בעקבות הזהב האדום

מחיר הנחושת הגיע בפברואר לשיא, והוא צפוי להמשיך לעלות למרות ההאטה הכלכלית ■ צ'ילה, האחראית ל-35% מייצור המתכת ומנהלת מדיניות כלכלית זהירה, נהנית מהביקושים ■ כתבה שנייה בסדרה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים

>> באוקטובר 2010 היתה צ'ילה בכותרות של כל עיתוני העולם, כשבמבצע חסר תקדים הצליחה להציל את חייהם של 33 כורים שנלכדו מתחת לאדמה במשך 70 יום. מי שמכיר קצת את המדינה לא יכול היה שלא לשים לב שגם הסיפור הזה, כמו כמעט כל דבר בצ'ילה, היה קשור בנחושת, שכן המכרה שבו נלכדו העובדים היה מכרה נחושת וזהב.

העולם תלוי בצ'ילה כיצואנית הנחושת הגדולה ביותר לצורך אספקת הביקושים הגדלים והולכים שלו למתכת. עם זאת, סיפורה של צ'ילה הוא לא רק סיפור על נחושת.

ב-2010 נהפכה צ'ילה למדינה הראשונה באמריקה הלטינית שהתקבלה לארגון OECD, אליו הוזמנה עם ישראל. דירוג החוב החיצוני של צ'ילה הוא הגבוה בדרום אמריקה: הסוכנויות S&P ופיץ' העניקו למדינה את הדירוג A פלוס, ומודי'ס מדרגת אותה Aa3. צ'ילה היא המדינה עם התמ"ג לנפש הגבוה ביותר בדרום אמריקה (15,400 דולר לעומת 29,800 דולר בישראל). לפי דו"ח השחיתות של הארגון Transparency International, רמת השחיתות בצ'ילה גבוהה במקצת מזו של בריטניה, אך נמוכה משל בלגיה.

ניצלה מהמשבר העולמי

צ'ילה מנהלת כלכלת שוק פתוחה עם רמה גבוהה של סחר חוץ: היצוא תורם יותר מרבע מהתמ"ג של המדינה, כשיצוא סחורות מהווה כשני שלישים מסך היצוא. בשל היותה כלכלת יצוא, נושא הסכמי הסחר מקבל חשיבות גבוהה. וגם כאן, רושמת צ'ילה שיא חיובי: היא חתומה על 57 הסכמי סחר אזוריים ובילטראליים - יותר מכל מדינה אחרת בעולם. גם ההשקעות הזרות מסייעות מאוד להאיץ את הצמיחה. השקעות ישירות זרות בכלכלת צ'ילה גדלו פי ארבע בין 2004 ל-2010, כשהמשקיעים נמשכים אל היציבות הכלכלית של צ'ילה, המאפשרת להפיק את המקסימום מן העושר הטבעי של המדינה.

מ-1999 שיעור הצמיחה השנתי הממוצע במדינה הוא 4%. הממשלות בצ'ילה נוקטות באופן עקבי במדיניות נוגדת-מחזור, שבמסגרתה היא שומרת את ההכנסות העודפות בתקופות הגאות הכלכלית העולמית. ערב המשבר העולמי ב-2008, הסתכם החיסכון מהכנסות עודפות בכ-20 מיליארד דולר (כ-10% תמ"ג). הממשלה השתמשה בכ-4 מיליארד דולר מתוך הרזרבות האלה כדי לתמוך בכלכלה המקומית ולאזן את הנפילה בביקושים הגלובליים לסחורות. שיעור הצמיחה הכלכלית היה 5.3% ב-2010, וזאת על אף רעידת האדמה החזקה שגבתה חיי אדם רבים וגרמה למדינה נזק כלכלי ישיר המוערך בכ-17% מהתמ"ג.

ניהול כלכלי איתן במשך שנים רבות איפשר שימוש בחלק מההכנסות הגבוהות בתקופת הגיאות הכלכלית העולמית להשקעה בתשתיות, השכלה והיי-טק וכן להקטנת החוב הלאומי. כיום, החוב הלאומי ברוטו של צ'ילה הוא 6% מהתמ"ג והחוב נטו הוא שלילי (11%-), מצב חיצוני שרוב המדינות יכולות רק לחלום עליו. גם הנתונים האחרים מעידים על כלכלה חזקה שממשיכה לממש את הפוטנציאל שלה: נתוני היציבות של המערכת הפיננסית במדינה טובים: אינפלציה נמוכה יחסית (4%), שיעור אבטלה נמוך (7%), תקציב הצפוי להיות בעודף של 1.3% השנה, וחשבון שוטף שגם נמצא בעודף. הציפייה היא כי השנה תרשום צ'ילה צמיחה של 6%-7%.

עמוד השדרה של הכלכלה

יצוא הסחורות הוא עמוד השדרה של הכלכלה הצ'ילאנית. סחורת היצוא העיקרית של המדינה היתה ונשארה נחושת, או "הזהב האדום" כפי שכינו את המתכת בשל עליות מחירים ממושכות.

