צפו במצגת

ועדת הריכוזיות ממליצה: הפרדה פיננסית וריאלית, חיזוק הרגולציה - ודיון על שליטה לפי האחזקה

(עדכון) מהפכה במשק הישראלי: הקבוצות הגדולות יתפצלו בתוך עד 4 שנים ■ עוד בהמלצות: הפרדה בין כהונת דירקטורים בחברות ריאליות ובחברות פיננסיות והקשחת הממשל התאגידי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

ועדת הריכוזיות הציגה היום במסיבת עיתונאים את המלצותיה. יו"ר הוועדה, חיים שני, אמר כי הוועדה פעלה במתכונת של שלוש קבוצות: אחזקות ריאליות ופיננסיות, מבנה הפירמידות והקצאת התשתיות הלאומיות בהפרטה.

13 מתוך 13 |
1 מתוך 13 |
2 מתוך 13 |

המלצותיה העיקריות של הוועדה:

הפרדה בין אחזקה בפעילות ריאלית משמעותית ופיננסית משמעותית

הפרדה בין כהונת דירקטורים בחברות ריאליות ובחברות פיננסיות

הקשחת הממשל התאגידי וחיזוק בעלי מניות המיעוט בקבוצות עסקיות במבנה פרימידיאלי;

שינוי כללי המשחק בהתרחבות של פירמידות ובשליטה על חברות קיימות;

חיזוק סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים בטיפול בקבוצות ריכוז;

בחינת שיקולי תחרותיות וריכוזיות בהקצאת זכויות על ידי מדינה.

על בחינת אחזקות ריאליות ופיננסיות, אמר שני: "מדברים על מצב בו יש בעל שליטה המחזיק בבנק ומצד שני גם בעסק ריאלי - הסקטור העסקי. מה שמאפיין את הסקטור הפיננסי הוא ניהול כספם של אחרים ופקדונותיהם - כסף זה, מושקע כהלוואות ובהון. ההסבר הבסיסי ביותר הוא העבודה שאם מישהו מנהל את כספם של אחרים, הוא צריך לבחור במי להשקיע - בבעל השליטה או בשותף שלו. אלה בעיות שניתן לפתור ברגולציה, אך במדינת ישראל, שהיא משק קטן, חייבים ליצור הפרדה בין הלווים הגדולים.

"בעלי שליטה של עסקים ריאלים או פיננסיים מהותיים -בשווי של 89 מיליארד שקל (בעסק הריאלי) או נכסים במאזן מכירות של 20 מיליארד שקל (עסק פיננסי) יצטרכו לבחור מביניהם, במידה ויש בידיהם את שני הסוגים.

"בנוסף, אנו ממליצים על הפרדה - גם חברי הדירקטוריון בעסקים ריאלים ופיננסיים יצטרכו לבחור בין עסק ריאלי לעסק פיננסי משמעותי. אנו מניחים שהמשק יצטרך עד 4 שנים לביצוע ההפרדה ונשלים זאת ברגולציה מתאימה. כדי לעודד את התחרות, עסקים שנמצאים מתחת לרף, במידה שיצמחו - יוכלו לעבור את הרף ורק אחר כך לבצע הפרדה.

פירמידות - "אם מסתכלים על עשרת הקבוצות הגדולות בבורסה - שווי השוק שלהן הוא 40%. ישראל ממקומת במקום קיצוני יחסית לעולם. עוד דבר המאפיין אותה הוא שבארץ החברות נשלטות על ידי בעל שליטה. לכ-90% מהחברות בבורסה יש כזה והקבוצות הגדולת מתאגדות למבנה פירמידיאלי איתו. היה לנו חשוב להגדיר במי אנחנו מטפלים: באלו עם פער בין ההון לשליטה, כך שככל שהפער גדול, יש גם פער באינטרסים של בעל השליטה בין אחזקותיו בהון לבין אחזקתו במניות (בשל המבנה המשורשר). לכן היעד שלנו הן חברות פער".

"חשוב לציין שלקבוצות עסקיות יש הרבה יתרונות: הן יכולות לתת גיבוי, להעביר ידע, קשרים ותעשיות חדשות. חלק גדול מחברות ההיי-טק הוקמו בזכות קבוצות עסקיות גדולות. בדרך כלל, הקבוצות מהוות, לפחות בשווקים המתפתחים, תחליף למוסדות חסרים. המבנה הפירמידיאלי מאפיין את השווקים המתפתחים.

"למבנה פירמידיאלי פוטנציאל ללא מעט בעיות: הבעיה המרכזית הוא לפער אינטרסים. בעל השליטה יכול להנחות חברות להעביר אליו או למישהו אחר 100 שקלים ואז להינות מהם למרות שזה יעלה לו רק לפי יחס בשרשור. יתרה מזו, חברה יכולה לקחת סיכונים. מה שהתייחסתי אליו עד כה הוא למבנה פירמידה בודד היכול להיות גם ברמת המשק.

