החברות שלא מעניינות את טרכטנברג

דירוג התשואות במדד ת"א 100 מספר את סיפור הריכוזיות במשק הישראלי

חגי עמית
חגי עמית

>> מי שניסה להבין את משמעות המסקנות של צוות "יוקר המחייה והתחרותיות", היה יכול לעשות זאת באמצעות בחינת תשואת המניות בת"א 100 ולחסוך לעצמו קריאה של מסמך עב כרס. רק 13 מניות במדד ת"א 100 הציגו תשואה חיובית מתחילת 2011. בקרב מניות אלה לא ניתן למצוא את יבואניות הרכב, חברות התקשורת, רשתות השיווק הגדולות או משווקות הדלק.

למעט חברה אחת - רשת הדיסקאונט רמי לוי הפורחת בימים שבהם הצרכן מנסה להיות נבון ככל האפשר - 13 החברות בעלות התשואה החיובית הן חברות הנשענות על השווקים העולמיים; שמונה מבין חברות אלה הן חברות טכנולוגיה המתחרות בעולם בענף ההיי-טק.

חברת הפארמה פריגו, המשווקת בעולם חומרי גלם לתרופות ותרופות, מובילה את מדד ת"א 100. ברשימה נמצאות גם יצואנית הבדים הארוגים, אבגול, יצואנית קוטלי המזיקים, מכתשים אגן, ויצואנית אבזרי הצנרת, פלסאון.

שש החברות המובילות מתחילת 2011 את ת"א 100 בתשואת המניה הן חברות הנסחרות גם בארה"ב; התשואה של חברות אלה נתמכת בתשואת היתר של המדדים האמריקאיים - שכן הדאו ג'ונס ו-500 S&P מכים את מדד ת"א 100.

בחינה לטווח קצר יותר מעלה כי בארבעת החודשים האחרונים - אותם חודשים שבהם הכריזו אזרחי ישראל על רצונם בשינוי - פיגר ת"א 100 ב-1%-2% בלבד אחרי הדאו ג'ונס ומדד 500 S&P. הפער הזניח הזה אינו משנה תמונת המניות המובילות. בחינה של חמש השנים האחרונות מעלה כי חמש מתוך עשר החברות המובילות בתשואותיהן את מדד ת"א 100 הן חברות טכנולוגיה.

דירוג התשואות במדד ת"א 100 מספר את סיפור הריכוזיות במשק הישראלי. לאזרח הישראלי נמאס לשלם לחברות הציבוריות החולבות אותו - בתחומי התקשורת, המזון, השיווק והרכב. הרגולטור מתעורר במטרה להפגיש חברות אלה עם תחרות גבוהה יותר.

החברות שכדאי להשקיע בהן בעת הזאת הן חברות הנשענות על השווקים העולמיים, אלה שממילא שורדות בשווקים תחרותיים, אלה שהאיומים עליהן אינם באים מצד הרגולטור אלא מכיוון התחרות העסקית, אלה המפזרות סיכונים בין שווקים בינלאומיים. בקיצור, החברות שמעניינות אותנו, אינן מעניינות את טרכטנברג.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker