חברת הביטוח החביאה סעיף - ותשלם - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברת הביטוח החביאה סעיף - ותשלם

בית המשפט: מגדל מיקמה סייג לחוזה תחת כותרת מטעה

9תגובות

ניסים תורג'מן, פועל דפוס במקצועו, נפגע בתאונת עבודה. לתורג'מן נגרם שבר בעמוד השדרה. רופאיו אישרו לו חופשות מחלה, ובהמשך קבעו כי לא יוכל לבצע עבודה פיסית.

לתורג'מן היתה פוליסת ביטוח תאונות אישיות בחברת מגדל שערך עבורו מעבידו. הפוליסה הקנתה פיצוי בגין נכות צמיתה. עוד כללה הפוליסה כיסוי בגין אובדן כושר עבודה לתקופה של 24 חודשים. מגדל הכירה באי כושרו של תורג'מן, אך זאת לתקופה חלקית בלבד של כחמישה חודשים.

הפוליסה, הזכיר תורג'מן למגדל, מגבילה את הפיצוי לתקופה של 24 חודשים, לא חמישה חודשים. מגיע לי אם כן פיצוי עבור עוד 19 חודשי אי כושר. נכון שהפוליסה מגבילה את הפיצוי ל-24 חודשים, הודתה מגדל, אך זו אינה המגבלה היחידה. אם תעיין היטב תמצא שיש בפוליסה סעיף נוסף הקובע כי משנקבעה למבוטח נכות לצמיתות, לא יהא הוא עוד זכאי לתגמולי אובדן כושר עבודה.

תורג'מן לא השלים עם התשובה שקיבל, ופנה לבית משפט השלום בתל אביב בתביעה לתשלום יתרת תקופת אי הכושר שלא שולמה. מגדל הזדרזה לטעון להתיישנות. התביעה, טענה מגדל, הוגשה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות המקוצרת בת שלוש שנים הנוהגת בתביעות ביטוח.

אמנם נכון, הסכימה השופטת יעל הניג עם מגדל, חוק חוזה הביטוח קובע תקופת התיישנות של שלוש שנים ממקרה הביטוח, אלא שביחס לתביעות אי כושר קבעה הפסיקה כי עילת התביעה מתחדשת מדי חודש בחודשו - עבור כל חודש עומדת למבוטח תקופת התיישנות של שלוש שנים. על כן לא התיישנה תביעתו של תורג'מן, שהוגשה לפני שחלפו שלוש שנים מכל חודש שאותו הוא תובע.

אשר לתנאי המפסיק את הזכאות לתגמולי אובדן כושר עבודה עם קביעת הנכות הצמיתה, השופטת מוצאת כי מדובר בסייג משמעותי לכיסוי הביטוחי. התנאי מקצר את תקופת תשלום התגמולים על אובדן כושר עבודה הגם שהמבוטח מקיים את הגדרת מקרה הביטוח בפוליסה. "תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה", מקריאה השופטת למגדל את סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, "יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצוינו בה בהבלטה מיוחדת".

השופטת מעיינת בפוליסה ומגלה כי הסייג המקצר את תקופת התשלום של תגמולי אובדן כושר עבודה אינו מופיע בפרק הדן בתשלום תגמולי אובדן כושר עבודה. הוא אף אינו מופיע בסעיף הדן בסייגים. מגדל, מדגישה השופטת, בחרה למקם את הסייג במקום נסתר, לא טבעי, ללא כל קשר נושאי או מילולי וללא כותרת מתאימה, וזאת בפרק הדן במקרי ביטוח אחרים של מוות ונכות צמיתה.

מגדל, מוסיפה השופטת, נתנה לסייג את הכותרת "חישוב תגמולי ביטוח לנכות צמיתה", שלא רק שאינה מלמדת כי התוכן עוסק למעשה בתגמולי אובדן כושר, אלא שהיא אף מוטעית ומטעה באשר התוכן עוסק, כאמור, בהפסקת הזכאות לתגמולי אי כושר.

נוכח כל אלה קבעה השופטת הניג כי מגדל הפרה את סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, וכי יש להפעיל את הסנקציה הקבועה בו - "תנאי או סייג שלא התקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם". אשר על כן חייבה השופטת את מגדל במלוא סכום התביעה בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 16 אלף שקל.

הכותב הוא עורך דין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#