"אנחנו יכולים לראות פוטנציאל לפגיעה ביציבות ולהשפיע תאבון המשקיעים להשקיע בחברות עם מבנה דומה. יש חשש למפגש בין שווקי הקבוצות. משקיעים אמרו שהם נמנעים מלהשקיע כיוון שהמבנה מסובך להבנה. אחד הנושאים הוא הפער בין השליטה להשקעה. במשק הישראלי - יש פער גדול בין שני המספרים.

"פרמיית השליטה היא נושא חשוב, זה מה שבעל שליטה מוכן לשלם כדי לרכוש את הפער. במשק הישראלי הוא יחסית גבוה - זה אומר שיש נכונות לשלם פרמיה גבוהה. בעלי השליטה מאמינים שהם יכולים להפיק הרבה ערך – לבעלי המניות או לעצמם. המבנה הפירמידיאלי קיים, אך אנחנו מתקדמים במספר השכבות שיש.

"העקרונות המנחים שאנו ממליצים עליהם, הם: חיזוק עצמאות הדירקטוריון - שליש מחברות הדירקטוריון בחברות הפער יהיו דח"צים והאישור יינתן מידי בעלי מניות המיעוט.

"שכר בכירים - מהלך חדש בחברות הפער יהיה ששכר הבכירים ולא רק הבכירים הקשורים לבעל השליטה, יאושר מצד רוב מבעלי מניות המיעוט.

"עסקות עם בעלי עניין - יש עסקות בתוך הקבוצות. במקרה של מכירת נכסים, יאומץ הליך תחרותי ולא רק תהליך הערכת שווי - כמו מכרז. סירוב להליך כזה יחויב בהסבר.

"חיזוק כוח בעלי מניות המיעוט: בעלי מניות המיעוט יצטרכו לאשר רכישה של פעולה המשעותית, גרעין שליטה או גיוס הון בצורה משמעותי. זו המלצה שלא הייתה הסכמה מלאה לגביה.

"עידוד אקטיביזם של המוסדיים – אחד הנושאים שראינו הוא הצורך של המוסדיים לתאם עמדות ביניהם באופן חוקי.

"מגבלות על יצירת חברת פער חדשה: חברות שלא קונים במלואן אלא רק את גרעין השליטה, נמליץ לחייב את רוכשיהן להציע הצעת רכש לכל בעלי המניות, מה שיחייב בהרבה יותר כסף.

"מתן זכות יציאה לבעלי מניות: בחברות פער יש חברות שלא בהכרח מתפקדות טוב. ניתן למכור את המניות, אך אם יבוא גורם כלשהו וימליץ לרוכש בפרמיה של 10% ומעלה הוא יחויב במכירה אם רוב בעלי מניות המיעוט יסכימו, או שיצטרך לרכוש את כל המניות.

"הצעה נוספת: בעל השליטה בחברות פער יוכל להצביע לפי האחוז שלו בהון והתוצאה היא שבעל השליטה בהצבעה יהיה באיום מתמיד על החלפת מועצת המנהלים. אנחנו נבצע שימוע משמעותי, כי במידה ויתקבל נוכל לוותר על חלק מההמלצות.

מינוף - "ראינו שנקנות חברות באמצעות הלוואות. ההמלצה היא לקזז את הוצאות הריבית כנגד חלוקת הדיבידנד.

"יש טענה שהקבוצות העסקיות נפגשות בשווקים מסויימים. הוועדה הזו לא הייתה בעלת מנדט לבדוק שוק-שוק. הוועדה ממליצה שבמקרה ומאתרים מצבים מהסוג הזה יש לחזק את הכוח של הממונה על ההגבלים העסקיים לטפל בכך: א. בית הדין יוכל לכפות שינויים מבניים בקבוצות הריכוז  ב. הממונה יכול לכפות קנסות ועיצומים מנהליים (כמו ברשות ני"ע).

הקצאות של תשתיות ממשלתיות - "עד כה, הממשלה ראתה לנגד עיניה את מחיר ההפרטה. הוועדה ממליצה לבחון לא רק מי משלם את המחיר הכי טוב אלא מי מקבל את השליטה והבעלות, כדי להבטיח שהתשתית לא תיפול בידי מעטים. בכל הפרטה תהיה התייעצות ענפית. כמו כן, הוועדה ממליצה שבכל מכירת זיכיון או העברת נכס תהיה חובת התייעצות בנושאים של אנרגיה מים כבישים ועוד. תהיה ועדה קבועה לחמש שנים הבאות שניתן יהיה להתייעץ איתה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker