדה הם עניין כואב. הפתרונות האלה מפנים חלק מתקציב הממשלה לתחום הבנייה, אבל יותר משליש מההון הזה יטיב עם מגזרים שלא קשורים בכלל למחאה. אין כאן פתרון לזוגות הצעירים שמתקשים לרכוש דירות.

"התמקדו בעדכון שכר הדירה במקום להוסיף תקנים וכוח אדם לקידום תכנון זמין לבנייה. הוועדה מתמקדת עוד פעם באזורים של עשירים. אנחנו נמצאים במצב של פערים שלא סופקו להם תשובות".

כיצד אתם מתכוונים לפעול במציאות הנוכחית?

"אנו נערכים לפתח פעילות חדשה בתחום הבנייה להשכרה. בעקבות ועדת טרכטנברג, אנו צופים גידול במכרזים בתחום זה במקביל לשינוי ייעוד הקרקעות להשכרה לטווח ארוך, ואנו מתכוונים לקחת חלק בשינוי הזה.

כמו כן, החברה ממשיכה להנהיג את אסטרטגיית הובלת הבנייה הסביבתית בישראל - שמושתתת על ערכים של משפחה, בריאות, חיסכון, ביטחון והתחשבות בסביבה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