ממשלת צ'ילה תומכת באופן פרו-אקטיבי בהשקעות זרות במגזר כריית הנחושת. כתוצאה מכך, ובזכות עתודות הנחושת מהגדולות בעולם, נהפכה צ'ילה הקטנה למעצמת נחושת עולמית. לצ'ילה שליש מסך עתודות הנחושת העולמיות והיא אחראית ל-35% מסך הייצור הגלובלי של המתכת האדומה.

יצוא הנחושת מהווה כ-40% מסך היצוא של צ'ילה, והוא אחראי לשליש מסך הכנסות המדינה ול-20% מהתמ"ג. לצד חברות ענק בינלאומיות המפעילות מכרות נחושת ומשקיעות בפיתוחם, למדינה בעלות על חלק מן המכרות והיא מפעילה אותם דרך חברת CODELCO, תאגיד כריית נחושת הגדול בעולם. המדינה מתכננת להשקיע כ-40 מיליארד דולר בתעשייה של כריית הנחושת עד 2018.

מתוך כלל היצוא מצ'ילה, 17% מיועדים לסין, ושיעור זה גדל והולך בשנים האחרונות עם הצמיחה הסינית החזקה שמאיצה את ביקושיה לסחורות. הקשרים המסחריים המתחזקים עם סין ועם שאר המדינות המתפתחות מהווים "פוליסת ביטוח" של צ'ילה נגד ההאטה הכלכלית בארה"ב ובאירופה.

ב-2010 עלה מחיר הנחושת ב-30%, כשבאותה שנה היה הביקוש הגלובלי לנחושת גבוה מההיצע העולמי. בפברואר האחרון רשמו מחירי הנחושת שיא כל הזמנים כשטונה אחת של המתכת נמכרה בלונדון ביותר מ-10,000 דולר.

למרות הירידות האחרונות במחיר המתכת, ההערכה היא כי נתוני הביקוש וההיצע השנה ייתמכו בעליית המחיר, שכן ההיצע שוב צפוי להיות גבוה מהביקוש. זאת, גם אם לוקחים בחשבון את ההאטה בצמיחת הביקוש לנחושת בעולם בשל חוסר הוודאות השורר כעת לגבי המשך הצמיחה בעולם המפותח.

מה שתמך בירידת מחיר הנחושת בחודשים האחרונים היה סכסוך עבודה במכרה הנחושת הגדול בעולם, אסקונדידה שבצפון צ'ילה, בין הכורים לבין בעלת המכרה BHP Billiton. שיבושי העבודה בעקבות השביתה במכרה, המייצר כ-7% מההיצע הגלובלי, הוסיפו לחששות מגירעון במתכת שאין לה תחליף כמעט באף אחד מהשימושים שלה.

תשואה של 49% ב-2010

מי שמעוניין להיחשף לכלכלת צ'ילה, הנהנית מייצוא הסחורות דרך הבורסה בעיר הבירה סנטיאגו, יכול לעשות זאת דרך שני המדדים העיקריים: IGPA (המדד הכללי) ו-IPSA (מדד Blue Chip הכולל את 40 המניות הנסחרות ביותר בבורסה). בבורסת סנטיאגו (BDS) נסחרות מניותיהן של 231 חברות עם שווי שוק של כ-342 מיליארד דולר, מה שממקם את BDS במקום השני באמריקה הלטינית (לאחר ברזיל), על פי שווי השוק.

עשרת החברות הגדולות ביותר בבורסה תופסות 47% משווי השוק - מה שהופך אותו לשוק ריכוזי מאוד. שווי השוק של החברות הנסחרות בבורסת סנטיאגו הוא 172% מהתמ"ג של המדינה, שיעור גבוה מאוד המצביע על חשיבות רבה של השווקים הפיננסיים בכלכלה.

ב-2010 תפס המדד הכללי של צ'ילה IGPA את המקום השביעי בעולם לפי הביצועים במטבע המקומי. באותה שנה רשם המדד עלייה של 50% במונחי דולר ארה"ב. ב-12 החודשים האחרונים הניב המדד תשואה של 5.29%, בעוד שמתחילת 2011 הוא ירד ב-12%. בחמש השנים האחרונות הניב מדד IGPA תשואה של 134% במונחים דולריים.

למרות תלותה של כלכלת צ'ילה ביצוא סחורות, ובפרט נחושת, הרכב החברות שנסחרות בבורסת סנטיאגו הוא מגוון: בבורסה נסחרות חברות ממגזר ההפיננסים, הקמעונאות והתעשייה, כשמשקלן של חברות העוסקות בחומרים בסיסיים (Basic Materials) במדד IPSA הוא כ-20%, בעוד שמשקלן של החברות שעוסקות בסחורות הוא 13% בלבד.

מדד IPSA הניב ב-2010 תשואה של 49% במונחים דולריים. מתחילת השנה (עד 12 באוגוסט) ירד המדד ב-14%, בעוד שב-12 החודשים האחרונים הוא הניב רווח של 3%. בחמש השנים האחרונות עלה המדד ב-129% במונחי דולר ארה"ב.

-

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, ויוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker